תרומת הדשן/ב/רלד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

ואם אירע כך שנתן המעות בע"ש והחזיר הכהן אם יש לחוש לדברי א"ז נראה דודאי לא היה לנו לחוש לדברי היחיד נגד רוב כל הפוסקים אך דהתוס' פרק מרובה בשמעתין דהרשאה פסקו בפשיטות כשמואל דאין פדוי אם נתאכלו המעות וא"כ ה"ה אם החזירן ואפשר דכ"ש הוא אם החזירן ודברי התוס' עיקר הם בכ"מ. וא"ת אין כאן לומר ניזיל לחומרא משום דהפדיון אינו אלא ממון כהן הא ליתא דאשירי פסק כרב לגבי שמואל דבנו פדוי היינו מטעם דקי"ל כרב באיסורי אלמא חשיב ליה איסור אם אינו פודהו כהלכתו ולכך היכא דאפשר לפדות פעם שנית כדי לקיים דברי התוס' וא"ז שפיר דמי טפי. ותו דקורא אני תגר על הברכה שמברך אבי הבן בע"ש דאכתי לא מטא זמנא דפדיון ואפשר יש לדמותו לברכה דנר חנוכה בע"ש דמברך שעה גדולה קודם הלילה והתם נמי לא מטא זמנא דנ"ח דאינו אלא משתשקע החמה אלא כיון דלא אפשר בענין אחר אין קפידא ויש לחלק דהכא אפשר להמתין כדלעיל אין לי פנאי להאריך יותר: