שולחן ערוך אורח חיים קמ א
שולחן ערוך אורח חיים · קמ · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
הקורא בתורה ונשתתק העומד יתחיל ממקום שהתחיל הראשון ויברך בתחלה ובסוף ולהרמב"ם לא יברך בתחלה.
- הגה: ואפילו בזמן הזה ששליח ציבור קורא דינא הכי (הר"י פרק אין עומדין):
מפרשים
יתחיל ממקום שהתחיל. בטור בשם ירושלמי דאי תימא ממקום שפסק הראשונים נתברכו לפניהם ולא לאחריהם ואחרונים נתברכו לאחריהם ולא לפניהם. וכתב הרא"ש מימרא זו נאמרה בתר דתקנו שכל א' מברך וש"מ כשהוא מתחיל ממקום הראשון מברך ברכה ראשונה ואם היה מתחיל ממקום שפסק אינו מברך כי הוא גומר קריאת הא' על סמך ברכתו עכ"ל נמצא פי' הירושלמי בדרך זה דהשני לא יסמוך כלל על מעשה הראשון ויהיה נחשב כאלו לא קרא כלל ממילא יתחיל ממקום שהתחיל ויברך תחל' וסוף דאי תימא דיסמוך עליו ממילא יהיה נחשב כאלו שניהם עשו מצוה א' זה התחלה וזה הגמר ממילא לא יברך השני תחלה רק בסוף זה אינו דאם כן הראשונים אין להם ברכה אחרונה כו' דאין הברכות מצטרפות זה עם זה כיון שנשתתק הא' אזל ליה מעש' דידיה והברכות הם שייכים להדדי וכאחת נחשבים וא"ל הי' להם לתקן דהשני יתחיל ממקום שפסק ויברך תחל' וסוף דא"כ פשיט' לאו שפיר הוא כיון שאת' עושה מן השני מעשה חדש אין לראשונים ברכה אחרונ'. ומו"ח ז"ל טרח בחנם בפי' דהאי ירוש' בע"א:
ואפילו בזמן הזה הטעם דמה שהש"ץ קורא כאלו קורא הוא דיינינן ליה:
(א) ממקום שהתחיל: דאם יתחיל ממקום שפסק ולא יברך א"כ הראשונים נתברכו לפניהם ולא לאחריהם והאחרונים נתברכו לאחריהם ולא לפניהם:
(ב) שהתחיל הראשון: אפי' שהה כדי לגמור כולה [רמ"מ פ"ה] ואף על גב שבזמן התלמוד לא הי' מברך אלא הראשון היינו מפני שהאחרים נתכונו לצאת בברכת הראשון משא"כ עתה לכן צריכין לחזור ולברך:
(ג) ולהרמב"ם: ברכת הראשון עולה לו, עב"י:
(א) הקורא בתורה וכו': וכ"ש אם נשתתק תיכף לאחר הברכה קודם שהתחיל לקרות דאינו יוצא השני בברכתו:
(ב) ממקום שהתחיל הראשון: ר"ל אבל לא יתחיל ממקום שפסק הראשון ויברך לפניהם ולאחריהם שא"כ יהיו אותם הפסוקים שקרא הראשון נתברכו לפניהם ולא לאחריהם וכ"ש אם יתחיל במקום שפסק הראשון ויברך אחריהם לבד דהו"ל הראשונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם והאחרונים לאחריהם ולא לפניהם לכך מתחיל ממקום שהתחיל הראשון ומברך לפניהם ולאחריהם:
(ג) ויברך בתחלה: ולא יוכל לסמוך על ברכה ראשונה שבירך הנשתתק שהמברך בתורה אינו מברך להוציא אחרים בברכתו אלא כאו"א מן הקרואים מברך לעצמו ועיין באחרונים שכתבו דכשחוזר ומברך אינו חוזר לאמירת ברכו כ"א הברכה בלבד שהוא עיקר ברכת התורה:
(ד) ולהרמב"ם וכו': ס"ל דסומך על ברכת הראשון וכתבו האחרונים דהעיקר כדעה הראשונה:
(ה) ואפילו בזה"ז וכו': הטעם דמה שהש"ץ קורא כאלו קורא הוא דיינינן ליה:
(*) ממקום שהתחיל הראשון: היינו האיש שנשתתק ואפילו נשתהא זמן כדי לגמור כל הקריאה אעפ"כ אינו חוזר לראש הסדר אלא למקום שהתחיל הנשתתק [תשובת רמ"מ סי' פ"ה ועיין דגמ"ר ומגן גבורים]:.