תרומת הדשן/ב/סג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן סג ביען אשר ראיתי מועתק אלי הסכמת הזקן המופלג מה"ר מאיר ס"ל אשר תוצאותיו מארץ רינו"ס וידע כל שרשי דתיה ומנהגיה והסכימו על ידו הרב הגדול מהר"א קלויזנע"ר מווינ"א ומה"ר פסח מקרימז"א ונכרים לי דברים אמת שהחתימות ישרות ובפרט חתימות מה"ר פסח אינו מצוי כלל בההוא גלוי וידוע לי בברור שחתימתי כך והסכים ההוא זקן הנ"ל וכתב שכן שמע וקבל מן הקדמונים שלא להכריח כלל בני גליל התחתון אשר מעולם היו אנשי שם מצוי בתוכם תמיד קבוצות תלמידי חכמים אנשי אמת שונאי בצע מ"מ כיון שהיה גם שם בגליל התחתון ב"ד לא הוה שום כח גם לקהילות שו"ם ובתי דינים שלהם להכריחם לדון על פיהם ובבית דינם. משמע קצת מתוך דבר הזקן הנ"ל דאפי' גערה ונזיפה לא יטילו עליהם כל שכן ק"ו עתה בזמן הזה שיש שם ב"ד מומחה לרבים וקבוצות ת"ח וכן ירבה שאין להכריחם כלל וכלל ואומר אני שהעובר על זה פורץ גדר והורס גבול שגבלו הראשונים ואין לשמוע אליו כלל וכלל הן אם יחיד הגוזר והמעניש הן אף אם רבים יסכימו על ככה לא יחול שום עונש נחש ולא שום גזירה או חומרא ובטלין ומבוטלין הן מעיקרן הגוזר או המעניש הרי הוא בכלל המנדה את חבירו שלא כדין ואלמלא מצאתי יסוד מיסודי ארץ שהיו גאוני הדור לא מלאני לבי לבנות ולסתור כל כך בעינן זה וכל שכן עתה אנכי נמנע לכתוב בדרך נדוי וגזירה אף בסמוך לי כל שכן כ"כ למרחקים אמנם מצד החיוב אשר נצטויתי לצאת בעקבי הצאן ולרעות על משכנות הרועים אומר לי לבי ככל הכתוב למעלה. נאם הקטן והצעיר שבישראל: