תרומת הדשן/ב/רכד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן רכד יודע רזי חרשי חמודות ישיש וזקן שהגיע לגבורות והאל ית' אשר הנחיל אמרות טהורות יכלכל שבתו בשנים מעוטרות ה"ה הישיש והמופלג מהר"ר דוד בן הח"ר משה ז"ל. אהובי על אשר דרשתני על דבר אשה אחת ציפורה שמה שישבה עגונה זה י"ב שנים כי לא ידעה מה היה לו לבעלה שהרחיק ממנה נדוד ועתה מקרוב בא אחד ושמו ר' טוביה ב"ר אברהם ז"ל והעיד בפני ב"ד איך שהיה בארץ ליט"וא בקהילת גרדי"טא ונתאכסן שם בבית אחד שמו דוד ש"צ לשם ושמע ר' טוביה מר' דוד הנ"ל פעם אחת בדרך שמועה לפי תומו שכמו לפני שלש שנים נתאכסן ג"כ אשכנזי אחד והיה שמו משה והיה אדם בינוני לא ארוך ולא גוץ ביותר ושערותיו היו שחורות ומסולסלות וחוטמו היה קצת עמוקה שקורין מורע"כט והיה בביתו כמעט שנה ומת שם והגיד ר' דוד הנ"ל סיבה ממיתתו וגם שאר בני הקהל לשם ידעו מזה כל זאת העיד ר' טוביה והעיד ג"כ שהכיר אותו משה מנעוריו אבל לא ידע באותו פעם שהיה לו אשה עד שבא והגיד לו איש אחד שהיה לו אשה ושמה מרת צפורה והיא ישבה עגונה י"ב שנים בשביל בעלה אך אמר ר' טוביה הנ"ל יודע אני באיזה קהילה הוא מת והעיד דברים לעיל בפני ב"ד עד כאן תוקף הדברים. ועתה אהובי מר תמיהני מדוע טרחת כל כך לשלוח כ"כ דרך רחוקה אלי כאשר יש לכם בקרוב מלומדי מלחמה חגורי חרב יושבי על כסאות ההוראה מ"מ לא אחזיר צירכם ריקם ואכתוב למר את הנראה בעיני וכאשר הורוני מן השמים וקצת אשיב על דבריך. דהא דבאת להתיר משום סימנים בקומה ותואר ושיעור ודעתך לומר דוקא בסימן ארוך וגוץ לחודיה לא שרינן אבל היכא דאיכא בהדיה ג"כ סימנים מתואר ושיעור סמכינן עלייהו לא משמע הכי כלל מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב שהעיד אחד שמת ישראל במקום פלוני וכך וכך היתה צורתו וכך סימנים היו בו אין אומרים מאומד דעתינו מסתמא אותו האיש הוא עד שיכיר כו' מדכתב כך וכך היתה צורתו וכך סימנים היו בו משמע בהדיא שהעיד על כמה סימנים ועל כמה צורות אך שאינן מובהקין ואעפ"כ כתב דלא מהני אלמא דלא מצרפינן תרי ותלת סימנים להועיל הואיל וכל חד לא מהני וכן מצאתי בתשובת האשירי עובדא חדא כמעט ממש כהדין עובדא שהעיד אחד ג"כ שמת ראובן בן יעקב והיה אדם בינוני לא ארוך ולא גוץ והיו פניו אדומים ועיניו שחורות ובאת אשה אחת ואמרה שבעלה היה נקרא כך וכך וכך סימנים היו בו וגם שאר בני אדם ידעו כך שאמת אמרה אבל העד שהעיד לא ידע כלום ממנה שהיא היתה אשתו של זה וכתב אשירי עלה דאין להתירה כלל מחמת הסימנים לפי שאינן מובהקין כלל כי כמה בני אדם נמצאים שהן בינונים בקומה וגם שפניהם אדומים ועיניהם שחורות. ונראה בנ"ד אלו העיד שהיה חוטמו שקועה הרבה כמו חרום דקרא דמפרשי רבנן שהוא כוחל שתי עיניו כאחת היה סימן מובהק דבא"ז כתב להתיר ולסמוך על סימן שהיה חוטמו כעין גבשושית וחשיב ליה סימן מובהק דמדאורייתא הוא לכ"ע וסמכינן עליה אפי' לענין איסורא ונראה דחרום כל כך כמו שפי' הוי סימן טפי מגבשושית שעל החוטם אך דקדקתי בדברי העד ולא העיד אלא שהיתה קצת עמוקה וזה מצוי בכמה בני אדם וכ"ש שערות שחורות מסולסלות דשכיחי טפי אמנם אשירי התיר עובדא דידיה משום טעם אחר דכיון שהעיד שמת ראובן בן יעקב ולא הוחזקו ראובן בן יעקב אחר חוץ מבעל אשה זאת סמכינן עלה דרב אלפס פסק דלענין למישרי אתתא לעלמא סגיא בחד לטיבותא לא הוחזקו אע"ג דשכיחי שירתא ואע"ג דלענין גט אשה בעינן תרתי לטיבותא לא הוחזקו ולא שכיחי חלק אשירי משום דהתם אפשר בגט אחר לכך אזלינן לחומרא אבל לענין אשה שנתכסה בעלה מעיניה ומעיני כל אדם צריכה להיות עגונה כל ימיה ולכך מקילין. ועוד האריך ובאר יפה בתשובתו דאיתתא שריא משום דקי"ל כרבא דלא חיישינן לחרי יצחק ריש גלותא ולא צריכין לבדוק כלום אי איכא תרי ולא הוחזקו לפנינו מדקאמר רבא פ' האשה שלום א"כ תבדק כל העולם כולו כלומר וכי היכי דלא בדקינן כל העולם כולו ה"נ לא בדקינן כלל אלא משום כבודו דאבוה דשמואל שלחו דתבדק בנהרדעי כו' והביא ראיה מדברי הרמב"ם כל מה שכתב מיצחק בן מיכאל ויתר ראיות מדבריו אין צורך לכותבו. והשתא בנ"ד נמי אי לא הוחזקו שני משה בן יונתן שנתכסו מן העין אתתא שריא ואפילו אם נמצאו משה בן יונתן טובא והן לפנינו בחיים עודנו מה בכך אין להסתפק בהן אלא בעינן שני משה בן יונתן שנתכסו מן העין וק"ל ונראה דנ"ד אי לא הוחזקו שני משה בן יונתן איכא תרתי לטיבותא לא הוחזקו ולא שכיח שיירתא דכיון שהעיד שאשכנזי היה שמת הדבר ידוע דלא שכיחי מאנשי בני ברית מאשכנז לארץ ליט"וא דאשירי כתב ג"כ בתשובתו דלא מיקרי שכיחי שיירתא רק בשווקים גדולים ובבי דינא דר"ה דשכיחי רבים טובא משום הלין נראה אם לא הוחזקו להם שני משה בן יונתן שנתכס?ו? מן העין דהך אתתא מרת צפורה שריא לעלמא ויוכל מר להתיר לכל גבר דיתיצביין אך בתנאי זה אם ידוע למר שהועד העדות בלי רמיה כי אינני מכיר את העד אם הוא מן הריקים הפוחזים דלא חיישיק במידי לאסהודי שיקרא וכל שכן דכה"ג דסבורין הן שבוודאי לא יבאו לידי הכחשה מחמת ריחוק הדרך כי יש לתמוה קצת על אשר כתבת שישבה עגונה י"ב שנים וזה שמת אינו כי אם שלש שנים נמצאו שבט' שנים לא ידעה מה היה לו לכך אם נראה למר שיש שום עיקול ונכל ועוקבא בהודעת עדות זאת כגון אם חשדוהו להעיד וכה"ג איני נמנה להתיר כלל שלא להחזיק ידי רשעים הבאים לפרוץ גדר וגזירות חכמים אבל אם העדות בתום וביושר שאין ניכר בה שום עולה מספקת הוא להתיר האשה הזאת לעלמא. נאם הקטן והצעיר שבישראל: