תרומת הדשן/ב/רטו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן רטו שלומך יסגא לחדא אהובי מה"ר ישראל יצ"ו. ע"ד האשה כלתו של ליברמ"ן אשר השבתיך כבר עלי ועתה כתבת לי שנית לדקדק יותר ולצדד להתיר כי קשה עליה להמתין עד סיון הבע"ל תמיהני קצת הלא איננו זמן גדול ואף כי אינני יודע לחדש מאחר שכתבתי כבר אכן יפה כתבת דכיון דאינו רק גזרה דרבנן שאין להחמיר בה כ"ה לכך הדבר תלוי בידיעתך וראות עיניך אם הדברים נראין לך דליכא למיחש בהאי דוכתא דאתי לידי תקלה שלפ"ד תעמוד היא בחלימתה אם יצא הדבר מת"י להיתר יצא אין מערער עליך ואם ח"ו יקרא עליך ערער תמצא שאהיה בעזרך מזה אין להאריך יותר. ואשר שאלתני על ההוראה שבאת לידך דנמצאו כמו שתי מרות ולפי מה שציירת נראה שבמקום דבוקים בכבד כמו רוחב אצבע היו כאחת ולאח"כ נתחלקו לב' כיסין ולפי דעתך היה לאסור אפי' אי הוו שפכי להדדי משום דלא שרינן בהכי אלא בחדא דמתחזי כתרתי וגם נראה לך להחמיר בב' מרות כאשירי ומיימוני ומהר"ם דפליגי ארב אלפס ור"י מדורא וחביריהם. דע כי גם דעתי מסכמת להחמיר בב' מרות כגאונים המטריפים דגם התוס' דמימיהם אנו שותים סברי דנטלה המרה טריפה כדאיתא ריש פ' א"ט וא"כ ה"ה אימ שתכחי תרתי דכל יתר כנטול דמי לכ"ע ומהר"ם ואשירי דבתראי הוו אין לבטל דבריהם מדברי ר"י מדורא ובשל תורה הלך אחר המחמיר ואי נהגינן כר"י מדורא במילי דאיסורא להתיר במילי דטרפות לא קים לן תדקדק במ"ש בענין בהמה שנחתכו רגליה ובענין סמפון דאינקב לחבירו תמצא שכתב נגד הגמ' מ"מ אינני כמשי' את ארי. אמנם מה שבדעתך דאפי' אי שפכי להדדי לא מהני לא ידענא מנ"לך דכה"ג לא מקרי מתחזי כתרתי הואיל ובמקום דיבוקו בכבד נראין כאחת. ותו נראה דכה"ג אפי' אי לא שפכי להדדי לא חשיב יתירות הואיל וברוחב אצבע במקום דבוקו ושרשו אחת הן יש לדמותו להא דאמרינן פא"ט גבי שני בני מעיים היוצאים במקום אחד בסמוך זה בזה דאיכא למימר אפי' אם הם מחולקים כל אורכן רק שבסוף כלים באצבע דחזרו וערבו כשירה ונראה דכ"ש אי ערבי בתחלתן כאצבע ואח"כ מתחלקין דחשיבי חדא אפי' למ"ד דסבר דבעיק הדרי וערבי בסמוך אצבע ונהי דאין מדמין בטריפות מ"מ נקטינן סברא מהתם דהא קמן החבורים נקטו נמי האי סברא דבזעינן ליה אי שפכי להדדי במרה מתרי בועי: