טור אורח חיים קכא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן קכא | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


טור[עריכה]

י"ח מודים -- ותקנוהו אחר רצה דכיון שבאת עבודה באת תודה, דכתיב (תהלים נ) זובח תודה יכבדנני.

האומר מודים מודים משתקין אותו.

ושוחין בה תחילה וסוף, ולעיל בברכת אבות פירשתי דין שחייה. בפ"ק דב"ק (טז.) אמר שדרו של אדם לאחר ע' שנה נעשה נחש והוא דלא כרע במודים, מדה כנגד מדה שהיה לו לכרוע ולזקוף כנחש והוא לא עשה כן, לכן נעשה שדרו נחש.

ובחנוכה ופורים מוסיפין בה על הנסים. ומראש השנה ועד מוצאי יה"כ מוסיפין בה וכתוב לחיים. וכל אחד יתבאר במקומו בעז"ה.


אחר הודאה ברכת כהנים, דכתיב "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת" כבר, אלמא לאחר העבודה ברכה. והיה ראוי לאומרה מיד אחר עבודה, אלא דעבודה והודאה חדא מילתא היא.

ודוקא ש"צ אומר אותה, אבל יחיד אין לאומרה.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

י"ח מודים ותקנוהו אחר רצה דכיון שבאת עבודה באת תודה דכתיב זובח תודה יכבדנני בפרק שני דמגילה ופירש"י זובח תודה אחר זביחה תן הודאה:

האומר מודים מודים משתקין אותו משנה בפרק אין עומדין (לג:) ובפרק הקורא את המגילה עומד (כה.) ומפרש בגמרא טעמא משום דמיחזי כב' רשויות וכתבו התוס' דאיתא בירושלמי הדא דתימא בציבור אבל ביחיד תחנונים הם וכבר כתב רבינו גבי אומר שמע שמע בסי' ס"א דאין נראה לחלק כיון דבגמרא דידן אינו מחלק ולכן סתם רבינו כאן הדברים ולא חילק:

ושוחין בה תחלה וסוף ברייתא בס"פ אין עומדין (לד.) אלו ברכות שאדם שוחה בהם באבות תחילה וסוף ובהודאה תחילה וסוף ופירש"י במודים ובהטוב שמך ולך נאה להודות: כתוב בהגהות אשירי ספ"ק דברכות בשם א"ז מי שמתפלל ובא עו"ג כנגדו ויש לו ע"ג אל ישתחוה במודים אע"פ שלבו לשמים וכבר כתבתי בזה בסי' קי"ג:

אחר הודאה ברכת כהנים דכתיב וישא אהרן את ידיו וכו' בפרק שני דמגילה ופריך אימא קודם עבודה לא ס"ד דכתיב וירד מעשות החטאת וכו' מי כתיב לעשות מעשות כתיב ולימרה אחר עבודה לא ס"ד דכתיב זובח תודה מאי חזית דסמכת אהאי סמוך אהאי מסתברא עבודה והודאה חדא מילתא היא ופירש"י אף הודאה עבודה של מקום היא:

ודוקא ש"ץ אומר אותה וכו' כ"כ הר"ד אבודרהם וז"ל אסור ליחיד לומר ברכת כהנים בתפלתו כי בציבור נתקנה כנגד נשיאות כפים שאינה אלא בעשרה וכ"כ המנהיג:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שמונה עשרה מודים וכו' פירש"י זובח תודה אחר זביחה תן הודאה ואסמכתא בעלמא הוא דבפשוטו אינו אלא לומר דזובח קרבן תודה שאינו בא על חטא ועון יכבדנני:

האומר מודים מודים משתקין אותו וכו' משנה בפ' א"ע ובפרק הקורא עומד וכתבו התוס' דבירושלמי איתא הדא דתימא בציבור אבל ביחיד תחנונים הם ורבינו לעיל בסי' ס"א גבי שמע שמע השיג על זה ולפע"ד העיקר כמפורש בירושלמי דתלמודא דידן נמי משמע הכי מדקאמ' משתקין אותו אלמ' דאינו ביחי' אלא בדאיכא ציבור דשומעין אותו אומר מודים מודי' דמשתקין אותו משו' דמיחזי כב' רשויו' ע"ש:

גרסי' בפ"ק דב"ק אמרי שדרו של אדם לאחר ע' כו' עד לכן נעשית שדרו כנחש ובמקצת ספרים כתוב לאחר ז' שנים וכו' לכן נעשית שדרו נחש:

אחר הודאה ברכת כהנים דכתיב וישא וגו' וירד מעשות החטאת כבר כצ"ל פי' מדלא כתיב לעשות החטאת אלא מעשות החטאת משמע שהחטאת נעשה כבר קודם שנשא כפיו והא דלא קבעו ברכת כהנים מיד אחר העבודה משום דמסתברא דאף הודאה עבודה של מקום היא לכך הסמיכוה יחד ואסמכוה אקרא דזובח תודה כדלעיל וה"א בפ"ב דמגילה וז"ש רבינו והיה ראוי וכו' ודוקא ש"ץ וכו' והטעם כי נתקנה כנגד נשיאות כפים שאינה אלא בציבור בי' כדתנן בפרק הקורא עומד (דף כ"ג) דאין נושאים כפיהם בפחות מעשרה: