תרומת הדשן/ב

רשימת הסימנים לחלק ב'[עריכה]

א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ • קנא • קנב • קנג • קנד • קנה • קנו • קנז • קנח • קנט • קס • קסא • קסב • קסג • קסד • קסה • קסו • קסז • קסח • קסט • קע • קעא • קעב • קעג • קעד • קעה • קעו • קעז • קעח • קעט • קפ • קפא • קפב • קפג • קפד • קפה • קפו • קפז • קפח • קפט • קצ • קצא • קצב • קצג • קצד • קצה • קצו • קצז • קצח • קצט • ר • רא • רב • רג • רד • רה • רו • רז • רח • רט • רי • ריא • ריב • ריג • ריד • רטו • רטז • ריז • ריח • ריט • רכ • רכא • רכב • רכג • רכד • רכה • רכו • רכז • רכח • רכט • רל • רלא • רלב • רלג • רלד • רלה • רלו • רלז • רלח • רלט • רמ • רמא • רמב • רמג • רמד • רמה • רמו • רמז • רמח • רמט • רנ • רנא • רנב • רנג • רנד • רנה • רנו • רנז • רנח • רנט • רס • רסא • רסב • רסג • רסד • רסה • רסו • רסז

מפתח תשובות[עריכה]

סימן א – מי שמתה אשתו אם צריך להמתין שלשה רגלים או שני רגלים:
סימן ב – דין אי ר"ה ויו"כ איקרו רגלים לענין שלשה רגלים אחר מיתת אשתו:
סימן ג – מי שאין לו מי שישמשנו:
סימן ד – דין מת ביו"ט א' ולא אשתהי:
סימן ה – דין טהרת המת ביו"ט:
סימן ו – דין היכא דשנים נקראין יעקב בעיר אחת וכנויים יעקל איך לכתוב בגט ובכל זה תמצא דין שני יוסף בן שמעון:
סימן ז – אם לא נכתב בגט כהן או לוי:
סימן ח – דין כל שום וחניכה באיזה מקום ומדינה כותבין אותו:
סימן ט – דין חניכה ממקום עמידה:
סימן י – דין לכתוב סימן בגט:
סימן יא – דין גט שדילג בו מאתים בזמן הגט ובכל זה תמצא דין שאר מוקדמין ומאוחרים:
סימן יב – דין כינויי אשה בגט:
סימן יג – דין גט מוקדם:
סימן יד – דין חלוק לכתוב גרשון גרשם ואותן חלוקים:
סימן טו – דין טופס הרשאה על שליח הגט:
סימן טז – דין לכתוב כינויים בהרשאה על הגט כנויין של איש ואשה:
סימן יז – דין כינויין של הרשאה לשליח של גט:
סימן יח – דין לכתוב שם בגט ירחמיאל או היאך מחזיק את עצמו ובכלל זה תמצא שמות הכתובים בקרא ושנוייהן שאינן כתובים:
סימן יט –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן כ –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן כא –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן כב – דין כהנים שאינם רוצים לעלות לדוכן מתי חוזרין לבהכ"נ:
סימן כג – דין מגילה שפרשיותיה פתוחות:
סימן כד – דין שלא לצאת בפתח או בשער שרוצים לישא את המת דרך אותו פתח או שער:
סימן כה – דין שאלת שלום כשיש מת בעיר:
סימן כו – דין שיעורי כותבת גרוגרת ביצה כזית:
סימן כז – דין מכירת ספרי פסולים לכומרים:
סימן כח – דין לומר שמו מפארים בר"ה כשחל בשבת:
סימן כט – דין הבא על אחות אשתו והיא אשת איש ואח"כ מתה אשתו ומת בעל אחות אשתו אם מותר לישאנה:
סימן ל – דין אם ניטלה המרה באווזא:
סימן לא – דין היפוך שבועה דאורייתא:
סימן לב – דין שבועה דרבנן כשמהפכין ליה אי יכול התובע לומר אין רצוני רק שתשבע לי שבועה קלה וגם אני איני רוצה לישבע רק שבועה קלה:
סימן לג – דין כלה קטנה שנשאת שלא במקום שאביה שם:
סימן לד – דין נשים שנמלטו מהגזירה ובעליהן נשארו בהגזירה על איזה עדות יש לסמוך להתיר הנשים לישא לאחרים:
סימן לה – דין מיפך שבועה דאורייתא:
סימן לו – דין היאך נוהגים להשביע מי שחייב שבועה דאורייתא:
סימן לז – דין אשה שאמרה בני זה ממזר הוא:
סימן לח – דין אמירת הרב לבעל לצוות לסופר ולעדים:
סימן לט – דין כינוי מענדי"ל ודין שמריה שמריהו אליה אליהו:
סימן מ – טעם קריאת הגט אחר הנתינה:
סימן מא – טעם המנהג לחתום עדים על הגט:
סימן מב – דין נתינת גט מומר על ידי שליח להולכה היאך עושין:
סימן מג – דין גט לקבלה מאת המשומד:
סימן מד – דין נתינת גט לאשתו המשומדת:
סימן מה – דין צורת האותיות שבגט:
סימן מו – דין נתינת גט לארוסה קטנה על ידי אביה היאך כותבין אותו נוכח או נסתר:
סימן מז – דין אשה שמצאה דם ואינה יודעת אם בא מן המקור או מכה אחרת:
סימן מח – דין שיעור פדיון הבן:
סימן מט – דין גילוי מילתא באמירת האב לבתו קטנה קבלי קדושייך:
סימן נ – דין אם צריך האב עדים כשאומר לבתו צאי וקבלי קדושייך:
סימן נא – דין מה שנהגו לישא אשה תוך שלשה רגלים אחר מיתת אשתו:
סימן נב – דין ישובים שחלקו ביניהם אתרוג אחד וכל ישוב מברך בפני עצמו על חתיכות של אתרוג:
סימן נג – דין אסמכתא על הצדקות:
סימן נד – היאך מלוים עתה זהוב בזהוב:
סימן נה – דין מי שמחלל שבת והלך חוץ לתחום:
סימן נו – דין אם מרחיצים התינוק ביום שבת שהוא יום שני למילתו:
סימן נז – דין חולה להתפלל בשכיבה שאינו יכול לעמוד מחמת חליו:
סימן נח – דין מי שנשבע בנקיטת חפץ שבא לגרש את אשתו:
סימן נט – דין אם יש לומר אשרי וקדיש כשעבר זמן המנחה ולא התפלל מנחה ורוצים להתפלל ערבית:
סימן ס – דין מי שחלל שבת בשעת הדליקה וגם ברכיבה חוץ לתחום:
סימן סא – דין איזה טוב יותר להתענות ארבעים ימים או שני ימים ולילות רצופים:
סימן סב – קטן שקלל את אביו בקטנותו ובגדלותו רצה לקבל תשובה וגם העיד עדות שקר בקטנותו ורוצה לקבל תשובה בגדלותו:
סימן סג – דין חלוק בתי דינין שברינו"ס:
סימן סד – דין לילך התובע אחר הנתבע ולעכב ממון הנתבע במקום שהוא שם:
סימן סה – דין מי הם ששייכים לקהילה תוך ב"ד שלהם:
סימן סו – דין בשר שנמלח ולא הודח ונמלח שנית:
סימן סז – דין קידושי אשה כשיש לאיש כתב כומרים עליה:
סימן סח – דין אשה שאינה בת בנים ונודרת ואינה מקיימת:
סימן סט – דין קניות ספרים שהובאו מן הגזירה מברי"ס לאו:
סימן ע – דין ספר תורה שנמצא טעות בשעת קריאתה אם להוציא אחרת:
סימן עא – דין ספר תורה שרגלי הקו"ף וההי"ן נוגעים:
סימן עב – אם מותר לתקן ההי"ן שבשם של ד' אותיות:
סימן עג – פסק של מהר"ם ומהר"ר יהושע על דבר הקשר שנתקשר מהר"ם:
סימן עד – דין סבלונות אי שייך ביה קידושין או באיזה פנים שייך:
סימן עה – דין גביית כתובה מנכסים מועטים שנתרבו אחר מיתת האב:
סימן עו – דין לצלות כבד בתנור עם תבשיל אחר:
סימן עז – דין בשר ששהה שלשה ימים ולא נתנקר:
סימן עח – דין בדיקת אשה בז' נקיים עד מקום שהשמש דש:
סימן עט – דין תפילת ערבית יותר משעה ורביעית קודם הלילה:
סימן פ – דין אם י"ל תחינה ביום ו' כשהחתן בבהכ"נ:
סימן פא – דין על המילה שאינה בבהכ"נ אם יש לומר פיוטי' בשבת בבהכ"נ:
סימן פב – דין כ"ד חדשים לתינוק אי בעינן מלאים:
סימן פג – כשהשופט אמר יהודי פלוני צוה לי לתפוס אותך והיהודי כופר:
סימן פד – דין מי שיש בידו ממון שנפל לראובן מיעקב אביו ואמר הנפקד אביך יעקב חייב לי ואעכב את הממון לי:
סימן פה – דין שכר שדכנות מתי חייבים ליתן לשדכן:
סימן פו – דין צוואת שכיב מרע ואשתו הודית לו שכן הוא ושהממון של בניו ואחר כך באת לגבות כתובתה מאותו ממון ובאותם תשובה תמצא כמה חילוקים צואת שכיב מרע בין בניו ובין האלמנה:
סימן פז – דין מי שמבקש לדחות את חבירו ולומר לטעון למרחקים בדבר קטן:
סימן פח – דין עליית לעיר הקדש ירושלים:
סימן פט – דין אשה שבאתה לגבות כתובתה ונכתב בכתובתה יותר ממנה המדינה ואחד מהעדים על הכתובה פסול לעדות מחמת קורבה:
סימן צ – דין אשה שהיא אלמנה וגרושה איך כותבים הכתובה:
סימן צא – דין לב כשנמצא בעוף דבוק כשהוא שלם:
סימן צב – דין אשה שנתפשה על נפשה מחמת גניבה אי מותרת לבעלה:
סימן צג – דין ס"ת שנכתבו ג' אותיות חוץ לדף וכן נמצא בכמה מקומות:
סימן צד – דין חתן הבא בשבת של ענייה סוערה מה מפטירים:
סימן צה – דין מצורע שנכנס לבית הכנסת מה דינו:
סימן צו – דין אם מותר לדרוש במכשפים:
סימן צז – דין ירקות מבושלות בקדירה חולבת והגיסו בה בכף בשר:
סימן צח – דין חצר הכבד שלא ניטל הקרום ונתבשל עם שאר בשר:
סימן צט – דין צוואת שכיב מרע אפטרופוס של היתומים אי מהימן ובכלל זה התשובה תמצא דין חוזר ומצוה ודין עד נגד עד:
סימן ק – אם יש להזכיר השם במודים דרבנן:
סימן קא – כשיש חתונה יחיד החוזר הסדרא איזה הפטרה יחזור:
סימן קב – אשת אליהו הנביא או אשת ריב"ל אי מותר לינשא לאחר:
סימן קג – מחבת של חלב תחת הקדירה של בשר כמה שיעור הרחקה:
סימן קד – דין לייש"טונג על ישראל:
סימן קה – אם מותר למרוט נוצו' מאווזות חיות:
סימן קו – לחם שלם ובו דבוק פרוסה אם צריך להפרידו לגמרי:
סימן קז – אם רשאי לדבר בחוה"מ בין תפילין לתפילין:
סימן קח – לפי טעם סמ"ג מכח ב' עדים מי שמתו אחיו מחמת מילה אם יניח תפילין בשבת:
סימן קט – מי שסיים ברכתו בשעה שהקהל עונים אמן אחר ברכת ש"ץ אם יש לו ג"כ לענות עמהם:
סימן קי – החזן כשמחזיר התפלה אם אומר שומע תפלה:
סימן קיא – אי הלכה כרבינא לקולא:
סימן קיב – אם מותר ליתן לכומרים וולעד"ר ווי"ש:
סימן קיג – פשט על ובכולו בעי דלודי ליה:
סימן קיד – פשט למאי איצטריך לכתוב וימת ער ואונן וכן וימת נדב ואביהוא:
סימן קטו – מי שקדש על מים וסבור שהוא יין:
סימן קטז – יו"ט שני של גליות אמאי לא חשיב תפלה לבטלה כיון דאנו בקיאין:
סימן קיז – בר"ה מתי אומרים מלבד עולת החודש:
סימן קיח – סדר של על חטאים שאנו אומרים ביוה"כ:
סימן קיט – כשקורין אותו לס"ת לאיזה פתח עולה מפתח המגדל:
סימן קכ – מי שפשט תפלין ודעתו להחזירם מיד אם צריך לברך:
סימן קכא – מי שהזיד או שגג ולא בירך על טלית ותפילין ביום עד אחר תפלת ערבית ועדיין יום אם יש לו לברך:
סימן קכב – פשט באלפס תוך הלכות שמחות משנתייאשו לשאל ולא מגנב שכל הגונב כאלו שופך דמים ועובד ע"ז ומגלה עריות:
סימן קכג – המשכים ללמוד היאך נוהג עם הברכה:
סימן קכד –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן קכה – ראובן שנתן לשמעון מקצת חוב ואח"כ פטרו המושל:
סימן קכו –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן קכז –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן קכח –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן קכט –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן קל –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן קלא – דין ברכת שהחיינו על הפירות קירש"ן ואמריל"ן:
סימן קלב – דין נשים בשעת נידתן בכניסתן לביהכ"נ:
סימן קלג – דין שיעור גערה:
סימן קלד – דין אם יכנס לבהכ"נ בסליחות ביום א':
סימן קלה – דין מי שאמר לחבירו תכזב כמו ממזר עד שתברר:
סימן קלו –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן קלז – דין עשן תדיר אי מצי חבירו לעכב:
סימן קלח – דין מי שמגרש וקרא עצמו בן דן ונמצא בכתובה נכתב שם אחר:
סימן קלט – דין אשה ספק מגורשת ואח"כ נאבד האיש והתירה רב אחד:
סימן קמ – דין ברכת נשואין בלא עשרה:
סימן קמא – היאך לשער ריחוק צומת הגידין מהגוף:
סימן קמב – דין כתיבת גט ברוטנבורג ושם נהרות ואיזה נהרות כותבים בגט ושם מקום האשה ועמידה:
סימן קמג – דין אי כותבין הרי את מותרת לכל אדם בשיטה אחת:
סימן קמד – דין מסים מי שאין לו אלא חובות ואינו יכול להוציא מהם:
סימן קמה – דין מצה כפולה:
סימן קמו – דין ברירת חיטין למצות:
סימן קמז – דין כביסת שקין לקמח של מצות:
סימן קמח – דין הליכת קמח מן הרחיים:
סימן קמט – דין דביקת הקרמים סמוך לפסח:
סימן קן – דין הגעלה:
סימן קנא – דין הגעלת כלים גישמעלצ"ט:
סימן קנב – דין הגעלת מדוכה:
סימן קנג – דין מי ששהה בע"ש ולא התפלל מנחה עד שקבלו הצבור שבת:
סימן קנד – דין הקשות באצבעות בשבת לשתק התינוק:
סימן קנה – דין שיחה בטלה בשבת:
סימן קנו – דין נכרים שצדו על עיירות בשבת:
סימן קנז – דין פתילה שלא הובהבה:
סימן קנח – דין היכא דכבו הנרות בסוכה בשבת:
סימן קנט – דין אתרוג ולולב שאול:
סימן קס – דין חובת אכילה בסוכה לילה ראשונה ושנייה:
סימן קסא – דין אשה שנאבד בעלה:
סימן קסב – דין פשרה אפטרופסים בין יתומים קטנים:
סימן קסג – דין לגזור ולהחרים לקיים הפשרה:
סימן קסד – דין חטה שנמצאת בתרנגולת בפסח אם צריך לשורפה. ודין חמץ נוקשה בנתנו טעם לפגם:
סימן קסה – דין שכר של אשכנז:
סימן קסו – דין ספק בכור בהמה שנולד מבהמה חולבת:
סימן קסז – דין בכור מבהמה חולבת:
סימן קסח – דין אי כייפינן לכהן לקבל בכור בהמה:
סימן קסט – דין ספק בכור שנצרם אזנו:
סימן קע – דין להשלים פרשיות של יו"ט שמו"ת:
סימן קעא – דין אם מותר למחוק שמות הנכתבים בסדורים והן נרשמין שני יודי"ן וי"ו על גביהן:
סימן קעב – קשיא בדברי הסמ"ג בדיני שניות:
סימן קעג – דין איש ואשה שהעמידו קנסות לצדקה שיעשו גירושין אם חייב מי שמעכב:
סימן קעד – כתב מחמת קבלת הרב על פרנס אחד שהכניסו לחיוב המס והלואות העירונים:
סימן קעה – דין להגיד עדות שלא בפני בעל דין כשהוא איניש אלמא:
סימן קעו – דין עדות שלא בפני האלם:
סימן קעז – דין רב והקהל שהסכימו לחזור השוחטים ונמלכו ולא עשו:
סימן קעח – דין על מינקת חבירו אם צריכה להמתין אפי' בשנה פשוטה יכ"א ר"ד מותר על חדשי הלבנה:
סימן קעט – דין צורת דל"ת של קשר תפילין אי ברצועות או בקשר:
סימן קפ – דין המתענה ג' ימים ולילות רצופים מתי יתפלל ענינו:
סימן קפא – דין כשאין אדם בבית הכנסת שיודע לקרות בס"ת בדקדוק מה יעשו עם הקריאה:
סימן קפב – דין עצם שנשבר וחזר ונתרפא אי בעינן שיתרפא לגמרי אי לא:
סימן קפג – דין שיעור צומות הגידין:
סימן קפד – דין מי שמשנה שם אביו והניח לכתוב גט באותו שינוי השם:
סימן קפה – אמאי כותבין הגט דמיתקריא בא' בסוף:
סימן קפו – דין תבשיל שנמצא בתוכו ב' קארטן תוך הפסח:
סימן קפז – דין יין שנתבשל בכלי חמץ איך לנהוג עם שתייתו בפסח וגם אם ליקח יין מבושל לד' כוסות:
סימן קפח – שם ידידיה איך לכתוב אותו בגט תיבה אחת או שתי תיבות:
סימן קפט – דין חומץ שמלאו אותו בקנקן חמץ קודם הפסח אם מותר להסתפק ממנו:
סימן קצ – דין יבמה שהיתה חולה ואינה יכולה לעמוד וחלצה מיושבת:
סימן קצא – דין אם יש לשהות בשר אחוריים או שאר בשר ג' ימים בלי ניקור ואח"כ לנקרו ולאוכלו צלוי:
סימן קצב – דין מי שנשבע אם יעשה דבר פלוני או הוא רצה להמיר אם מתירים לו:
סימן קצג – דין אם הונח דבר מוקצה על איזה חפץ קודם ח' ימים או יותר אם מותר להסירו:
סימן קצד – מי שהתענה ג' ימים ולילות ומתחיל במוצ"ש איך יעשה עם ההבדלה:
סימן קצה – מי ששכח עירובי תבשילין אם יכול לערב ביומא קמא על תנאי:
סימן קצו – דין אם נשבר חבית של יין בשבת אם מותר לשאוב יותר מלצורך היום:
סימן קצז – דין גט מומר ששינה שם אביו:
סימן קצח – תשובה על קשיא במרדכי פ"ק דב"ב:
סימן קצט – תשובה על קשיא במרדכי פרק מי שמת:
סימן ר – תשובה על קשיא במרדכי פרק השואל:
סימן רא – דין מי שכתב ידו ותהא חתימתי מעיד עלי כק' עדים:
סימן רב – תשובה על קשיא מאשירי פ"ק דסנהדרין דמשמע דסתרי אהדדי:
סימן רג – על הנכרים שיצאו להשביע היודי בשם בגלוי הראש אם יש כאן שום איסור:
סימן רד – ש"צ שבירך בבית הכנסת בורא מיני בשמים אם יכול לחזור ולברך לבני ביתו:
סימן רה – אם יש להאמין לשוחט על שמוטת קנה:
סימן רו – על השטר שכתוב בו וכל הא דלעיל עשינו בקנין גמור ולא כתוב בו במנא דכשר:
סימן רז – דין לא קבעינא זמנא ביומי דניסן:
סימן רח – דין הנחבל מחבירו אי מהימן בשבועה:
סימן רט – דין התובע חבירו בעד מסירה ויש לו עד אחד:
סימן רי – המזיק חבירו ודחפו בשעת שמסבבים הבימה בהושענא רבא:
סימן ריא – דין מי שנתן גט לאשתו ואח"כ קרא ערער ואמרה שלא הניח לכתוב שם המובהק שלו וכוונתו היה לרמות את אשתו:
סימן ריב – דין ראובן שהוציא ש"ר על שמעון ונמצא שקר:
סימן ריג – דין מרגליות אין בו אונאה:
סימן ריד – דין מי שנמצא שקרן בשבועה דאורייתא אי יכולים להושיבו עם טובי ראשי הקהל לגלות לו עסקי הקהל:
סימן רטו – דין אשה עיתים חלומה לקבל גטה:
סימן רטז – דין שני ושלישי אם יש חשש איסור לחלוץ לפניהם:
סימן ריז – דין מי שתבע חבירו מחמת אחר אם יכול להעמיד ערב על הרשאה בשאין הרשאה בידו כלל:
סימן ריח –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן ריט –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן רכ –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן רכא – דין אשה שנאבד בעלה והעיד עליו אחד מן הריקים:
סימן רכב – דין אשת כהן שיצא עליה שם ביש:
סימן רכג –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן רכד –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן רכה – דין אי שרי לשנות הכלונסות שבארון הקודש לפחים בס"ת:
סימן רכו – דין מי שנתן למשודכת שלו קוירז"ן או שאר דבר אי חשיב קדושין:
סימן רכז – קשיא על פרש"י גבי נתינים:
סימן רכח – דיקדוקי הגט:
סימן רכט – דין השבעת נשים על כתובתן כשאין עדי קיום על הכתובה:
סימן רל – דין מי שטרח בשטר חוב חבירו והביאו לגמר ונדר לו חבירו חלק מן החוב אי קני אי לא קני:
סימן רלא – דין אשה שמסרה מודעא שלא מחלה לצאת עם בעלה ממקום אביה:
סימן רלב – דין השבעת נשים שלא נתקיימה הכתובה:
סימן רלג – דין פדיון הבן שאירע בשבת:
סימן רלד – דין שאירע אם נתן המעות לכהן בע"ש והחזירם הכהן:
סימן רלה – דין אם נתן הבן לכהן אם יצא ידי פדיון בנו:
סימן רלו – דין מי שנשבע לשנים אי יכולים לפוסלו לשבועה מכאן ואילך:
סימן רלז – דין מה שרגילים לומר פלוני תלמידי בשביל שלמד בישיבתו ואפשר שהרב שמע חידושים ממנו יותר ממה שהוא שמע מן הרב:
סימן רלח – דין אם תלמיד רשאי לחלק על רבו בשיש לו ראיות ברורות נגד דעת הרב:
סימן רלט – קשיא במרדכי פרק הדר ופ"ק דעירובין אהדדי:
סימן רמ – צורת מנעל של חליצה:
סימן רמא – אם יש כח ביד הרבנים להקל בדבר שהחמירו גאונים כשיש ראיה להיפך:
סימן רמב – דין אם כותבין כנוי האשה שבלשון ביה"ם כגון ורייד"א וועסל"א:
סימן רמג – דין אם יכולים בני היישוב לכוף חבריהם כל ימות השנה שישכרו ד' או ה' למלאות מנין:
סימן רמד – דין בכור שנחתך זנבו עד כמה חשיב מום קבוע:
סימן רמה – דין אם יצא באכילת מרור בקלח אחד עם העלין אי חשיב בריה:
סימן רמו – דין אם יכול לחזור להתפלל היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא ומצי לחזור משום הלואי שיתפלל אדם כל היום:
סימן רמז – איזה טוב יותר לכתוב בגט אנא פלוני בן פלוני העומד היום כאן וכל שום וחניכה או אנא פלוני בן פלוני וכל שום וחניכה העומד כו':
סימן רמח – דין אם משביעין ליורש שלא פקדנוהו בטענות שמא:
סימן רמט – דין בשר שקבל טעם מחלב ונאסר ושוב נגע חם בבשר אחר:
סימן רן – דין קרוב ונתרחק אי חוששין לכתחילה לדרבי יודא לענין גיטין וקידושין. ודין אי מיקרי דיעבד היכא שנשאת ועדיין לא נבעלה:
סימן רנא – דין עיר הנקראת בלשון אשכנז ובלשון בעמ"י נשתנה קצת היאך כותבין בגט:
סימן רנב – דין מקצת מדינה שעשו תקנות ואחרים אינם רוצים לקבל עליהם:
סימן רנג – דין הרב שגזר על התלמיד לקיים תקנותיו והתלמיד אמר אי אפשר לי לקיימם:
סימן רנד – דין המורשה שקבל בחרם למקום פלוני לדין והמשלח טוען דסכנה הוא לו:
סימן רנה – דין הרב שרוצה לעשות דינא לנפשיה:
סימן רנו – דין איש שיש לו אשה מומרת ורוצה לישא אחרת:
סימן רנז – דין מי שקורא לחבירו כמו ממזר:
סימן רנח – שלא לפסול שום ב"ד לסדור ב"ד:
סימן רנט – דין הדס שוטה אי נפקינן ביה בלולב:
סימן רס –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן רסא –

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סימן רסב – דין יבם ויבמה שבאו לחלוק בנכסים:
סימן רסג – דין אב שתפס בנכסי המת בנו ואינו רוצה ליתנם וצועק שהוא קודם ליוצאי יריכו:
סימן רסד – דין חלוקות שאר האחין עם החולץ:
סימן רסה – דין התובע עלבונו על אשר חשדו במסירה:
סימן רסו – דין מי שנשתנה שמו מחמת חולי איך כותבין בגט:
סימן רסז – דין נכסים המותרים על הכתובה אם יש לאחי היבם גם כן חלק בהם: