תרומת הדשן/ב/רד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן רד ואשר הקשית על המנהג שהש"ץ מברך בבהכ"נ על הבשמים וחוזר ומברך לבני ביתו דמ"ש ממי שאינו מריח דכתב ר' אפרים דאינו מוציא ב"ב. לא דקדקת כלום לפניך בקושיא זאת דהש"ץ אע"פ שבירך על הבשמים בבהכ"נ יכול לברך לעצמו עוד בביתו דברכת נהנין הוא ומי יעכב על ידו אם ירצה לברך על הבשמים אפי' בחול ולכך יכול להוציא ג"כ אחרים משא"כ במי שאינו מריח דאינו רשאי לברך בשביל עצמו כל עיקר שהרי אינו נהנה ואפ"ה אם היתה ברכה זו לבני ביתו מצוה וחובה כמו קידוש והבדלה יכול להוציא לב"ב ולפטור אותם י"ח ולכך מקשהשפיר במרדכי מקידוש והבדלה דמברך ברכות שהן על המצות ולא של נהנין להוציא אחרים אע"פ שכבר יצא הוא ואין רשאי עוד לברך בשביל עצמו וק"ל. נאם הקטן והצעיר שבישראל: