שולחן ערוך אורח חיים תפח ג

מוציאין שני ספרים, וקורין בראשון חמשה גברי (ואם מוסיפין ביום טוב, עיין לעיל ריש סימן רפ"ב) בפרשת בא, מן "משכו" עד "מארץ מצרים על צבאותם". ומפטיר קורא בשני בפרשת פינחס "ובחודש הראשון", ומפטיר ביהושע "בעת ההיא".

ומתפללין תפילת מוסף ואין מזכירין גשם מכאן ואילך (ועיין לעיל סימן קי"ד סעיף ג). וכן פוסקים משם ואילך מלשאול בברכת השנים:

הגה: ונוהגין לומר בכל יום טוב בתפילת מוסף פסוקי מוסף היום אחר שאמר "על ידי משה עבדך כאמור":

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ואם מוסיפין כו'. מדברי התו' פ' הקורא עומד משמע שאין להוסיף דכתבו בי"ט ואם קראו כל המנין שהוא צריך ושכח לקרות בחובת היום יחזור ויקרא בחובת היום ואחרון שקורא כמאן דליתא עכ"ל מדהוצרכו לכתוב דהוא כמאן דליתא דהיינו כיון שקרא בטעות שמע מיניה דבלאו טעות אין להוסיף:

מגן אברהם

עריכה

(ג) ומפטיר קורא כו': מה שקורין פ' המוספין בי"ט לא מצינו בגמרא רק הגאונים תקנוה (ב"י הרא"ש והר"ן) עמ"ש סי' קלז:

(ד) וע"ל סי' קי"ד ס"ג: דשם פסק רמ"א דהצבור מזכירין במוסף עד שישמעו שהש"ץ אינו מזכיר במוסף אז הם פוסקים במנחה וכתב הלבוש וא"ת יכריזו קודם מוסף שלא יאמרו משיב הרוח וי"ל דזה כאלו ממאנים בגשמים ע"ד שאמרו אין מתפללין על רוב גשמים עכ"ל ונ"ל דאם יחיד איחר תפלתו עד אחר שהתפלל ש"ץ מוסף לא יאמר משיב הרוח כיון שכבר פסק ש"ץ ול"ד למ"ש הטור בסי' קי"ז לענין ותן טל ומטר דיחיד גריר בתר צבור ע"ש דהכא עיקר הקפידא תלויה בשמיע' מפי הש"ץ שהפסיק:

באר היטב

עריכה

(ד) קי"ד: דשם פסק רמ"א דהציבור מזכירין במוסף עד שישמעו שהש"ץ אינו מזכיר במוסף אז הם פוסקין במנחה וכתב לבוש וא"ת יכריזו קודם מוסף שלא יאמרו משיב הרוח וי"ל דזה כאלו ממאנים בגשמים ע"ד שאמרו אין מתפללין על רוב גשמים עכ"ל. וכתב המ"א ונ"ל דאם יחיד איחר תפלתו עד אחר שהתפלל ש"ץ מוסף לא יאמר משיב הרוח כיון שכבר פסק הש"ץ ע"ש וכ"כ הח"י.

משנה ברורה

עריכה

(ט) ומפטיר קורא וכו' - ועיין לעיל בסימן קל"ז במשנה ברורה סקי"א:

(י) בעת ההיא - ויש מתחילין ויאמר יהושע אל העם התקדשו וכן נוהגין עכשיו:

(יא) ואין מזכירין וכו' - דעת המחבר דהוא מנהג ספרד שאפילו במוסף גופא אין מזכירין גשם ולזה כתב רמ"א ועיין לעיל סימן קי"ד ס"ג דשם מבואר בהג"ה דמנהגנו הוא כפוסקים דס"ל דהצבור מזכירין במוסף עד שישמעו שהש"ץ אינו מזכיר בתפלתו שחוזר בקול רם אז הם פוסקין במנחה וה"ה היחיד שאיחר תפלתו במוסף עד אחר שהתפלל הש"ץ ופסק לומר משיב הרוח ומוריד הגשם ג"כ שוב לא יזכיר גשם וע"ש במשנה ברורה ובה"ל כמה פרטים בדין זה:

(יב) משם ואילך מלשאול וכו' - היינו בחוה"מ שוב לא יבקש על מטר ובדיעבד אם שכח ועבר עיין לעיל בסימן קי"ז ס"ג ובבה"ל. והנה אף שהסכימו הפוסקים שאין נכון שיכריז השמש ד"ז בצבור ששוב לא יזכירו גשם ומטר שנראה כאלו ממאנים על הגשמים וע"ד שאמרו אין מתפללין על רוב גשמים מ"מ נ"ל שנכון מאוד שהשמש יזכיר בחשאי לרוב העולם קודם תפלת מעריב של לילה ראשונה של חוה"מ שיאמרו ותן ברכה וכו' כי האנשים פשוטין רובן נכשלין בלילה ראשונה וכן למחר בתפלת שחרית עד שישמעו מן הש"ץ שפסק ויש בזה חשש כמה מאות ברכות לבטלה:

(יג) ונוהגין לומר וכו' - ובדיעבד אף אם לא הזכיר אותם כלל יצא. ואם טעה במוספין והזכיר של יום אחר וכן בסוכות שאמר ביום א' דחוה"מ מה שאינו שייך כלל לאותו יום כגון שאמר ביום הרביעי אם לא סיים הברכה יתחיל מפסוקי הקרבנות ואם סיים הברכה א"צ לחזור [ח"א בסוף כלל כח]:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}