שולחן ערוך אורח חיים קמז ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · קמז · ח

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

ביום שיש בו ב' ספרי תורה לא יפתחו הב' ולא יסירו המפה עד שיגללו הראשון.

הגה: ואין מסלקין הראשונה עד שכבר הניחו השניה על השלחן שלא יסיחו דעתן מן המצות ומוציאין ב' הספרים כאחת ותופסין השניה עד אחר שקראו בראשונה (אור זרוע בשם הירושלמי)

מפרשים

מגן אברהם

(יא) לא יפתחו השניה:    בירושלמי איתא שאין להוציא השניה מהארון עד שמחזיר הראשונ' למקומה וכ"כ במ"ס פי"א ואנו אין מנהגינו כן אלא מוציאין שניהם בבת א' ואין מסלקין וכו' עכ"ל ד"מ בשם א"ז וצ"ע דמנ"ל למיעבד דלא כירושלמי ועוד דבגמר' דילן ביומ' דף נ"ו איתא ההוא דנחית קמיה דרבא ואמר נטל דם הפר והניח דם השעיר וא"ל אימא הניח דם השעיר ונטל דם הפר אם כן הרי לך דצריך שיניח הראשונה קודם ואחר כך ליטול הב' ובהגהות מיימוניות כתב דאין מסלקין וכו' ומבי' ראייה מפ"ח דפסחים דאמרי' מקבל המלא ומחזיר הריקן וכו' וכתב שכ"כ הרא"ש פ"ב דשבת בשם רבינו יונה ואני חפשתי ברא"ש ולא מצאתי כלום וגם הראיה לא הבינותי דאמרינן בגמר' מקבל המלא ומחזיר הריקן אבל איפכא לא דכי מושיט לי' האי מיד בעי לקבולי' מסייע ליה לר"ל דאמר אין מעבירין על המצות מאחר שבאת לידו עכ"ל, משמע דוקא משום דמושיט ליה בעי לקבולי הא לאו הכי א"צ לקבולי דאי איתא דטעמא שלא יהא פנוי א"כ מנ"ל לסייע לר"ל ואפשר לומר דכולהו חדא טעמא היא דלהכי אין מעבירין על המצות שלא יהא פנוי מן המצות ודוחק וההיא דיומא אפשר לומר שאם נטל דם הפר צריך ליטול בשמאל ולכן מוטב להניח דם השעיר תחלה כדי שיטלו בימין וההיא דפסחים צ"ל שהריקן היה תופס בשמאלו והמלא מקבל בימינו משא"כ ביומא ששניהם מלאים וצ"ע:

מי שנותנין לו להגביה הס"ת ולגלול וא"א לו לעשות שתיהם יגביה ויתן לאחר לגלול דהוא עיקר הגולל כמ"ש סס"ד אבל כשמכבדין אותו להושיט המעילים גלילה עדיפ' דהיא עיקר המצוה וכדאמרינן אותו שזכה בקטרת אומר לחבירו זכה במחתה עמי וע' ביומא דף ע', כשרואה מצוה רשאי להניחה ולילך לראות מצוה אחרת אף על גב דמצוה לראות עשיית המצוה משום ברוב עם הדרת מלך מ"מ רשאי לעבור ממנה (רש"י) ועיין בתוס' יומא דף ל"ג ע"ב דהיכא דלא עבדינן אלא חדא מצוה אין מחויב לעשות מה שבא לידו ראשונה ע"ש ואינו מוכרח כ"כ ועיין במנחות דף ס"ד ע"ב:

ובסוטה דף ח' אמרינן אין משקין ב' סוטות כאחד ואין מטהרין ב' מצורעים ואין רוצעים ב' עבדים ואין עורפין ב' עגלות כא' שאין עושין מצות חבילות חבילות וכתבו התו' שאסור להעמיד שתיהן בעזרה בבת א' אף על פי שאין שותות כא', ותימה וכי היה אוסר בכה"ג להעמיד ב' זבחים כא' בעזרה ולשחוט א' ואח"כ השני וכו' ע"ש, ומסיק בגמרא בכהן א' אין משקין ובב' כהנים משקין וצ"ע על הרמב"ם שפסק סתם ולא חילק, לכן נ"ל שהוא מפרש איפכא דכהן א' ע"כ משקה אות' זאח"ז לכן אף על פי שמעמידין בבת א' בעזרה ש"ד אבל בב' כהנים שמשקין בבת אחת זה אחת זה אחת אסור, ובזה מתורץ קושית התוס' שהקשו משני מצורעים ע"ש, והנה להרמב"ם מותר להביא שני תינוקות בבת אחת ולמול זה ואח"כ זה אבל לעולם בבת א' בשני מוהלים אסור ולהתוספות אסור להביאם בבת א' למולם זאח"ז אבל למולם בבת א' בשני מוהלים שרי וא"כ בשני ס"ת נוהגים כהרמב"ם דלא קפדינן על ההבאה ולהתו' בב"ה של נישואין לא יביאו שני הכוסות לפניו בבת אחת אלא לאחר ב"ה יקח כוס אחד ויברך ז' ברכות, וכ"מ בטור ובש"ע באבן העזר סי' ס"ב, ומה שהקשו התוס' משני זבחים י"ל דוקא בב' מצות של חובה הוי חבילות וה"ה בשני קרבנות של חובה אסור להעמיד' כאחד וכ"מ ביומא פרק ה' דתנן הביאו לו השעיר משמע דאין מביאין פר ושעיר כאחד ע"ש:


(יב) שלא יסיחו:    ומניחין השניה על השלחן קודם הקדיש כדי שיאמר הקדיש על שתיהן, ונראה לי דביום שיש ג' ספרי תורה יניחו שלשתן על השלחן בשעת הקדיש דהא יש מקומות שאומרים על כל אחת קדיש כמ"ש הרד"א ואם כן לדידן צריך לומר קדיש על שלשתן ולא נהגו כן:

באר היטב

(ח) השניה:    ומניחין הב' על השולחן קודם הקדיש כדי שיאמרו הקדיש על שתיהם. מ"א.


משנה ברורה

(כד) לא יפתחו השניה וכו' - שאין עושין מצות חבילות חבילות:

(כה) עד שיגללו הראשון - במפה שלה:

(כו) ואין מסלקין - מן השלחן:

(כז) שלא יסיחו - ומניחין השניה על השלחן קודם הקדיש כדי שיאמרו הקדיש על שתיהן ואח"כ מגביהין הראשונה וגוללין אותה ואחר גלילתה במפה פותחין השניה כמו שכתב המחבר. וביום שיש ג' ס"ת כגון ר"ח טבת שחל בשבת וכה"ג אזי אחר שגמרו בראשונה מניחין השניה ואין אומרים קדיש רק מגביה הראשונה וגוללין וכו' וכנ"ל ואחר גמר קריאת השניה מניחין השלישית אצלה שהיא לצורך מפטיר וא"צ להניח הראשונה רק אומר חצי קדיש על שני ס"ת אלו ומגביה השניה ופושטין השלישית וקורין לעולה למפטיר [שערי אפרים וש"א]:

(כח) ומוציאין ב' הספרים כאחת - ס"ל דאין בזה משום מצות חבילות ע"י ההוצאה בלחוד:

(כט) ותופסין השניה - דהיינו שמוסרין הספר למי שהוא שם על הבימה להחזיקו עד שיגיע זמן קריאת המפטיר ולא טוב הדבר שנוהגין באיזה מקומות למסרו לנער קטן אלא עכ"פ יש למסרה לבן דעת. גם יזהר האוחז הספר להתרחק קצת מן הצד כדי שלא יחזיק הספר אחורי הקוראים בתורה:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש