תרומת הדשן/ב/לב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן לב ואכתי יש להסתפק בשבועה דרבנן חוץ משבועת היסת דבעי אנקוטי חפצא ומהפכינן לה לכ"ע אי מצי התובע לומר לא בעינא מינך באנקוטי חפצא כדי שלא יהפכו עליו שבועה חמורה. אמנם נראה דודאי מצי למימר הכי ומ"ט לא יהא רשאי למחול על דינו הא איתא פרק זה בורר היה חייב שבועה לחבירו ואומר לו דור לי בחיי ראשך רבי מאיר אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו אלמא רשאי להקל משבועתו. ונראה דאפילו לאחר שהפכו עליו מצי למימר השבע אתה שבועה קלה או אני אשבע אותה שבועה קלה דמ"ט לא הא אכתי הברירה ביד הנתבע ולא יפסיד כלום מבראשונה ולא דמי להא דמייתי אשירי בסוף שבועות דאם יתחייב שבועה וראה שמגלגלין עליו וחזר ואמר הריני משלם דחייב לשלם כל מה שרוצים לגלגל או ישבע ויגלגלו עליו דהתם היה התובע' נפסד בשאר התביעות אם ישלם לו תביעה ראשונה ולא ישבע ונראין הדברים שבשביל כך רוצה לשלם כדי שלא יהא צריך לישבע על שאר התביעות אבל בנ"ד דהנתבע לא מפסיד לגרע במידי דעדיין הברירה בידו דודאי מצי לחזור בהפוכו לכ"ע דאדעתא דשבועה חמורה אפיך ולא אדעתא דשבועה קלה א"כ מה טעם היה שלא יהא רשאי. ואשר כתבת מרבותיו של רמב"ם דסברי דנשבע ונוטל מצי למימר השבע אתה ותיפטר אשירי פרק הכותב גבי הא דקאמר אי פיקח הוא מייתי לידי שבועה דאורייתא לא כתב וסבר הכי ומוכח התם דאפי' אי טוען הריני כשאר תובע שמשביעין היסת אפי' הכי אין יכול להפך על חבירו דאם לא כן אכתי הוא נפקותא לענין זה בין שבועה דאורייתא דהתם לא מצי לאפוכי שבועה במידי אבל דרבנן מהפכינן בכה"ג והתוס' פרק שבועת הדיינין נמי נחלקו בשם הגאונים בכה"ג ע"ש. ובלאו הכי אין הנדון דומה לראייה למדקדק דהכא איכא למימר דלא שני משום מסתפי דמשבועה חמורה שנתהפכה עליו ולכך חוזר ורוצה בשבועה קלה אבל התם למה לא יהא רשאי להאמין לחבירו יותר ממנו לא הבנתי אריכתך בפסק מהר"ם על שבועת היסת בטענה דגניבה דמהר"ם וודאי מצי סובר דלא בעינן נקיטת חפץ בשבועתי היסת והא דלא קאמר איכא בינייהו הא יש לומר כדכתב אשירי פ' שבועת הדיינים דלא ר"ל איכא בינייהו בגוף השבועה אלא בדיינים היוצאים ממנו ע"ש. עוד הארכת דאנקוטי חפצא שייכי נמי בשאר שבועות דרבנן לא ידענא מאי קאמרת דמשכחינא נמי שבועה דרבנן כגון פוגם שטרו ועד אחד מעידו שהוא פרוע ע"י גניבה וגזילה: