תרומת הדשן/ב/רנד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן רנד נצח יכון כס ישיבתך אהובי ה"ה מה"ר יוחנן יצ"ו אשר כתבת לי על דבר ר' חנינא כבר ידעתי שאהיה נטרד באותו מחלוקת כי כבר שלחו שכנגדו גם כן ציר מיוחד הנה כמו ח' ימים שבא עתה מתנגד של ר' חנינא וקבל עליו הרבה איך שדוחהו ומענה את דינו ובדעתו לסוג אחור מה שקבל מורשה שלו בחרם פה שיבא הוא עצמו לבריסאל"ו וכהנה תלונות רבות ונעתרתי והפצירו בי עד בוש שכתבתי לר' חנינא כתב אזהרה ובדרך עצה שלא יסוג אחור מאשר נתקבל בחרם ואל יטיל תנאים ואמתלאות בדבר וכה"ג ועתה בבא צירכם רבי טוביה והראה לי כתביך וגם העדיות דאפיך מיפך כולי מלתא גמרתי בלבי לבל מתעסק בהם לכתוב אפי' שורה אחת עוד בענין הזה מהפעם הזאת ואילך אך אם ישתלחו טענותיו הנה אלי ברצון שניהם כאשר קיימו עליהם בחרם אפסוק לכם הדין כאשר יורוני מן השמים ועל דבריך אשיב לך אשר כתבתם שהדבר מפורסם שסכנה היא לר' חנינא שיבא בעצמו לבריסלא"ו ומתוך כך דעתך שהוא פטור מן החרם והבאת ראיה מהא דפטרינן נשבע להרע לו ולאחרים לא יכולתי לכוין יפה ראיה זו אם דעתך ששבועת המורשה אינה חלה משום שנשבע להרע לרבי חנינא נראה דאין זה רעת אחרים אלא הרעת עצמו ששלוחו של אדם כמותו וקי"ל דמורשה שליח שווייה ותו דהתם לא איירי אלא לענין פטור קרבן כדמוכח בכמה מילי אבל לעניין אסור פשיטא דלא בעינן הרעה דומיא דהטבה. אמנם נראה וודאי אי אתייליד אונסא כה"ג שאנשים כשרים ונאמנים יעידו שיש סכנה לרבי חנינא לבא בעצמו לבריסאל"ו לאו דוקא סכנת הריגה אלא אפילו תפיסה או גזילה מאנסים והריגה כה"ג פטור הוא מקבלת החרם דנדרי אונסים ושבועות אונסים התירו חכמים כדאיתא בהדיא פ"ד דנדרים וא"ת ישכור תיורים בעד מאה מנה וילך וישוב לבטח האי נמי חשיב אונסא כדאיתא פ' כל הגט אטו תרקבא דדינרים בעי למיתב לה הא כמ"ד יש אונס בגטין ע"ש ואמרינן פ"ד דשבומות מסתכן לישרי ליה מר אלא מצטער מהו מדמוקי לה במצטער ולא נשאר במסתכן וכגון שאין הסכנה גמורה בודאי משמע דבכל צד סכנה שרי. ונראה דאפילו אם לא נתחדש אונס וסכנה אלא דידוע וברור לאנשים כשרים ונאמנים שבשעת קבלת חרם היה באונס וסכנה לר' חנינא לבא בעצמו לבריסלא"ו אמרינן אנן סהדי דלהכי לא שוייה למורשה שליח להקים עליו ולאסור איסר על נפשו בחרם שיכנס בסכנה ובלאו הכי בטורח יש לנו ראיה מן התלמוד שיוכל השליח להקים איסר בשבועה על המשלח שיתקשר המשלח באותה שבועה ע"י השליח והוא לא ציוהו בפירוש לאסור איסר בשבועה אע"פ שנתן לו הרשאה שיהא ידו כידו ופיהו כפיו לכל דבר דמצינו למימר דאמר אי קם באיסור שבועה על ידו אלא שכבר דקדקתי הך סברא מפ' השולח גבי דמייתי ר' יודא ראיה מהא דנשבעו להן נשיאי העדה דאינהו נמי הוו אפוטרופא ושלוחים של העיר ע"ש הנה השבתי לך דעתי אבל לא בדרך פסק כלל. נאם הקטן והצעיר שבישראל: