תרומת הדשן/ב/קסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קסד שלומך יסגא לחדא לאהובי עמיתי שאירי מהר"ר יודא יצ"ו אשר דרשתני חטה שנמצאת בתרנגולת בפסח אם צריך לשורפה או ישליכה במקום הפקר. דע כי מנהג הוא לשורפה כדכתב מרדכי פ' קמא דפסחים בשם ר"י דחטה בתרנגולת צריך כפיית כלי כדי לשורפה בחוה"מ ואין נראה דאחטה גופא קאי דפחות מכזית א"צ ביעור כדאיתא פ' אלו עוברין ור"י מייתי ראייה משום דקי"ל אין ביעור חמץ אלא שריפה ע"ש. מה שהוגד לך משמי שהתרתי חמץ נוקשה בנותן טעם לפגם אפילו במקום שנוהגין איסור לא ידענא מהאי מילתא כלל אע"פ שנראה שיש לחלק משום דלא מחמירינן בלא פלוג כמו בגוף הגזירה דמשהו והא קמן דאפי' בחמץ גמור רוב הפוסקים הסכימו להתיר נט"ל דלא תלינן נותן טעם לפגם בטעם משהו מ"מ אני זוכר דאתיא האי עובדא לקמן ולא הוריתי בה לא איסור ולא היתר: