המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"עם שבי" - כמו ושבי וכן עם יפה עינים (ש"א שמואל א טז)
"באש" - ענין סרחון
"מחניכם" - חבורת אנשים קרויים מחנה
"ובאפכם" - מל' אף וחוטם
מצודת דוד
"ואעלה באש מחניכם" - אנשי המחנה שירדו מצרימה שמתו בדבר ונהרגו בחרב היו מושלכים ע"פ השדה ועלה מהם סרחון רב והסרחון עלה באפכם כי כשהלכו שוב למצרים לשבור בר עברו דרך עליהם ועלה הסרחון באפם
"בדרך מצרים" - כשהלכו בחוריכם רוכבי סוסים לרדת מצרימה לשבור בר כי שם יש הרבה תבואה הנה בדרך מהלכם שלחתי בהם הדבר וקצתם נהרגו בחרב הלסטים ושבו הסוסים
"שלחתי בכם דבר", תקע בשופר פעם רביעית ששלח בהם דבר בעת שהלכו "בדרך מצרים", שמבואר בהושע כי רבים מעשרת השבטים הלכו בעת ההיא למצרים מפני חמת המציק ושם שלח ה' בהם דבר כמש"ש מצרים תקבצם מוף תקברם, וגם אז בדרך זה "הרגתי בחרב בחוריכם" כי מלך אשור בא עליהם מדרך והרגם בחרב (כמש"ש כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי וכו' יפלו בחרב שריהם וכמש"פ שם), וע"י שנהרגו בחרב הם "עם שבי סוסיהם, אעלה באש (של) מחניכם" שיבאשו הפגרים של האדם והסוסים הנופלים בשדה, "ובאפכם", והבאשה זאת תעלה גם באפכם, שעי"ז נתהוה דבר שנתפשט גם בא"י, ובכ"ז "ולא שבתם עדי" ועם לא יחרדו:
ביאור המילות
"באש מחניכם". שם, ומחנה קרויה בעת שהם חונים בשדה המלחמה, וע"כ הוסיף "ובאפכם", שמשם תבא הסרחון גם לאפכם בערי מושב: