ירושלמי מגילה ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת מגילה · פרק ד · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ה משנה[עריכה]

הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד ובנביא ג' אם היו שלשתן ג' פרשיות קורין אחד אחד מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסיק התורגמן

הלכה ה גמרא[עריכה]

ר' בא בריה דר' חייה בר בא ר' חייה בשם ר' יוחנן היה קורא בתורה ונשתתק זה שהוא עומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון אין תימר ממקום שהפסיק הראשונים נתברכו לפניהן ולא נתברכו לאחריהן האחרונים נתברכו לאחריהם ולא נתברכו לפניהן וכתיב (תהילים יט) תורת ה' תמימה שתהא כולה תמימה היתה הפרשה של ה' פסוקים קורא את כולה לא עשה כן אלא קרא ג' זה שהוא עומד תחתיו צריך לקרות שני פסוקים האחרונים וג' מפרשה האחרת לא עשה כן מהו שיעכב רבי יונה ורבי יוסה סלקון מיחמייה אפין לאחוי דיהודה בר תמוזה קריביה דרבי יוסה בן חנינה בכנישתא דסוכנייא והוה תמן ר' ירמיה ועכב א"ר יונה לרבי יוסה וכופין א"ל והא רבך מעכב רבי ירמיה ר"ש שרה רבי חיננא בר אנדריי בשם רבי זכיי דכבול טעה בין תיבה לתיבה מחזירין אותו א"ר ירמיה לרבי זעירה ועבדין כן א"ל ואדיין את לזו אפילו טעה בין אם לואם מחזירין אותו ר"ש ספרא דטרכנת אמרון ליה בני קרתיה קטע בדיבירייא דיקרונון בגינן אתא שאל לרבי חינה א"ל אין קטעון רישך לא תשמע לון ולא שמע לון ושתרון ליה מן ספרותה בתר יומין נחת להכא קם עימיה ר"ש בן יוסינה א"ל מה את עביד בההוא קרתך ותני ליה עובדא אמר ליה ולמה לא שמעת לון אמר ליה ועבדין כן א"ל ולינן מקטעין לון בסידרא א"ל ולינן חוזרין וכללין לון אמר רבי זעירא אילו הוה ההוא ספרא ביומוי מניתיה חכים רב אמר כגון (ישעיהו מה) הוי רב את יוצרו מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה מדלגין בנביא אין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של י"ב מותר אין מדלגין בתורה רבי ירמיה בשם רבי שמעון בן לקיש שאין גולים ספר תורה ברבים ר' יוסה בעי הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה א"ל כדי שישמעו את ישראל התורה על סדר והא תנינן קורא אחרי מות ואך בעשר שנייא היא שהוא סדרו של יום תדע לך דאמר ר"ש בן לקיש בכ"מ אינו קורא על פה והכא קורא על פה ר' יוסה מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלייא כד דהיא חדא אורייא תהוי גוילא אחורי פרוכתא כד דאינן תרתיי תי מיכל חדא ומייתי חדא עד איכן א"ר אחא כגון פרשת יהוידע כ"ג