ביאור:בבלי סוטה דף כד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]
עמוד א (דלג לעמוד ב)
'המשך המשנה'
- ונתינה לישראל
- ובת ישראל לממזר ולנתין
- לא שותות ולא נוטלות כתובה.
- ואלו לא שותות, ולא נוטלות כתובה:
- האומרת טמאה אני,
- ושבאו לה עדים שהיא טמאה,
- והאומרת איני שותה.
- אמר בעלה: איני משקה,
- ושבעלה בא עליה בדרך,
- נוטלות כתובה, ולא שותות.
- מתו בעליהן, עד שלא שתו:
- בש"א ראשי תיבות: בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שותות.
- ובה"א ראשי תיבות: ובית הלל אומרים או שותות, או לא נוטלות כתובתן.
- מעוברת חבירו,
- ומניקת חבירו -
- לא שותות, ולא נוטלות כתובה דברי ר"מ ראשי תיבות: רבי מאיר.
- וחכ"א ראשי תיבות: וחכמים אומרים יכול הוא להפרישה, ולהחזירה לאחר זמן.
- איילונית,
- וזקינה,
- ושאינה ראויה לילד -
- לא נוטלות כתובה ולא שותות.
- ר"א ראשי תיבות: רבי אליעזר אומר: יכול הוא לישא אשה אחרת, ולפרות ולרבות הימנה.
- ושאר כל הנשים -
- או שותות, או לא נוטלות כתובה.
- אשת כהן -
- שותה ומותרת לבעלה
- אשת סריס
- שותה ע"י כל עריות מקנין,
- חוץ מן הקטן
- וממי שאינו איש.
- ואלו שב"ד ראשי תיבות: בית דין מקנין להן:
- מי שנתחרש בעלה
- או נשתטה
- או שהיה חבוש בבית האסורין
- לא להשקותה אמרו, אלא לפוסלה מכתובתה
- ר' קיצור של: רבי יוסי אומר: אף להשקותה... לכשיצא בעלה מבית האסורין, ישקנה.
גמרא
[עריכה]סוגיא: קינוי לשאינן מושקות
[עריכה]- מישתא הוא דלא שתייא הא קנוי מקני לה.
- מה"מ ראשי תיבות: מנא הני מילי - מאיפה דברים אלו?
- דת"ר ראשי תיבות: דתנו רבנן - אשר שנו רבותינו (בדרך כלל כותרת למובאה מברייתא) : "דבר אל בני ישראל ואמרת" (דברים ה')
- לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי.
סוגיא: מיהו המקור למשנה
[עריכה]- ומתני' קיצור של 'מתניתין', משנתנו. מני?
- רבי יונתן היא.
- דתניא:
- "תחת אישך" - פרט לארוסה
- יכול שאני מוציא אף שומרת יבם - ת"ל ראשי תיבות: תלמוד לומר: "איש איש" - דברי רבי יאשיה.
- ר' קיצור של: רבי יונתן אומר:
- "תחת אישך" - פרט לשומרת יבם.
- אוציא שומרת יבם, ולא אוציא את ארוסה?
- תלמוד לומר: "אשר תשטה אשה תחת אישה" - פרט לארוסה.
- מר - אלימא ליה ארוסה: דקידושי דידיה, וסוקלין על ידו,
- ומר - אלימא ליה שומרת יבם, דלא מיחסרא מסירה לחופה.
- ורבי יונתן - האי "איש איש", מאי עביד ליה?
- מיבעי ליה לרבות אשת חרש, ואשת שוטה ואשת שעמום. '(הערה: דף כ"ד עמוד ב מתחיל במלה שעמום)'
עמוד ב
- ...שעמום
- ורבי יאשיה, האי תחת אישה מאי עביד ליה?
- מיבעי ליה להקיש איש לאשה, ואשה לאיש.
סוגית אגב: מקור לארוסה שאינה שותה
[עריכה]- אלא טעמא דכתיבי הני קראי,
- הא לאו הכי -
- הוה אמינא ארוסה שתיא?
- והא כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא,
- אתא ואייתי מתניתא בידיה:
- "מבלעדי אישך" (במדבר ה) -
- משקדמה שכיבת בעל לבועל,
- ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל?
- אמר רמי בר חמא:
- משכחת לה כגון שבא עליה ארוס בבית אביה.
- דכוותה גבי שומרת יבם:
- כגון שבא עליה יבם בבית חמיה.
- הא שומרת יבם קרית לה? אשתו מעלייתא היא?!
- דהאמר רב: קנה לכל?
- כשמואל. דאמר: לא קנה, אלא לדברים האמורים בפרשה.
- אי הכי, לימא: רב דאמר כרבי יאשיה, ושמואל דאמר כרבי יונתן?
- אמר לך רב:
- אנא דאמרי אפילו לרבי יונתן.
- מדאיצטריך קרא למעוטה, מכלל דאשתו מעלייתא היא.