הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן רפה
סימן רפה[עריכה]
(סימן רפ"ה סעיף א' בהגה"ה) דמצוה שהיא חובת הגוף עדיפא. נ"ל בפשוטו דהכוונה דהתפילין הוא חוב המוטל על גופו ואין לו אופן לפטור ממנה אבל מזוזה אין החיוב עליו לבנות בית ולקבוע מזוזה רק אם יש לו בית צריך לעשו' בו מזוזה כדאמרינן מזוזה חובת הדר הוא מש"ה תפילין קודמים ודומה לזה כ' בהג"ה בא"ח (סי' י"ז) ע"ש וראיתי לבית הלל שכ' בפשט הרמ"א דתפילין חובת הגוף היינו שהוא מלבוש והמצוה על גופו ממש משא"כ במזוזה ומזה כתב דה"ה דתפילין קודמין למצות סוכה ולולב דג"כ הוי לגבייהו חובת הגוף וכן לגבי ציצית ולענ"ד העיקר כמ"ש משא"כ לגבי סוכה ולולב אפשר דסוכה עדיף דחוב ג"כ עליו בליל ראשון וכן לולב רק לגבי ציצית נראה דהדין עמו דדמי ממש למזוזה דלא הוי חוב על הגוף רק אם לבוש טלית צריך לעשות ציצית כנלע"ד. אחר זה ראיתי בירושל' שמקור הדין יוצא ממנו ומצאתי להדיא כמ"ש והכי איתא התם מ"ט דר"ה שכן היא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדבריות ע"ש והיינו כמ"ש דתפילין אין לו להנצל אבל במזוזה אפשר שהוא בים ואין עליו חיוב כלל משא"כ בלולב דגם בים החיוב עליו והוא ברור. אולם יש לדון מטעם אחר דתפילין קודמים לסוכה ולולב והיינו דתפילין הוא מ"ע הנוהג כל השנה ולולב הוא רק פעם א' בשנה וכמו דס"ל לשמואל בירושלמי דס' מזוזה קודמת לתפילין דמזוזה נוהגת אף בשבת ויו"ט משא"כ תפילין (והוי תדיר ושאינו תדיר) אלא דר"ה פליג עלה וס"ל דתפילין שהוא חובת הגוף עדיף וא"כ תפילין ולולב דשניהם חובת הגוף הדרי' לסברא דאידך מ"ד כיון דתפילין נוהג כל השנה תפילין קודם ודוקא בתפילין ולולב אבל ציצית ולולב נ"ל דלולב קודם לציצית אף דציצית כל השנה מ"מ הא לולב חובת הגוף וכמ"ש כנלע"ד:
והא דפסקינן כר"ה לגבי שמואל דתפילין קודמין למזוזה ע' בהרא"ש הלכות תפילין שכ' ומסתברא דהלכה כר"ה דמצוה דגופא עדיף וגם מפרש תלמודא טעמיה וע' קרבן עדה שהשיג על זה וכתב טעם אחר לפסוק כר"ה ולעד"נ טעם אחר לפסוק כר"ה ויבואר ג"כ אופן מחלקותם דשמואל ור"ה ונעתיק לשון הירושלמי וז"ל תפילין ומזוזה מי קודם שמואל אמר מזוזה קודמת ר"ה אמר תפילין קודמת מ"ט דשמואל שכן היא נוהגת בימים טובים ושבתות מ"מ דר"ה שכן היא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדבריות מתני' מסייע לשמואל תפלה שבלה עושין אותה מזוזה מזוזה שבלתה אין עושין אותה תפלה למה שמעלין בקדש ולא מורידים עכ"ל הירושלמי ונראה דמחלוקתם דשמואל ור"ה תליא בזה במה דמבואר בזבחים (צ"א) דרצה הש"ס למפשט דתדיר ומקודש מקודש קודם ממתני' דשלמים של אמש וחטאת ואשם של היום השלמים קודמים והא אידי ואידי דיום חטאת ואשם קדמי ואע"ג דשלמים תדירי אמר רבא מצוי קאמרת תדיר קמיבעיא לן מצוי לא קמיבעיא לן (פירש"י מצוי קאמרת שאין תדירתו חובה אלא שהוא מצוי תמיד יותר מחבירו) א"ל ר"ה בר' יהודה לרבא אטו מצוי לאו תדיר הוא ע"ש הרי מבואר דרבא ס"ל דמצוי לא מקרי תדיר כיון שאין תדירתו חובה ור"ה בר"י ס"ל דהוי תדיר א"כ י"ל דשמואל ס' כר"ה בר"י ומש"ה ס"ל דמזוזה קודם שנוהג אף בשבתות ויו"ט דהוי תדיר לגבי תפילין ור"ה סבר כרבא דמצוי לא הוי תדיר וממילא הוי תפילין שנוהג עכ"פ בימות החול לחוב ומזוזה אפשר כל השנה בלא מזוזה דאם רוצה יהיה במפרשי ימים וה"מ וזה דקאמר בירושלמי בטעמיה דר"ה שכן היא נוהגת במפ"י ובה"מ היינו דמכח זה הוי תפילין תדיר דמזוזה הוא רק מצוי ולא תדיר (ומה"ט כתב בת' שאגת אריה דספירת העומר קודם לבהמ"ז בחול דספירת העומר הוי תדיר לגבי בהמ"ז דאי בעי לא אכל ע"ש) אף דמצינו רק דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם היינו אם שניהם לפניו ולהקדים א' לחבירו אבל הכא בתפילין ומזוזה שהוא נדחה מחבירו ל"ש תדיר קודם מ"מ גם בזה לענין לדחות תדיר קודם כמ"ש הרא"ש (פ"ב דשבת סי' י"ב) דתדיר קודם אפי' לדחות את שא"ת וכן נראה בפשיטות בסוכה (נ"ד ע"ב) תוספות ד"ה ואמאי תדיר וכו' וכיון שכן למה דמסקי' בזבחים שם כרבא דמצוי לא מקרי תדיר ממילא קי"ל כר"ה דתפילין קודמים ומלבד פירושינו כדברי הירושלמי נ"ל דהראיה נכונה לפסוק כד"ה ותפילין קודמים מטעם דהוי תדיר לגבי מזוזה ואף דהוא איבעיא דלא איפשיטא בזבחים אם מקודש קודם לתדיר מ"מ הא קיי"ל דתפילין יותד קדוש ממזוזה כדאיתא בש"ע לקמן (סי' ר"ץ ס"א) עיי"ש:
וע"פ דברינו מיושב היטב הראיה שכתב הירושלמי תפילין שבלה כו' דלכאורה מאי ראיה היא זו דמ"מ י"ל דלענין מצוה דמצוה דגופא עדיף ולדברינו ניחא דעיקר סברא דר"ה דתפילין הוי תדיר לגבי מזוזה ולזה שפיר קאמר הירושלמי דאף אם נניח סברת ר"ה דתפילין הוי תדיר מ"מ מזוזה עדיף כיון דמקודש יותר וס"ל להירושלמי בפשטות דמקודש ותדיר מקודש קודם ומ"מ אנן פסקינן כר"ה כיון דקיי"ל דתפילין מקודש יותר ממזוזה וק"ל: