ביאור:בבלי ראש השנה דף ה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת ראש השנה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה |
למהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
מה חג המצות טעון לינה [1] אף חג הסוכות טעון לינה.
והתם מנלן?
דכתיב (דברים טז ז: ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' אלקיך בו) ופנית בבקר והלכת לאהליך [2].
ותנא קמא ורבי שמעון [3] - תשלומין לעצרת מנא להו? [4]
נפקא להו מדתני רבה בר שמואל, דתני רבה בר שמואל: 'אמרה תורה: מנה ימים [5] וקדש חדש [6], מנה ימים וקדש עצרת; מה חדש [7] למנויו [8] אף עצרת למנויו [9]'.
אימא עצרת חד יומא [10]?
אמר רבא: אטו עצרת יומי מנינן, שבועי לא מנינן? והאמר מר 'מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי'!? ועוד: "חג שבועות" כתיב! (דברים טז י: ועשית חג שָׁבֻעוֹת לה' אלקיך...)
ופסח, בר מיקרב ברגלים הוא [11]? פסח זימנא קביעא ליה: אי אקרביה אקרביה ואי לא אקרביה אידחי ליה [12]!
אמר רב חסדא: 'פסח' כדי נסבה.
רב ששת אמר: מאי 'פסח'? - שלמי פסח [13].
אי הכי היינו שלמים?
תנא שלמים הבאין מחמת פסח, ותנא שלמים הבאין מחמת עצמן; סלקא דעתך אמינא: 'הואיל ומחמת פסח קאתו
כפסח דמו [14] - קא משמע לן.
מנהני מילי [15]?
דתנו רבנן [דומה לספרי דברים פסקא רסד]: '(דברים כג כב) כי תדֹר נדר [לה' אלהיך לא תאחר לשלמו: כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך והיה בך חטא] - אין לי אלא נדר [16]; נדבה [17] מנין? נאמר כאן נדר, ונאמר להלן (ויקרא ז טז) [ו]אם נדר או נדבה [זבח קרבנו - ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל] - מה להלן נדבה עמו אף כאן נדבה עמו;
"לה' אלהיך" - אלו הדמין הערכין והחרמין וההקדשות [18];
"לא תאחר לשלמו" - הוא ולא חילופיו [19];
"כי דרוש ידרשנו" - אלו חטאות ואשמות [20] עולות ושלמים [21];
"ה' אלהיך" - אלו צדקות ומעשרות [22] ובכור [שהוקש למעשר, להלן];
"מעמך" - זה לקט שכחה ופאה [23]
"והיה בך חטא" - ולא בקרבנך חטא [24].
אמר מר: לא תאחר לשלמו - הוא ולא חילופיו [25], חילופי מאי? אי חילופי עולה ושלמים - מקרב קרבי [26]; אי חילופי חטאת - למיתה אזלא [27]! אלא מאי "חילופיו"? - חילופי תודה [28], דתני רבי חייא: תודה שנתערבה בתמורתה ומתה אחת מהן [29] - חברתה אין לה תקנה.
היכי ליעביד? ליקרבה וליקריב לחם בהדה? דלמא תמורה היא? ליקרבה בלא לחם - דלמא תודה היא? והא, כיון דלאו בת הקרבה היא - קרא למעוטי למה לי [30]?!
אמר רב ששת: לעולם למעוטי חילופי עולה ושלמים, והכא במאי עסקינן? - כגון שעברו עליו שני רגלים, והומם, וחיללו על אחר [31], ועבר עליו רגל אחד: סלקא דעתך אמינא הואיל ומכח קמא קאתי כמאן דעברו עליו שלשה רגלים דמי - קא משמע לן [32].
ולרבי מאיר, דאמר 'כיון שעבר עליו רגל ראשון עובר בבל תאחר' - מאי איכא למימר?
אמר רבא: הכא במאי עסקינן? כגון שהומם בתוך הרגל וחיללו ועבר עליו הרגל; סלקא דעתך אמינא 'הואיל ומכח קמא קאתי, כמאן דעבר עליה כוליה רגל דמי' - קא משמע לן "והיה בךָ חטא" ולא בקרבנך חטא.
והא - מהכא נפקא? מדאחרים [גם "אחרים" הוא כנוי לרבי מאיר (הוריות יג ב-יד,א)] נפקא, דתניא: אחרים אומרים: יכול יהא בכור שעברה שנתו [33] כפסולי המוקדשין [34] ויפסל [35]? תלמוד לומר: (דברים יד כג) ואכלת לפני ה' אלהיך [במקום אשר יבחר לשכן שמו שם] מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורת בקרך וצאנך [למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים] - מקיש בכור למעשר [36]: מה מעשר אינו נפסל משנה לחברתה [37] - אף בכור אינו נפסל משנה לחברתה.
איצטריך [גם לרבי מאיר שהוא "אחרים" צריך עוד לימוד]! סלקא דעתך אמינא 'הני מילי בכור, דלאו בר הרצאה [38] הוא, אבל קדשים דבני הרצאה נינהו - אימא לא לירצו [39]' - קא משמע לן.
ואכתי
הערות
[עריכה]- ^ ליל [ראשון של] חולו של מועד
- ^ ביום טוב לא קאמר קרא, שהרי הוא יום שחיובו ליראות בעזרה
- ^ דדרשי ליה האי קרא לבל תאחר
- ^ דאילו רבי אלעזר ברבי שמעון לא קשיא מידי, דאיהו יליף בל תאחר מ"[וב]חג הסוכות" לחודיה - אייתר ליה "[ב]חג המצות ו[ב]חג השבועות" להקישא לתשלומין;
- ^ שנאמר (במדבר יא כא) עד חדש ימים
- ^ בקרבנות
- ^ קדושו
- ^ אחד ממנויו ביום ראש חדש הוא מקריבן: זמן הוקבע להם אחד מן הימים שהוא נמנה על ידם
- ^ הבאת קרבנותיה באחד ממנוייה, והרי היא נמנית על ידי שבועים, שנאמר (ויקרא כג טו) שבע שבתות תמימות תהיינה
- ^ דכתיב תספרו חמשים יום (ויקרא כג טז)
- ^ דקאמר ליה תנא לעיל בבל תאחר דשלש רגלים
- ^ והרי אינו יכול להקריבו אלא בי"ד בניסן
- ^ פסח בשלא קרב בזמנו: שאבד ונתכפר באחר - הוא נעשה שלמים, כדנפקא לה בפסחים (דף צז,ב), ואותן שלמים - אם אחרן שלש רגלים - עובר
- ^ וברגל ראשון יעבור עליהן
- ^ דאכל הנך דתניא במתניתא לעיל איכא בל תאחר
- ^ "הרי עלי"
- ^ "הרי זו"
- ^ שהן קדשי בדק הבית וכולן לה' ואין לכהנים בהן כלום
- ^ עליו אתה עובר ולא על חילופיו ולקמיה מפרש לה
- ^ שהן נדרשין ממך שהרי חובה הם מוטלין עליך
- ^ כגון עולת ראיה ושלמי חגיגה שהן חובה, דאלו דנדר ונדבה - ברישא דקרא כתיבי, וה"ה נמי לבכור ולמעשר ופסח שהן חובה
- ^ דהא קרא יתירא הוא, דהוה ליה למכתב "כי דרוש ידרשנו" וכבר "ה'" כתוב למעלה במקרא; נדרוש ביה לאתויי צדקות ומעשרות שכתוב בהן שם זה "ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך" (דברים כד יג); ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך (דברים יד כג)
- ^ שהן חלקו של עני דכתיב ביה "את העני עמך" (שמות כב כד)
- ^ אין הקרבן נפסל בכך
- ^ כגון אבדה, והפריש אחרת תחתיה, נמצאת הראשונה - ונתכפר בה
- ^ וכיון דקרבה - הרי היא קרבן לעצמה ו"לשלמו" קרינא ביה
- ^ חילופי חטאת שכיפרו בעליה - מחמש חטאות המתות היא, ופשיטא דלא עבר עליה בבל תאחר
- ^ וכגון שנתערבה בראשונה, וקיימא לן על זבח התודה חלות (ויקרא ז יב) : התודה טעונה לחם, ולא חליפתה ולא תמורתה טעונין לחם
- ^ שאם היו שתיהן קיימות - מביאן ומביא ארבעים חלות כמשפט התודה, ואומר "הרי הלחם הזה לשם אותה שהיא תודה", ושחיטת התודה תקדש ארבעים כמשפטה; אבל מתה
- ^ והיכי ממעט קרא מבל תאחר
- ^ אמר "זה תחת זה" - ובעל מום יוצא לחולין
- ^ והכי קאמר קרא: אם על האחד עבר זמן איחור - חייב, ולא שיצטרפו הוא וחילופיו לשלש רגלים
- ^ מצותו בתוך שנתו, שנאמר (דברים טו כ) לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה
- ^ כבעל מום
- ^ הואיל ועבר עליו ואיחרו, שהרי אין שנה בלא שלשה רגלים ברוב שנים
- ^ במעשר דגן קא משתעי קרא
- ^ דכתיב (דברים יד כח) מקצה שלש שנים וגו' - אם שהה מעשרותיו שנה ראשונה ושניה
- ^ אם לכפרה אם לדורון
- ^ מאחר שהביאן בעבירה