תרומת הדשן/ב/נה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן נה שלומך יסגא לחדא אהובי הגביר מהר"ר יצחק אילנ"בורג יצ"ו על דבר ר' שמואל הנרשם למטה במכתבך אשר שאלת עליו אשם על אשר חלל את השבת כדמבואר למטה הנה הציע דברים רבים לפני וכלל דבריו שבשביל סכנת נפשות נזקק לברוח משטענ"דיל ואומר שבידו לבאר בעדות גמורה שכן הוא גם הראה לי עדות ע"א ושמו הלל בן מהר"ר משה ז"ל אינו מקויימת לי גם כתב בלשון אינו מכוון יפה אך מובן ונראה לא מתוך כתבו שבאותו הפרק שברח ר"ש משטע"נדיל היתה שם סכנה לברוח איש על נפשו ולפי הנ"ל כן היה הענין נהי נמי שלא היתה סכנה מבוררת מ"מ פחד סכנה היה ולפ"ז אין להענישו כל כך כי דיחוי היא שבת אצל סכנת נפשות אע"פ שאין סכנה מזומנת לפנינו אלא שיש לחוש שיבא לידי סכנה מותר לחלל שבת לכתחלה כדכתב בא"ז במס' שבת ובעירובין דמותר לכבות את הדליקה בזה"ז בשבת ומדמה לה לעיר הסמוכה לספר ע"ש מוכח דאין סכנה מזומנת כלל אלא פחד סכנה ומ"מ כי היכי דלא אתי לזלזולי בחלול שבת דחמיר טובא מחייבינן להזקיקו לכפרה. והנה יש בידינו העתק מפסקי רמ"מ ז"ל על אשה אחת שהלכה חוץ לתחום בשבת וכתב שהיתה נרדפת והיתה קצת אנוסה ושם שתתענה מ' יום אינם רצופים אלא ה' ב' בכל שבוע עד שישלימו מ' יום וכתב עוד שם שאפי' חללה שבת כה"ג אפי' בהבערה דהוי איסור דאורייתא די היה בכך כ"ש בנ"ד דאפי' למאן דסובר תחומין די"ב מילין דאורייתא הן מ"מ אין כאן כרת ומיתת ב"ד כמו בהבערה דהא קי"ל לחלק יצאתה ואע"פ שהלך במקלו ובתרמילו והוציא והכניס והעביר כמה אמות בר"ה מ"מ אין כאן רק חילול דרבנן לדידן דל"ל ר"ה דאורייתא כל עיקר. אמנם צרפתי כל אלו גם את אשר זלזל באיסורי שבת לקבול לשלטונית לצוות שיעשה לו דין נגע באזהרת ממצוא חפציך ודבר דבר שקלתי כל הני לאחד נגד רוב מלאכה ושמתי עליו כופר להתענות מ' יום כמבואר לעיל. נאם הקטן והצעיר שבישראל: