תרומת הדשן/ב/רנז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן רנז על צוארי דדהבא מיניכא ריכא בר ריכא. אשלא רברבא מה"ר רפאל יצ"ו. יודע למר כי הגיעני הריב בין הנ"ר ברוך ובין הנ"ר יעקב מצד גיסך אהובי מהר' חיים יצ"ו וכן מצד שכנגדו הנ"ר ליווא הנ"ר ברוך וראיתי דברך ודברי מסכימך וכן דברי בעלי הוראה שכנגדך הלא המה מהר"ז לוי ומהר"ז יינט"א יצ"ו ואינני כדי להכניס ראשי בין הרים גדולים וכ"ש אשר ראיתי הועתק גזירות מורי הישיש מהרנ"א דלית ליה פירכא מקמיה ודברים ברורים כתב בספר אגודה דכל הקורא לחבירו כממזר דינו כקוראו ממזר. ובעניות דעתי ראיתי ג"כ לחדש ראיה לדבר מהא דגרסינן פ"ק דכתובות לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן מאי קרא כסדום היינו מאי אהדר להו שמעו דבר ה' קציני סדום וכלל לא חשיד קודשא בריך הוא למיעבד מילתא בלא דינא אע"כ דא ודא אחת היא ע"מ אומר אני לפי דעתי דלא סיימוה קמי מר הישיש מהרנ"א יצ"ו דינא דהאי גברא הנ"ר ברוך יען כי ראיתי כתוב לי שהיה מעולם מרוצה לדון בלשון ראובן ושמעון לב"ד השוה לחיוב או לזכות ונפסק עליו הדין עד שלא נשמעו דבריו וידוע למר שבשינוי מועט מתחלקים הטעמים בדיני ממונות שהם כמעיין הנובע ואף כי א"ז כתב בתשובה בסוף ספרו שדנים על כה"ג לפי הקנטורים שקנטרו והכעיסו עד שאמר לו גידופים וכ"ש לאפוקי ממונא דחמיר טפי משמתא כדמוכח בהימנותא בשליחותא דבי דינא פ' הגוזל בתרא וא"כ הוא הנראה לע"ד שיצא ידי חובתו באשר יתרצה למיצת דינא ע"י טענות בלשון ראובן ושמעון ולקיים באיסור אשר יהא נפסק עליהם אמנם אם יעמוד מורי מהרנ"א בדבריו אחרי אשר יראו לו דברי יהיו דברי אלו בטלין אצלו. נאם הקטן והצעיר שבישראל: