קטגוריה:בראשית כד יח

ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
ראו: בת כמה היתה רבקה בחתונתה?

"ויַָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ; ויַֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (ביאור:בראשית כד יז) - העבד רץ לקראת רבקה והתרחק מגמליו כאשר היא חזרה לעיר מהמעיין, ומכאן אולי ניתן להסיק שהוא הבריך את גמליו בין העיר למעיין. הוא ביקש: "הַגְמִיאִינִי", פועל שמתייחס לשתייה של כמות מים גדולה ובמהירות כשם שחיות שותות. אולם מיד לאחר כך הוא הוסיף: "מְעַט מַיִם", וזאת כדי להרגיע אותה שהוא לא מת מצמא.

• "שְׁתֵה אֲדֹנִי" - רבקה לא המשיכה לדבר עד שהעבד סיים לשתות. בשלב זה, בקשתו לאלוהים לא התקיימה. לבטח העבד דאג, אבל שתה וגמר.
• לאחר שהעבד שתה, רבקה אמרה: "גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם כִּלּו לִּשְׁתֹּת" (ביאור:בראשית כד יא). לא רק מעט מים, אלא הרבה מים לגמלים, עד שירוו.

בשלב זה רבקה עדיין לא גמרה לענות כפי שעבד אברהם בקש והיא עדיין לא עברה את הבחינה.
יש הטוענים שכיוון שרבקה לא אמרה בדיוק, ברצף אחד, את מה שהעבד בקש מאלוהים, רבקה נכשלה, ומה שהיא אמרה אחר כך לא נחשב. כפי שאנו רואים, עבד אברהם לא הקפיד וגם הוא עצמו שינה את המילים: מ'השקיני' ל'הגמעיני'.

רבקה היתה ילדה מכונכת, טובת לב ואדיבה.
הבאת מים מן הבאר לבית זאת עבודה קשה ומפרכת. התפקיד של רבקה היה להביא מים זכים לנטילת ידיים, בישול ושתייה. היא ידעה שיש זמן קצר לביצוע המלאכה ושהיא חייבת לחזור בזמן. ובכל זאת, לרבקה היה מספיק כבוד לאורחים ונכונות לעזור, בלי להתחצף ולענות לו: 'למה שלא תיגש, תתכופף ותשתה בעצמך?' היא לא פחדה להחליט על דעת עצמה או לסטות מהשגרה היומית שלה.

רבקה לא פחדה מהעבד, שכן היא לא ברחה כאשר לפתע רץ לקראתה אדם זר.

רבקה התנהגה כאשת חיל: "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן" (ביאור:משלי לא כ).