שולחן ערוך יורה דעה רפה א

מצות עשה לכתוב פרשת שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח. וצריך ליזהר בה מאד. וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו. ואם אינו זהיר בה יתקצרו.

הגה: ומכל מקום אם אין ידו משגת לקנות תפילין ומזוזה -- יקנה תפילין ולא מזוזה (ירושלמי סוף מגילה ובא"ח סי' לח סי"ב), דמצוה שהיא חובת הגוף עדיפא

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) פרשת שמע והיה כו'. דכתיב בהו וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך:

(ב) יאריכו ימיו כו'. דכתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם וגו':

וכל הזהיר בה כו'. בטור סיים כאן וגדולה מזו שהבית נשמר על ידה כו' ופירש בית יוסף דקרי לזה גדולה לפי שהוא נס נגלה ועוד לפי שהוא הפך טבע העולם שהקב"ה שומר מבחוץ כו' ולי נראה דתחילה אמר שבמזוזה יש יחוד שמו יתברך ובבואו ובצאתו יזכור יחודו יתברך ועל זה אמר וכל הזהיר בה דהיינו שתמיד זוכר יחודו יתברך בזה זוכה להאריכות ימי בניו ואחר כך אמר אפילו אם אין האדם עושה כלום אלא ישן על מטתו מכל מקום גדולה המצוה הזאת דאפי' בעידנא דלא עסיק בה מגינה עליו וזה הפך ממה דאיתא בסוטה מצוה לא מגינה עליה אלא בעידנא דעסיק בה וכאן תמיד מגינה על הבית בלי פועל האדם אז אלא שהוא ישן וכמו שסיים הטור כנ"ל נכון:

באר היטב

עריכה

(א) יאריכו: דכתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם וגו'.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}