תרומת הדשן/ב/עו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן עו ואשר שאלת אי שרי לכתחלה לצלות כבד בתנור עם תבשיל למ"ד ריחא מילתא היא נראה דאין כאן בית מיחוש דכל דם כחוש הוא כדמוכח בההיא דבי דוגי שמטגנין בדם שצף למעלה ואומר כל דבר כחוש לאו מילתא בריחיה דיליה כדאיתא להדיא פ' כ"צ דאפילו בשר כשירה דאין טומנין עם נבילה היינו משום דאזיל האי ומפטם האי וחוזר האי ומפטם לאידך והאי חששא ליתא גבי דם הנבלע בכבד והוא דבר קלוש לא שייך ביה למימר תבשיל יפטם אותו ותו דהצלייה דרכה להוציא דם ולירד למטה מיד ואיך יתכן דנחוש לריחיה בשעה שנוטף על הגחלים והריח העולה מן הגחלים עשן הוא מקרי ולא ריח ובעוד שנבלע אינו מוציא ריח אין להאריך יותר מזה ויפה הבאת ראיה מכבדא תותי בשרא: