ביאור:מלכים ב כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A09b20)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a09b20

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים ב כ


א בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת, וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר יְהוָה: צַו לְבֵיתֶךָ כתוב צואה כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה". ב וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה לֵאמֹר: ג "אָנָּה יְהוָה, זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי", וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל. {ס}
ד וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא כאשר עדיין לא יצא מה- (העיר) חָצֵר הַתִּיכֹנָה האמצעית (של ארמון המלך), וּדְבַר יְהוָה הָיָה אֵלָיו לֵאמֹר: ה שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ נְגִיד עַמִּי מלך עמי: כֹּה אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ, הִנְנִי רֹפֶא לָךְ, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בעוד שלושה ימים תַּעֲלֶה בֵּית יְהוָה למקדש, להודות לה'. ו וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת, וְגַנּוֹתִי ואגן עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי". ז וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ: "קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים עיגול של תאנים מיובשות", וַיִּקְחוּ, וַיָּשִׂימוּ עַל הַשְּׁחִין וַיֶּחִי. ח וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ: "מָה אוֹת חזקיה ביקש מופת על ההבטחה שיתרפא, כיון שחשש שישעיהו רוצה רק לנחמו כִּי יִרְפָּא יְהוָה לִי, וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית יְהוָה?". ט וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ: "זֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת יְהוָה כִּי יַעֲשֶׂה יְהוָה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר: הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת האם אתה רוצה שצל השמש ימהר קדימה בעשר מעלות והשקיעה תקדים. (בזמנם היה שעון שמש בחצרות על אבנים, כשבאבן ישנם שתים עשרה חריצים, ולפי מקום הצל ידעו מה שעה) אִם יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת או אם צל השמש יחזור אחורנית עשר מעלות, ויחזור להיות בוקר?". י וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ: "נָקֵל קל יותר לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת קדימה, כיון שזהו הכיוון הרגיל אלא שהוא ממהר יותר, לֹא כִי אני לא רוצה שהוא יקדים אלא יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית ויהיה בוקר עֶשֶׂר מַעֲלוֹת ואז הנס יותר גדול". יא וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל יְהוָה, וַיָּשֶׁב אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז בשעון שמש שבנה אחז אביו של חזקיהו. (וי"א שכשאחז מת ה' מיהר את שקיעת השמש בעשר מעלות כדי שלא יספידו אדם רשע, ועכשיו השמש חזרה למקומה שהיתה בהתחלה) אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. {פ}
יב בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה מכתבים ומתנות אֶל חִזְקִיָּהוּ, כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ ונעשה לו מופת כשהבריא. יג וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם שמע לבקשותיהם, עשה את רצונם חִזְקִיָּהוּ, וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה בית אוצרותיו, אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב, וְאֵת בֵּית כֵּלָיו כלי הנשק, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו, לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ. יד וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ?", וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ: "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ, מִבָּבֶל". טו וַיֹּאמֶר: "מָה רָאוּ בְּבֵיתֶךָ?", וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ: "אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ, לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הִרְאִיתִם בְּאֹצְרֹתָי". טז וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ: "שְׁמַע דְּבַר יְהוָה. יז הִנֵּה יָמִים בָּאִים, וְנִשָּׂא ילקח (כעונש על כך שהשווצת באושרך בפני שליחי מלך בבל - ראה דה"ב לב, כה. אך עונש נדחה כיוון שחזקיהו ותושבי ירושלים חזרו בתשובה (שם פסוק כו) כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה, לֹא יִוָּתֵר דָּבָר, אָמַר יְהוָה. יח וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ, אֲשֶׁר תּוֹלִיד, (יקח) יִקָּחוּ, וְהָיוּ סָרִיסִים משרתים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל. יט וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ: "טוֹב דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ", וַיֹּאמֶר חזקיהו המשיך, להסביר את עצמו: "הֲלוֹא אִם האם לא שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי וא"כ לא איכפת לי מה שיקרא אחרי שאמות". כ וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה "בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח לְגַן הַמֶּלֶךְ" - נחמיה ג טו וְאֶת הַתְּעָלָה נקבת השילוח וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. כא וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו, וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}