המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"שמעו והעידו", עתה מפרש ההקדמה השלישית שאמר התפול צפור על פח ומוקש אין לה, שהם שנפלו בפח של מלך אשור בהכרח יש מוקש שהוא סבה שעל ידו נוקשו ונלכדו בפח, וכבר באר ענין זה שנפלו בפח בהושע (סי' ז') ויהי אפרים כיונה פותה מצרים קראו אשור הלכו כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם, ובארתי שם שהושע בן אלה נלכד בפח של מלך אשור שהלך אליו אחר ששלח מלאכים לקרוא את מלך מצרים לעזרה נגד מלכי אשור, ובזה נמשל לעוף השמים היורד אל הרשת כן ירד אח"כ מלך אשור ונלכד ברשותו, ושם בארתי שהמוקש של הפח הזה יקשו לו בני עמו, שע"י שהושע רצה לבטל עבודת העגלים היה כח בישראל נגדו והם הלשינו אותו וגלו הדבר למלך אשור שרוצה למרוד בו ולחסות בצל מצרים, (כמו שמבואר שם סי' י' (ב-ו) כמו שפרשתי שם), אולם המוקש העקרי היה חטא עבודת העגלים אשר היה בידם, ובעון זה עצמו נענשו, וז"ש "שמעו והעידו בבית יעקב":
