תרומת הדשן/ב/צה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן צה שלומך רב לאהובי שאירי מה"ר יעקב שי'. אשר שאלתני במה שראית בסמ"ג דמצורע כשנכנס לבהכ"נ עושה לו מחיצה גבוה ברוחב ד' אמות ונכנס ראשון ויצא אחרון והבנת אלו דברים דמשום קדושת תפילה הן צריכין ולא משום טומאה כלל דאל"כ מנ"מ ביוצא אחרון ונכנס ראשון לא הבנת כשירה פי' משנה זו. אמנם דע כי יש לי פי' ר"י מסימפונ"ט מכל סדר טהרות ובדקתי במסכת נגעים פי"ג ומצאתי פי' משנה זו דאינה אלא משום טומאה ומוכח התם במשנה הסמוכה לה דחלוקה טומאה דמצורע מטומאת מת מכמה גוונים במוקף צעיד פתיל ובכלים שבתוך בור ודות שבתוך הבית ולענין אהל דמצורע אם הכלי או האדם ברשות אחד מן המצורע וכמו מחיצה מפסיק ביניהם אע"ג דבאהל אחד ותקרת הבית מאהלת על שניהם טהורים האדם והכלים וכן לענין ישיבת המצורע נמי חלוקים הם דלגבי מת לא בעינן שישב הנושא כמו באבן המנוגע. ומעתה אפרש לך משנתך דעושין לו מחיצה גבוה עשרה כדי שתפסיק בינו לבין העם שלא יטמאו לפי שהן ברשות אחד אע"ג דהתקרה מאהלת על כולן אין קפידא כדבארתי לעיל ומה שצריך רוחב ארבע היינו כשיעור גופו של אדם כשהוא יושב ומתפשט כדאיתא בעירובין. ונכנס ראשון ויוצא אחרון היינו משום דאין המחיצה מגעת עד הפתח ונמצא כשהיה הולך מן הפתח עד המחיצה לא היה דבר מפסיק בינו ובין העם ויטמאו ולכך נכנס ראשון ועדיין אין אדם שם עד הגיעו תוך המחיצה ויוצא אחרון נמי מהאי טעמא כל זה דקדקתי מפי' ר"י מסימפונ"ט: