תרומת הדשן/ב/קעז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קעז פרי צדיק הלולים. חנא וחסדא מלולים. אהובי עמיתי הר' אלעזר יצ"ו. אשר דרשתני על ענין התקנה אשר תקנת אשתקד בכנופיא ובהסכמת המנהיג ז"ל שיחזרו השוחטים השחיטות וגם השוחטים קבלו עליהם ולא נתקיים הדבר הזה. דע לך שאם כן הוא מה מכוער הדבר ויש עונש בדבר שרבים נמנים ומסכימים לדבר מצוה ולעשות גדר וסייג למצות השם י"ז וחוזרים ומבטלים ע"י אהבה ושלום או ע"י תגר וקנאת איש מרעהו האמנם נראה לע"ד דאין לאסור בשביל כך שחיטת אותם הטבחים אפילו לכתחילה אפילו להנך רבוותא דכתבו דלכתחילה אין סומכין ארוב מצויין אצל שחיטה מומחים הן הנ"מ היכא דלא שחטו לפנינו עעולם אי בעינא למיבדקיה אבל היכא דאתמחא כבר ע"פ המנהיג או על פי טבח מומחה לית לן למיחש דילמא לא טבח כדין כה"ג מוקמינן ליה אחזקתיה דעדיין מומחה הוא ודמיא להא דתניא פ' אין מעמידין חצר שמוכרין בו תכלת הרי הוא בחזקתה עד שתיפסל ואע"ג דתכלת נמי אינו ניקחה אלא מן המומחה ושייך בקיאות בדבר כדאיתא פ' התכלת. ולא דמי לציבור שהטילו חרם שלא לשחוט זולתי הטבח כו' כדאיתא בתשובת הרא"ש דהתם מפרש הטעם בהדיא דמשום מיגדר מילתא יש כח בידם לאסור המותר ובנדון דידן כיון שלא רצו הקהל לעמוד בתקנתא ומרפין ידיהם ממנה א"כ ליכא משום מגדר מילתא דמה לי בטלוה בסוף ומה לי לא קבלוה מעיקרא וכה"ג כתב ראבי"ה בתשובה במרדכי פ' קמא דב"ב ע"ש: