תרומת הדשן/ב/נד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן נד ואשר שאלת על מה שרגילין העולם ללוות זהב בזהב אע"ג דהגאונים פסקו דזהב הוא כפרי וא"כ הוי סאה בסאה כבר לפני זמן רב נדרשתי ג"כ על ככה והשבתי דחדא דהתוס' לא סברי הכי עוד יש לחלק דכיון דבזמנינו רוב ב"א יש להן מטלטלין ברשותם דשוה זהב ואם היו רוצים למכרם בזול אי לא מזדבן בהאי מתא מזדבן במתא אחריתי וא"כ הוה כמו מי שלוה סאה בסאה ויש לו מעות מזומנים דשרי משום דמ"ל הן מ"ל דמיהן כדאיתא בתוס' ובהגה"ה ובאשירי פ' איזהו נשך משום דיוכל ליקח מיד חיטין עבור הדמים ה"נ יוכל למכור מיד המטלטלין עבור הזהב ואם יש לו רק זהב אחד יכול ללוות עליו כמה זהובים כמו סאה בסאה כדאיתא נמי התם ע"ש אבל גבי סאה בסאה לא מהני מטלטלין רק מזומנים דאין דרך לקנות פירות רק עבור מזומנים אבל דרך הוא למכור מטלטלין עבור זהובים. עוד טעם אחר לחלק יפה דאשירי פ' הזהב כתב דבהא דכספא טיבעא הוי לגבי זהב משום דאיהו חריף וגם חשיב אבל נחשת אע"ג דחריף הוא מ"מ הואיל ולא חשיב דדהבא הוי טיבעא לגביה וא"כ עכשיו בזמנינו שכל מטבעות כסף שהמה ברוב ארץ אשכנז פיהם ופול"ן רובה דרובה דנחושת הן ומעט כסף בהן ולא חשיבי כלל לגבי דהבא דליהוו אינון טיבעא ודהבא פירי אבל בימי הגאונים ואפי' בימי התוספות ואפי' רק קודם מאה שנים היו המטבעות כסף טובות מאד ורובן מכסף ומעט תערובת נחשת ואפשר בזמנים ההם נהגו איסור בדבר. נאם הקטן והצעיר שבישראל: