ביאור:ישעיהו מח
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו מח)
א
שִׁמְעוּ זֹאת בֵּית יַעֲקֹב הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל וּמִמֵּי ומזרע יְהוּדָה יָצָאוּ, הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם יְהוָה וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ, לֹא בֶאֱמֶת נשבעים שבועות שקר וְלֹא בִצְדָקָה.
ב
כִּי והרי "מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ אנשים הבאים מעיר הקודש" נִקְרָאוּ, וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
{ס}
ג הָרִאשֹׁנוֹת את ההתרחשויות הקודמות מֵאָז הִגַּדְתִּי, וּמִפִּי יָצְאוּ וְאַשְׁמִיעֵם, פִּתְאֹם עָשִׂיתִי וַתָּבֹאנָה. ד מִדַּעְתִּי מאחר שידעתי כִּי קָשֶׁה אָתָּה, וְגִיד בַּרְזֶל חוט ברזל חזק שלא מתכופף, עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה מנחושת, קשה לרכך אותך בדברי מוסר. ה וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז, בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ, פֶּן תֹּאמַר "עָצְבִּי עָשָׂם הפסל שלי עשה את הרעות וּפִסְלִי וְנִסְכִּי דמות מתכת יצוקה צִוָּם". ו שָׁמַעְתָּ את אשר שמעת מה' בעבר - חֲזֵה כֻּלָּהּ ראה כעת את הנבואות מתגשמות, וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ תסכימו. הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה, וּנְצֻרוֹת עתידות סודיות וְלֹא יְדַעְתָּם. ז עַתָּה נִבְרְאוּ הוכרזו וְלֹא מֵאָז מלפנים, וְלִפְנֵי יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם ואפילו אתמול לא שמעתם, פֶּן תֹּאמַר "הִנֵּה יְדַעְתִּין כבר ראיתי כאלו". ח גַּם לֹא שָׁמַעְתָּ, גַּם לֹא יָדַעְתָּ, גַּם מֵאָז לֹא פִתְּחָה אָזְנֶךָ היתה אוזנך פתוחה, כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד אמרתי לך מראש מה יקרה כדי שלא תייחס את הדברים לאלילים (ר' פסוק ה') וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ.
ט
לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי, וּתְהִלָּתִי ולמען תהילתי אֶחֱטָם לָךְ אשים באפי טבעת, לסגירת האף כדי שלא יצא כעסי עליך, לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ.
י
הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף אבל לא כפי שצורפים כסף (שהאש שורפת את הסיגים ומשאירה את הכסף אלא באופן שבו ימחקו העוונות כולם), בְּחַרְתִּיךָ זיככתי אותך בְּכוּר עֹנִי בכור ייסורים (בו כולם יסבלו קצת כך שיתמרקו עוונותיהם).
יא
לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה, כִּי אֵיךְ יֵחָל אניח שיתחלל כבודי?! וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן!
{ס}
יב
שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי ואתה שקראתיך 'ישראל'; אֲנִי הוּא, אֲנִי רִאשׁוֹן, אַף אֲנִי אַחֲרוֹן.
יג
אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, וִימִינִי טִפְּחָה מתחה את יריעות ה- שָׁמָיִם. קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם, יַעַמְדוּ יַחְדָּו.
יד
הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ: מִי בָהֶם במכשפים הִגִּיד אֶת אֵלֶּה, יְהוָה אֲהֵבוֹ מי שה' אהבו (כורש) יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל, וּזְרֹעוֹ כַּשְׂדִּים תכה בכשדים.
טו
אֲנִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי אַף קְרָאתִיו, הֲבִיאֹתִיו וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ.
טז
קִרְבוּ פסוק זה הוא דברי הנביא אֵלַי, שִׁמְעוּ זֹאת, לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי לא הזהרתי על חורבן בבל ביד כורש בהחבא, אלא בגלוי, מֵעֵת הֱיוֹתָהּ מאז שהחלה השתלשלות הדברים שהביאה לחורבן בבל שָׁם אָנִי הייתי, וְעַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ ורוחו נחה עלי.
{פ}
יז כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאַלְךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל המקדש שמו על ישראל: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל כדי להועיל לך, מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ. יח לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֺתָי, וַיְהִי כַנָּהָר מרובה כמי נהר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם. יט וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעֹתָיו כגרגיריו, לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ מִלְּפָנָי.
כ
צְאוּ מִבָּבֶל, בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים, בְּקוֹל רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת, הוֹצִיאוּהָ פרסמוה עַד קְצֵה הָאָרֶץ, אִמְרוּ: "גָּאַל יְהוָה עַבְדּוֹ יַעֲקֹב".
כא
וְלֹא צָמְאוּ אל תחששו מהדרך מבבל, שהרי ישראל לא צמאו בדרך ממצרים לכנען בָּחֳרָבוֹת למרות שבמדבריות הוֹלִיכָם, מַיִם מִצּוּר הִזִּיל לָמוֹ, וַיִּבְקַע צוּר וַיָּזֻבוּ מָיִם.
כב
"אֵין שָׁלוֹם", אָמַר יְהוָה, "לָרְשָׁעִים שבחרו לא לצאת מבבל".
{ס}
<< · ביאור:ישעיהו · מח · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|