תרומת הדשן/ב/קנ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קג בסמ"ק במצות בשר בחלב כתב דהגעלה צריכה מים רותחין שמעלין רתיחתה ולא מהני אם היד סולדת בו. והמרדכי כתב פ' כל שעה שאין מגעילין כלים הרבה בבת אחת אלא בזה אחר זה והזהיר הרב מהר"ש כשמכניס אח"כ כלי צריך להמתין קצת עד שיחזרו להעלות רתיחה יפה ובמרדכי בע"ז כתב דיורה מרותחת שהעבירו מן האש אע"ג שפסקה רתיחתה חשיב כלי ראשון לענין הגעלה ואפילו אם שואבין בכלי אחר מן היורה בעוד שהיתה על האש דרותחת חשיב מה שבאותו כלי ככלי ראשון לענין הגעלה וכן כתב האשירי פ' אין מעמידין בדק ר"י להגעיל ע"י כלי ששואבין בו מן הרתיחה. מ"מ נראה לע"ד דההיא הגעלה דמרדכי ואשירי קאי דוקא אמילתא דסגי הגעלתה ע"י עירוי שמערין מן הרותחין על הכלי כמו לגבי יין נסך דציוו לנו להחמיר ולהצריך לערות עליו מן הרותחין אבל כלים שנשתמשו בהן איסורי חמין שצריכין כלי ראשון להגעילן איכא למימר דכ"ע מודו דבעינן שמעלה רתיחה בשעת הגעלה ותדע דאשירי גופא כתב פ' כל שעה שצריך ליזהר המגעיל כלים שלא יניחו מים מרתיחתן ונראה כמו שחלקתי דההיא איירי במגעיל כלים שנשתמשו בו חמים בכלי ראשון וה"נ מחלק באשירי בשם מהר"א פ' כירה לענין הגעלה בכלי ראשון לענין עירוי: