תרומת הדשן/ב/יט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן יט שלומך יסגא לחדא אהובי עמיתי האלוף מהר"ר אליה יצ"ו על דבר הגט שכתוב בו האלפים ודילג המאות וחזר וכתב פרט השנים כבר אירע מעשה כה"ג למה"ר משה מהל"א ודרשני על ככה והשבתי לו כאשר תראה הועתק אות באות למעלה גם על האי עובדא דקמן נדרשתי כבר לפני ה' שבועות ממהר"ט וממהר"ד וראנ"ק ומהר"י איינשט"ט ותשובתי אליהם על ככה גם כן מועתקת לך אות באות ושם תראה שלא הזקקתי רק גט אחר כשר ותשב אז תחת בעלה השני וכתבתי ראיות על ככה וגם אחר כך מצאתי במיימוני שכל כה"ג אינו אלא פסול אבל לא כתב עליו שאינו גט תורתו כך היא שצריכה גט אחר כשר ותשב תחת בעלה ע"ש. והנה דקדקתי בדבריך ובשקלא וטרא דידך וכמעט רובם יתיישבו מתוך תשובתי למהר"ם מהל"א כאשר מובן בקל לאיש נבון ומיודע כמוך. אמנם מקצת דברים חדשת שצריך להשיב עליהם מה שכתבת דלמוקדם זה ליכא למיחש לא לחפוי ולא לפירי לפי רוב השנים המוקדמים שהן הרבה והרבה יותר משנת האשה והאיש הגע עצמך אם כן מוקדם בשט"ח נמי כה"ג אמאי יפסול למאי חיישת שמא יגבה מקודם אלף שנים והאיך יטרוף בשטר זה ממשעבדי הלא המלוה והלוה לא היו עדיין בעולם לא הן ולא אבות אבותיהן וכ"ת אין הכי נמי דכשר אם כן אמאי אצטריך רבי יצחק להביא ראייה דאם לא כתב אלא אפרט קטן לבריאת עולם דכשר משום דתלינן דספרא שביק לכללי וכתב פרטי כדאיתא בספר התרומה ובאשירי ובהגהות מיימוני תיפוק ליה דאין לפוסלו דע"כ לא מצי למיטרף מזמן הכתוב שהוא קודם לשנות מלוה ולוה כמו אלפים שנה אלא ע"כ לא פלוג רבנן במוקדמין דהוי כי חוכא ואיטלולא שאם הקדים י' שנים פסול והקדים אלף שנים כשר. ואשר כתבת דאין להאמין לעדים שחתמו הגט שזהו הגט שנתן לזאת האשה תמיהני טובא דאפילו הוי איסור קל דרבנן כמו יין נסך וכי אין אנו צריכין להאמין לשני עדים לאסור לא אשכחן דמצי למימר איני מאמינך אלא בעד אחד אבל שנים אם יביאהו לידי מיתה חמורה לא יאסרו את אשתו ואי משום דנימא הואיל וחתמו על גט זה אין נאמנים שוב עליו לפוסלו דלא משוו נפשייהו רשעים ופסולים שחתמו על גט מוקדם אין לומר הכי כלל דלאו רשעים ופסולים בו שמוטעין היו בודאי שהרי הרב והסופר ע"כ טעו גם כן וכל היכא דאיכא למימר טועים הם לאו פסולים הם כדאיתא באשירי פ' איזהו נשך אשטרי חוב המוקדמין דאמר דטעו בשנות המלך. גם שם כתוב בשם התוספות דסברי דשטרי המוקדמין פסולין לגמרי אפילו לגבות בו מבני חורין דליכא למיחש למידי אלמא חספא בעלמא הוא. וכן נמצא בתשובה מאשירי ובאבן העזר איתא נמי לההיא תשובה באשה אחת שקבלה גט בזמן ס"ט לפרט וכותב הסופר נ"ט לפרט וקבלה אותה אשה קידושין ע"י גט זה וכתב אשירי דא"צ גט משני לפי שלא תפסו בה קידושין לפי שהגט מהראשון לא היה גט כל עיקר ואע"ג דאומר הוא דהרמב"ם הקיל וכתב דאינו פסול אלא מדרבנן בחומרא דעריות רגילינן למיזל בתר המחמיר. ואשר כתבת משום דאיכא עדי מסירה משום הכי ליכא למיחש למידי דאינהו אפקי לקלא כדאיתא באשירי פ"ק דגיטין וצריכין לעולם לאתויי ראייה בין לענין זנות בין לענין פירי אימת מטא גיטא לידה כמבואר באשירי ובפרש"י ע"כ לא קי"ל כי האיך שינויי דא"כ אין מוקדם פסול בגט כלל לדידן דס"ל דעידי מסירה כרתי דלעולם צריכין לעידי מסירה ותו דהך מוקדם לא מצי למימר דעידי מסירה אפקא לקלא דלא נתן ביום הכתיבה דהא ע"כ טעו דלא ידעו זמן הכתיבה דבודאי אלו ידעו לא היו עדים על מסירת גט זה שנכתב בטעות והאיך יפקו קלא וק"ל ואע"ג שמכשרינן כתב שיכול לזייף על ידי עידי מסירה אפילו אחר כמה שנים לרבי יוחנן דקי"ל כוותיה היינו משום דתנאי מדכר דכירי אינשי וידעו עדים שנזדייף ולכך לא חיישינן דלמא תנאי הוה ביה וזייפתיה אבל בנ"ד דהזיוף והשקר מזומן לפנינו לא מכשרינן כלל על ידי עידי מסירה דאל"כ שינה שמו ושמה נמי מכשרינן על ידי מסירה משום דאינהו ידעי דזאת האשה נתגרשה מזה האיש ולא שמענו שום פה להתיר זה. נאם הקטן והצעיר שבישראל: