תרומת הדשן/ב/רכח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן רכח וההיא דטופס הגט דקדק מר בלשון רש"י תמיהני אמאי לא דקדקת ג"כ דבתחילה לא כתב כי אם אחד ופטורין ואח"כ תרתי פטורין שבוקין ואח"כ תלתא ונראה לע"ד דכל גאון תפס לו שופרא דשטרא לפי דעתו ואין קפידא בדבר. ומה שיש בידי למצא טעם אבאר למר לע"ד נראה דרש"י מוסיף והולך בתחילה כתב ופטרינן דהאי לישנא איתא בלשון המתרגם אונקלוס ושלחה מביתו אשר שלחה כו' מתרגמינן ויפטרה ואח"כ כתב ופירש ומוסיף ושבקית תרגומו של ועזבתני והאי לישנא נמי אשכחן בצד אישות על כן יעזוב איש כו' ודבק באשתו ור"ל דהאי גברא עזב את אשתו ואח"כ מוסיף לישנא דתירוכין דהיינו עיקר הלשון הנופל בגט דגרושה מתרגמינן מתרכתא והא דלא אקדמיה קודם גט פטורין מאחר דעיקר הלשון הוא או לכתבינן לגמרי לבסוף י"ל דגט פטורין כתיבה ממש בהאי לישנא כתרגומו על ספר כריתות אבל ספר תרוכין לא אשכחן כלל במילי דגט דבלשון הקודש קרי ספר כריתות ובתרגום גט פטורין וא"ת א"כ לא לכתביה כלל א"כ ה"א דחזר בו בשיטה אחרונה מהאי לישנא משום דכתבינן לעיל והאי טעמא דיליה דלעולם צריכין להוסיף לאשמועינן דלא חזר וא"ת לכתיב רק חד לישנא ולא יוסיף הא לא קשיא מידי דשפיר דמי למכתב כמה לישנא לשופרא דגטא ולסמ"ג ולמנהגינו דכתבינן שפ"ת ופש"ת ותש"פ נראה לע"ד דהאי סברא אית לן דכל לישנא משמע כריתות טפי מחבריה שבקית תרגום של עזיבה הוא הפחות ופטורין הוא תרגום של שלוח משמע טפי דשלוח טפי מעזיבה הוא ותירוכין תרגומו של גירושין טפי משלוח וכל זה ק"ל וא"כ שפיר כתב ושפ"ת כמ"ש לעיל דמוסיף והולך הוא ובסוף על כרחינו אנו צריכין להפך דספר ואגרת לשון הקדש הוא וגט לשון חכמים ותרגום הוא ואין סברא הוא להקדימו ללשון הקדש ואין לומר נמי אמאי לא כתבינן בסוף ספר שבוקין ואגרת פטורין הא לק"מ מכמה טעמים חדא דמתני' נקט הכי בהדיא דזהו גופו של גט כהני לישני ספר תירוכין ואגרת שבוקין ואין אנו רשאין לשנותו ועוד דבתרגום איתא בהדיא גט פטורין ולא אהני לן כלום אי הוי כתבי ספר שבוקין דאכתי לא הוי זו ואף זו לגמרי מכח תירוכין ופטורין ואנן לגמרי מוסיף והולך בעינן כדלעיל וכיון דבסיפא בע"כ צריכין להפך גם המ?י?צעתא צריכין להפך ולאקדומי זמנא חדא ופטרית דלא לימר האי לישנא לא מעלי הוא ואינו לגמרי לשון הבדלה בין איש לאשתו ונפיק מיניה חורבה היכא דאמר פטרוהו וק"ל והאשירי דכתב שפ"ת תרי זימני אפשר דלא חש אהא להפך המ?י?צעתא משום טעותא דכתבינא וכתב גם המיצעתא כמוסיף והולך לבד בסיפא מודה משום לישנא דקרא קודם לשון תרגום כדלעיל. נאם הקטן והצעיר שבישראל: