עמוס כתיב מסומן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תורה: בראשית שמות ויקרא במדבר דברים נביאים: יהושע שופטים שמואל א ב מלכים א ב ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר הושע יואל עמוס עובדיה יונה מיכה נחום חבקוק צפניה חגי זכריה מלאכי כתובים: תהלים משלי איוב שיר השירים רות איכה קהלת אסתר דניאל עזרא נחמיה דברי הימים א ב
מהדורות נוספות של עמוס: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: עם פירוש :: תצוגה: מסורתית :: עם סימון הפסוקים :: בשורות נפרדות


פרק א א דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש ב ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל

ג כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו על דושם בחרצות הברזל את הגלעד ד ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד ה ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה אמר יהוה

ו כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום ז ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה ח והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה

ט כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים י ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנתיה

יא כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח יב ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה

יג כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם יד והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה טו והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה

פרק ב א כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד ב ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר ג והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה

ד כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם ה ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם

ו כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים ז השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי ח ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם ט ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת י ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי יא ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה יב ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו יג הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר יד ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו טו ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו טז ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה

פרק ג א שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר ב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם ג הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו ד הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד ה התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד ו אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה ז כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ח אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא ט השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה י ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם

יא לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך יב כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש יג שמעו והעידו בבית יעקב נאם אדני יהוה אלהי הצבאות יד כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ טו והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם יהוה     פרק ד א שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה ב נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה ג ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה ד באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם ה וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה ו וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה ז וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש ח ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה ט הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה     י שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה יא הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה     יב לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל יג כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו     פרק ה א שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל ב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה ג כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל     ד כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו ה ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון ו דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל ז ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו ח עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו     ט המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא י שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו יא לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם יב כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו יג לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא יד דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם טו שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף     טז לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי יז ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה     יח הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור יט כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש כ הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו כא שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם כב כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט כג הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע כד ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן כה הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל כו ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם כז והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו

פרק ו א הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל ב עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם ג המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס ד השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק ה הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר ו השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף ז לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים

ח נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה ט והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו י ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה יא כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים יב הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה יג השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים יד כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה     פרק ז א כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך ב והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא ג נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה ד כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק ה ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא ו נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה     ז כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך ח ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו ט ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב

י וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו יא כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו     יב ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא יג ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא     יד ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים טו ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל טז ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק יז לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו     פרק ח א כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ ב ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו ג והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס

ד שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי [עניי] ארץ ה לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה ו לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר ז נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם ח העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה [ונשקעה] כיאור מצרים     ט והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור י והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר יא הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה יב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא יד הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד     פרק ט א ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט ב אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם ג ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם ד ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה ה ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים ו הבונה בשמים מעלותו [מעלותיו] ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו ז הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר ח הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב נאם יהוה ט כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ י בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה יא ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם יב למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה זאת

יג הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה יד ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם טו ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך