תרומת הדשן/ב/כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תרומת הדשן · ב · כט· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן כט שלומך יסגא לחדא אהובי עמיתי האלוף מה"ר אליה יצ"ו. אשר שאלתני על אחד שבא על א"א והיא אחות אשתו ומתה אשתו גם אח"כ בעל האשה מת אי אסורה מטעם שנאסרה לבועלה היכא דבלא"ה אסורה לו יפה דקדקת. אמנם דלגבי נכרי דעלה קאי אשירי היה לחלק שפיר דנכרי ודאי חשיב בלאו הכי אסור ולא שייכא לו כלל דהא אינו בתורת קדושין לגמרי והכי מחלק בכמה דוכתין בין עריות דיש להן קדושין בדוכתא אחרינא ובין נכרי דלית ליה קדושין בדוכתא אחריני כלל. אמנם דקדקתי במסכת סוטה בההיא דמייתי אשירי ממקנין ע"י נכרי דאשאר עריות נמי קאמר הכי מקנין ע"י כל עריות שבתורה ופריך נמי פשיטא ומשני כמו גבי נכרי דמהו דתימא לא נאסרה לבעלה משום דלא שייכי בו ונטמא לבועל כיון דבלאו הכי אסורה לו אלמא לפי דעת האשירי דדייק מהתם דשרי לנכרי הבועל הוא הדין דאיכא למידק מהתם נמי דשריא לאחד מן העריות הבועל. אך תימא הוא שהתוס' פרק קמא דכתובות בדבור ולדרוש דכתבו בשם ריב"ם דאסורה לנכרי הבועל וכי לא ידעי הגמ' דמסכת סוטה כל עיקר וגם הגליון לשם דמתיר מטעם דנכרי המתגייר כקטן שנולד דמי מה נחסר לו בראיית האשירי ע"כ חולק היה להם בדבר אין לי פנאי להאריך. אמנם נראה לחלק בין אחות אשה לנכרי המתגייר דלגבי אחות אשה שייך שפיר שנאסרה לבועל באם תמות אשתו אבל גבי נכרי לא שייך לומר באם יתגייר דכשמתגייר גופא אחרינא הוא ולהכי מהני סברת הנכרי דכקטן שנולד דמי. והא דקאמר התם בסוטה דעריות לא נאסרה לבועל משום דבלאו הכי אסורה לו לא קאי אאחות אשה (לבועל) אלא אשאר עריות שאין להם היתר ואין זה דוחק כמבואר למבין אבל מה שחלקת דמיתה חשיבה ממילא בלא מעשה לא משמע הכי כלל פרק שני דקדושין הרי את מקודשת לי אחר שאתגייר לאחר שתמות אחותך דחשיב אחות אשה מחוסר מעשה וגם רצה המקשה דלאו (בידו) [נ"י מחוסר] חשוב. נאם הקטן והצעיר שבישראל: