תרומת הדשן/ב/קנב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קנב רבותינו הגאונים פליגי במדוכה להכשיר מחמץ לפסח יש מתירין אותו ע"י הגעלה משום דלא גרע מבית חרוסת ומכלי שנשתמשו ברותחין ויש אוסרין והראו הלכה למעשה באגן אחד כו' כדאיתא במרדכי פ' כ"ש והמנהג לאסור מדוכה בהגעלה לצורך פסח אבל מדוכה של נכרים אע"ג דאיסורא בלע לא ברירא לע"ד מה נהגו ביה דבמרדכי פ' כ"ש כתב דר"ת לא נהג לאסור המדוכה בהגעלה רק לצורך פסח הואיל ונפק מפומיה דרש"י ואינו רק זמן מועט וחמץ חמור ולא רוב הגאונים מתירין אותו בהגעלה אע"ג דנראה מעשה לעינים באגן נלע"ד דגאונים המתירים מיישבין אותו דאינו מחמת נ"ט אלא מחמת כח וחוזק כמו שמפרשים התוספות פ' ג"ה ההיא מתניתין דפ' כל הבשר המעמיד בעור הקיבה אם יש בנ"ט אסור וקאמר פ' ג"ה אשאור אם יש בו בנ"ט כי יש בו להחמיץ מאי הוי אלמא דאפשר להעמיד מקצת ולהחמיץ אע"ג דלא יהיב טעמא דהיינו מחמת כח וחוזק הקיבה א"י השאור כדאיתא התם בהדיא בתוספות וכן בסה"ת בהל' קיבת נכרי של בהמה נבילה. וה"נ איכא למימר דלא פלט שום טעם לאחר הגעלה אלא כח וחוזק ומנהג העולם להכשיר המדוכה לפסח ע"י מילוי גומרי לוחשות ומפיח בהן עד שירתיח כ"כ שישרוף חוט הנדבק בדופני המדוכה מבחוץ וגם מורי דודי הקדוש מהר"ח הי"ד היה מורה להחמיר והיה אומר דכה"ג היינו אותו הכשר דכתב בסמ"ק במצות יו"ט גבי ליבון טרפא דכתב דרגילין העולם לנסות ע"י קש ומשמע שם דלא גרע מהגעלה אותו ליבון אבל למיחשב ליבון לא. ועוד דאיכא למיחוש דלמא חייס עליה דלמא פקע ולא מכשירן שפיר כי רגילות הוא דפקיעי ע"י מילוי גומרי כההיא הכשר ע"י קש דהא ק?נון מילוי גומרי הוי מהני אפי' בכלי חרס דהעידה עליו תורה דאינו יוצא מידי דפיו לעולם אי לא הוי חיישינן דדילמא חייס עליה כדמוכח באשירי פ' כ"ש גבי כוביא וא"כ ע"כ עדיף הוא מהגעלה ומסתמא לא הוו מלבנין הכלי לגמרי ע"י מילוי גומרי אלא שהיו עושין כמו היסק התנור כדמוכח התם והיינו כמו שנהגו לעשות במדוכה שמפיחין בגחלים הלוחשות כעין היסק ואפי' ע"י הפחה מדוכה אינה ניסוק בשעה מועטת: נלע"ד דאיטר יד ימינו מיסב בשמאל של כל אדם והיינו טעם משום דרשב"ם ור"י פירשו שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה בהסיבת ימין אע"ג דפי' ג"כ טעם אחר דצריך לאכול בימין א"כ איטר הוי צריך להיסב על ימין מ"מ הטעם הראשון הוא עיקר כדכתב הרא"ש משום דחמירא סכנתא מאיסורא כדמסיק פ"ק דחולין הרמב"ם וסמ"ג כתבו אימתי צריך הסיבה בשעת אכילת כזית מצה ואשירי ומרדכי והגה"מ שצריך הסיבה כשאוכל בתחילה כזית מצה וכן כזית אפיקומן נלע"ד מדברי כולם משמע דכזית ראשון של המוציא לא בעי הסיבה: