שולחן ערוך יורה דעה רפו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן רפו | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

מקומות החייבים במזוזה
ובו עשרים ושלושה סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכג

סעיף א[עריכה]

אלו המקומות שחייבים במזוזה:  אחד שערי בתים ושערי חצרות מדינות ועיירות; רפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן; ובית האשה ובית השותפים -- כולם חייבים.

הגה: ודוקא כשבית השותפים ישראלים. אבל בית של ישראל ועובד כוכבים -- פטור ממזוזה (מרדכי ספ"ק דעבודת כובבים). וכן חצרות של עיירות שמקצת עובדי כוכבים דרים שם -- פטורים ממזוזה (חידושי אגודה פ"ק דיומא)

סעיף ב[עריכה]

בית התבן, בית העצים, ובין הבקר -- חייבים. ואם הנשים רוחצות בהם, כיון שעומדות שם ערומות, אין כבוד שמים להיות שם מזוזה.

הגה: ודוקא אלו אבל חדר ממש, אפילו מקום שאיש ואשה ישנים ומשמשמים שם -- חייב במזוזה (בתשובת מהרי"ל וכן כתב הב"י).
ויש מקילין ואומרים דבכל מקום שנשים שוכבות פטור ממזוזה (ב"י בשם סמ"ק והכל בו ומרדכי סוף הל' מזוזה). ונראה לי דבמקום שהדלת מבפנים וכששוכבים שם סוגרים הדלת ונמצא המזוזה מבחוץ -- חייב לכולי עלמא (ד"ע בדרכי משה. וכ"מ בתשובת מהרי"ל סי' צ"ח)

סעיף ג[עריכה]

בית הכנסת -- אם יש בו דירה לשום אחד -- חייב במזוזה.   

הגה: ואם בית דירה בעזרה שלפני בית הכנסת -- העזרה חייבת ובית הכנסת פטור (ב"י בשם רבינו ירוחם)

סעיף ד[עריכה]

בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה -- פטורים לפי שאינם עשויים לדירת כבוד.

סעיף ה[עריכה]

במקום שיש טינוף כגון שתינוקות מצויים שם -- טוב לכסות המזוזה. ובמקום טהרה טוב להיות נראית.

סעיף ו[עריכה]

אכסדרה והוא המקום שיש לו ג' כתלים ותקרה -- אף על פי שיש לה שני פצימין ברוח רביעית -- פטורה; מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות (ל' הרמב"ם פ"ו מהל' ס"ת ד"ג).    אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הרביעית -- אף על פי שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות -- חייבת.

סעיף ז[עריכה]

מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות, ובית שער, והגינה -- פטורים. ואם בית פתוח לאחד מאלו -- חייבים.

ויש אומרים שבית שער חייב אפילו אין בית פתוח לו (טור והפוסקים בשם ר"י).

סעיף ח[עריכה]

בית שער שפתוח לבית ולחצר -- חייב בשתי מזוזות; אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לחצר.

סעיף ט[עריכה]

בית שער העומד בין הגינה לבית חייב בשתי מזוזות; אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לגינה.

סעיף י[עריכה]

בית המדרש פטור מהמזוזה. ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו -- חייב במזוזה באותו פתח.  ויש אומרים שבית המדרש חייב במזוזה ונכון לחוש לדבריהם אבל לא יברך עליה.

סעיף יא[עריכה]

סוכת החג בחג והבית שבספינה והחנויות שבשוקים -- פטורים.

סעיף יב[עריכה]

שתי סוכות של יוצרים זה לפנים מזו -- הפנימית חייב והחיצונה פטורה.

סעיף יג[עריכה]

בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות -- פטור. ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה, אף על פי שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול או בעל ה' זויות -- חייב (רמב"ם שם ד"ב).

סעיף יד[עריכה]

בית שאין לו תקרה -- פטור.    היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה -- אם היה הקירוי כנגד הפתח -- חייב במזוזה; והוא שיהיה במקורה על ד'.

סעיף טו[עריכה]

הבית אף על פי שאין לו דלתות חייב במזוזה. ויש מי שפוטר.


סעיף טז[עריכה]

הרבה חדרים זה לפנים מזה -- כולם חייבים במזוזה.

סעיף יז[עריכה]

אם יש בבית הרבה פתחים פתוחים לחצר או לרשות הרבים ונעשו כולם לכניסה ויציאת בני הבית -- כולם חייבים. אפילו נתמעטו הדיורין שאין רגילין עתה לצאת ולבא אלא באחד מהם.

סעיף יח[עריכה]

בית שיש לו פתחים הרבה -- אף על פי שאינו רגיל לצאת ולבא אלא באחד מהם -- חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח. 

הגה: הואיל ונעשו לכניסה ויציאה (משמעות הטור).
מרתף שיש לו פתח מן הרחוב שמכניסין בו יין בחביות גדולות ויש לו פתח מן הבית שנכנסין ויוצאין בו תמיד -- אם הפתח הקטן ראוי למזוזה -- היא חייבת והגדולה פטורה. ואם אין הקטן ראוי למזוזה -- הגדולה חייבת והקטן פטור (ב"י בשם תשובה אשכנזית והיא בת' מהרי"ל סי' צט)

.

סעיף יט[עריכה]

ארובה שבין בית לעליה ועולים לה בסולם ועושים סביב הסולם היקף מחיצות, פעמים למטה ברגלי הסולם ופעמים למעלה בראשו, ויש בו צורת פתח במקום שעושין אותו -- חייב.    ואם עשו למעלה וגם למטה חייב בשתים.

סעיף כ[עריכה]

פתח שאחורי הדלת -- אם יש לו פצים טפח -- חייב במזוזה.

סעיף כא[עריכה]

פתח אחד וחלקו בעמוד בינתיים -- כל שיש לו היכר ציר בזה ובזה לצד העמוד -- הרי הם כשני פתחים וצריך מזוזה לכל פתח. אבל כל שאין צירים לצד העמוד, אין העמוד מחלקו לשנים, שאינו אלא לנוי בעלמא.

סעיף כב[עריכה]

השוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל -- פטור ממזוזה שלשים יום. והשוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד משום ישוב ארץ ישראל

(והוא הדין לשואל בית דינו כשוכר) (ב"י בשם הר"ר מנוח וכ"מ בש"ס)

סעיף כג[עריכה]

השוכר בית מאינו יהודי -- חייב במזוזה.