ביאור:ישעיהו נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A1054)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו נד)


א רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה שאין לא ילדים (ארץ ישראל השוממה), פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה את שלא התעברת, כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה יהיו בניך, השוממה מבעלה מִבְּנֵי בְעוּלָה מהבנים של האשה שהיתה עם בעלה (האומה ששיעבדה את ישראל), אָמַר יְהוָה. ב הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ ימתחו אַל תַּחְשֹׂכִי תתקמצני, הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. ג כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי, וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת שוממות יוֹשִׁיבוּ. ד אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי תתאכזבי, כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד. ה כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ שהוא מי שברא אותך - יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ, וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל 'אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ' יִקָּרֵא. ו כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה כמו איש שקורא לאשתו לחזור לאחר שנטש אותה והוא מתחרט וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ יְהוָה, וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס שהיתה מאוסה לזמן קצר, אָמַר אֱלֹהָיִךְ. ז בְּרֶגַע לרגע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ, וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. ח בְּשֶׁצֶף קֶצֶף בשטף כעס הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ, אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְהוָה. {ס}

ט כִּי מֵי נֹחַ כמו הבטחתי לאחר המבול זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ - כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. י כִּי אפילו אם הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה, וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְהוָה. {ס}

יא עֲנִיָּה סֹעֲרָה נודדת לֹא נֻחָמָה, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ מכסה בַּפּוּךְ סוג של אבן יקרה אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים אבנה את יסודות ביתך באבן ספיר. יב וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד סוג של אבן יקרה שִׁמְשֹׁתַיִךְ את פינות חומותייך וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח אש, אבנים מבריקות, וְכָל גְּבוּלֵךְ האבנים המסמנות את גבולות ירושלים לְאַבְנֵי חֵפֶץ יוקרתיות. יג וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ יהיה לבניך. יד בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי, רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי כך שלא תפחדי ממנו, וּמִמְּחִתָּה או מאסון כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ. טו הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי אין לפחד מאף אחד חוץ ממני. מִי גָר אִתָּךְ נמצא איתך בירושלים ומפחד עָלַיִךְ יִפּוֹל שעליך יפול אויב (שאלה רטורית - אף אחד לא צריך לפחד)? טז (הן) הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ את אומני המתכת נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם הנופח בפחמים כדי ללבות את האש המשמשת להתכת המתכות וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ ומכין כלי שאפשר להשתמש בו לעשייה, וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל מאידך את האומנים המכינים כלי מלחמה. יז כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ שהוכן כדי להלחם בך - לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט - תַּרְשִׁיעִי, זֹאת נַחֲלַת תכונה הניתנה על ידי ה' ל- עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות