ביאור:משלי כט
מראה
(הופנה מהדף A2829)
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
- א אִישׁ תּוֹכָחוֹת איש שיודע רק למתוח ביקורת, אף פעם לא אומר דברים חיוביים
להרחבה מַקְשֶׁה עֹרֶף גורם לשומעים להקשות את עורפם ולהתעלם מכל דברי הביקורת שלו, פֶּתַע יִשָּׁבֵר ישקע בדיכאון וְאֵין מַרְפֵּא.
הצדיקים הם רבים והרשע הוא יחיד, כי שלטון הצדיקים הוא סובלני ושלטון הרשע הוא טוטליטרי. ראו משלי כט ב |
- ב בִּרְבוֹת צַדִּיקִים כשהצדיקים מתרבים ומושלים יִשְׂמַח הָעָם, וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם.
- ג אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה מתיידד ושוהה בחברתן של-
להרחבה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן. - ד מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת מלך או שופט המתפרנס מתרומות יֶהֶרְסֶנָּה כי יהיה תלוי בבעלי ההון התורמים לו
להרחבה. - ה גֶּבֶר מַחֲלִיק מסתיר את הפגמים, נותן מחמאות ללא ביקורת
להרחבה עַל רֵעֵהוּ, רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו כי האדם נמשך באופן תת-מודע לזה שנתן לו את המחמאות, ומשתדל לעשות כל מה שהוא מבקש כדי לקבל מחמאות נוספות
להרחבה. - ו בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ כשהפשע עצמו מכשיל את הפושע, אז הצדק גלוי וברור, ולכן
להרחבה, וְצַדִּיק האוהב צדק
להרחבה יָרוּן וְשָׂמֵחַ. - ז יֹדֵעַ בוחן מקרוב באופן אישי
להרחבה צַדִּיק שופט שהצדק חשוב לו
להרחבה דִּין דַּלִּים חלשים, שאין להם כסף לעורך-דין טוב שיציג את טענותיהם כראוי
להרחבה, רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת אינו טורח להתבונן מקרוב אלא מסתפק בעובדות השטחיות.
- ח אַנְשֵׁי לָצוֹן הלועגים לזולת
להרחבה יָפִיחוּ יציתו את אש המריבה קִרְיָה, וַחֲכָמִים היודעים להקשיב לזולת
להרחבה יָשִׁיבוּ אָף ירגיעו את הכעס והמריבה. - ט אִישׁ חָכָם היודע ללמד
להרחבה נִשְׁפָּט מתווכח אֶת אִישׁ אֱוִיל שטחי
להרחבה, וְרָגַז פעם הוא מדבר בכעס ותוכחה וְשָׂחַק ופעם הוא מדבר בצחוק והומור וְאֵין נָחַת החכם אינו נח אלא משנה כל הזמן את סגנון הדיבור שלו, כדי שהאויל לא ישתעמם
להרחבה. - י אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ מפיצים דברי שנאה על-
להרחבה תָם חף מפשע
להרחבה, וִישָׁרִים אנשים שהם בדרך-כלל אנשי שלום
להרחבה יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ מושפעים מדברי השנאה של אנשי הדמים, וגם הם רודפים את התם ומנסים להרגו
להרחבה. - יא כָּל רוּחוֹ מחשבותיו יוֹצִיא כְסִיל, וְחָכָם בְּאָחוֹר בסוף, אחרי שהכסיל סיים להגיד את כל מחשבותיו
להרחבה יְשַׁבְּחֶנָּה עונה לכסיל ומרגיע את מחשבתו.
- יב מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר גם אם אינו מדבר שקר ואינו מאמין לדברי השקר, עצם העובדה שהוא מקשיב בנימוס לדברי שקר משפיעה לרעה על משרתיו
להרחבה - כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים. - יג רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם יְהוָה ה' מפגיש ביניהם כדי שכל אחד מהם ילמד מרעהו
להרחבה.
פסוקים נוספים מלמדים על חובתו של השלטון לתת סיוע משפטי לעניים. ראו סיוע משפטי לעניים |
- יד מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים, כִּסְאוֹ כוח השלטון שלו
להרחבה לָעַד יִכּוֹן יהיה יציב ומבוסס
להרחבה. - טו שֵׁבֶט חינוך על-ידי ייסורים וְתוֹכַחַת חינוך על-ידי הגיון
להרחבה יִתֵּן כל אחד מאמצעי החינוך האלה ייתן לנער חָכְמָה, וְנַעַר מְשֻׁלָּח משוחרר לנפשו, ללא חינוך מֵבִישׁ מביא בושה על- אִמּוֹ. - טז בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע מרד, כי כל אחד רוצה לשלוט והם מורדים איש ברעהו
להרחבה, וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ יסתכלו מהצד ויראו איך הרשעים מפילים זה את זה. - יז יַסֵּר בִּנְךָ - וִינִיחֶךָ יתן לך נחת-רוח, וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ יגמול לך על כך שחינכת אותו כראוי.
{פ}
- יח בְּאֵין חָזוֹן נבואה
להרחבה - יִפָּרַע יפרוק עול, כי אין מי שיוכיח אותו
להרחבה עָם, וְשֹׁמֵר תּוֹרָה ואינו פורק עול למרות שאין נביא - אַשְׁרֵהוּ הוא צועד בדרך הנכונה, מכין את עצמו לחזרת הנבואה
להרחבה. - יט בִּדְבָרִים בדיבורים בלבד, ללא איום בעונש לֹא יִוָּסֶר יקבל דברי מוסר וביקורת עָבֶד, כִּי יָבִין כי גם אם יבין את הדברים שיגידו לו - וְאֵין מַעֲנֶה לא ינהג בענוה והכנעה, לא יקבל מרות.
- כ חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו מדבר מהר ובחוסר-סבלנות
להרחבה - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ יש תקוה שהכסיל, שאינו אוהב להקשיב הרבה, יקשיב לו וילמד ממנו
להרחבה. - כא מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ - וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן מנוון, עצלן ובטלן
להרחבה. - כב אִישׁ אַף כעס גלוי
להרחבה יְגָרֶה מָדוֹן מעורר מריבה
להרחבה, וּבַעַל חֵמָה כעס שמור בלב רַב פָּשַׁע מסית למרד
להרחבה.
הרעיון של פסוק כג, שהגאוה מביאה השפלה והענוה מביאה כבוד, הוא המסר של סיפורים רבים בתנ"ך - ראו במדבר רבה יג ג |
- כג גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד יחזיק בכבוד, ישמור על כבודו.
- כד חוֹלֵק עִם גַּנָּב מקבל או קונה חלק מהרכוש הגנוב - שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ פוגע בעצמו, כי כאשר -, אָלָה שבועה שמשביעים כל מי שיודע על הגניבה שיבוא להעיד יִשְׁמַע, וְלֹא יַגִּיד לא יבוא להעיד
להרחבה. - כה חֶרְדַּת אָדָם בהלה פתאומית שנופלת על האדם - יִתֵּן הגורם לה הוא מוֹקֵשׁ מכשול נסתר שעומד בדרכו
להרחבה, וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה המאמין שה' שלח לו את החרדה כדי להזהיר אותו מפני המכשול
להרחבה יְשֻׂגָּב יינצל מהמכשול ויהיה מוגן.
פסוקים נוספים מלמדים שההחלטה של המושל תלויה ברצון ה'. ראו משלי כא א |
- כו רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל רוצים להיפגש עם המושל כדי שיעזור להם
להרחבה, וּמֵיְהוָה מִשְׁפַּט אִישׁ אולם ה' הוא הקובע את גזר דינו של האדם, ולא המושל. - כז תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ-עָוֶל, וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר-דָּרֶךְ אדם המתנהג ביושר
להרחבה.
{פ}