תרומת הדשן/ב/מט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן מט אהובי מהר"ז אשר שאלתני אי מהני לכתחלה גלוי מלתא בהא דאומר אדם לבתו קטנה צאי וקבלי קדושיך והבאת ראיה מהנהו תרי דהוו שתו חמרא תותי ציפי דבדיעבד מהני גלוי מלתא להא א"כ נימא דלכתחלה נמי לא מחוורי לן דבריך דא"כ מאי מספקת דלא תיהוי ג"מ הא מסקינן התם להדיא דמהני לגבי המקדש דפריך ודילמא ארצויי ארציי קמיה ושתיק כדפירש אשירי יע"ש אלא משום דאיכא למימר דאדרבא מדמינן להאי דהאב לבתו לג"מ בגיטין דקי"ל כאביי דלאו מלתא היא ובמקדש איכא טעמא דזכין לאדם שלא בפניו וזכייה מטעם שליחות אתרבי וא"כ מאי ראיה הבאת מההיא דתותי ציפי דמהני כשנתרצה האב אח"כ דילמא התם נתרצה להדיא ובפירוש ולכך מהני דאמרינן תחלת הקדושין אדעתא דהכי נתנו שאם יתרצה האב תהא מקודשת אבל לעולם גילוי דעתיה ל"מ כמו בגיטין אמנם נראה אחרי דאשירי כתב בתחלת דבריו בפ"ק בהא דאומר אדם לבתו קטנה כו' ותירץ מה קמ"ל דר"נ פשיטא במוקדשים ומסיק דקמ"ל דאותו כח וזכות שזכתה לו תורה שיכול לקדש את בתו אותו כח וזכות יכול לתת לבתו קטנה שתקדש אדעתה וא"כ דאיכא למימר דאותו נתינת כח וזכות צריך להיות להדיא ולא בגילוי דעתא כמו שוויה שליחות דחל בקל יותר ממסירת כחו וזכותו כדמוכח בדיני הרשאה ואע"ג דאשירי מסיים בדברו דהבת מתקדשת בשליחות האב הא כתב נמי הך בתחלה וצריכנא לקיים שניהם לכל הפחות לכתחלה: