ביאור:מלכים א יג
קיצור דרך: a09a13
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב
מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה
מהדורות נוספות של מלכים א יג
| ירבעם זובח לעגל, בזמן שאיש האלוקים מיהודה מנסה להזהיר אותו. ז'אן אונורה פרגונאר, 1752 |
א
וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל בֵּית אֵל, וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.
ב
וַיִּקְרָא עַל אל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהוָה על פי מה שאמר לו ה' (על ידי מלאך) וַיֹּאמֶר: "מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ, כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד, יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ, וְעַצְמוֹת אָדָם וכן עצמות של מתים (כדי לטמא את המזבח) יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ".
ג
וְנָתַן בַּיּוֹם הַהוּא מוֹפֵת לֵאמֹר: "זֶה הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה: הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר עָלָיו".
ד
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל, וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר "תִּפְשֻׂהוּ", וַתִּיבַשׁ הפכה למשותקת יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו.
ה
וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן הַמִּזְבֵּחַ, כַּמּוֹפֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהוָה.
ו
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים: "חַל נָא התחנן והמתק אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי, וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי", וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת פְּנֵי יְהוָה, וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה.
ז
וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים: "בֹּאָה אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה, וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת מתנה".
ח
וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ: "אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ, וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
ט
כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר: 'לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם, וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ' ".
י
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל בֵּית אֵל.
{פ}
| "וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה" (יד) - אלה ארצישראלית |
יא
וְנָבִיא נביא שקר, מציג את עצמו כנביא למרות שה' לא ניגלה לו (וכנראה היה מנביאי העבודה זרה של ירבעם, ומטרתו במסופר להלן היתה כנראה להפריך את נבואת הזעם שנאמרה לירבעם על ידי כך שיגרום לאיש האלוקים לעשות משהו בניגוד לציווי ה') אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית אֵל, וַיָּבוֹא בְנוֹ וַיְסַפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אִישׁ הָאֱלֹהִים הַיּוֹם בְּבֵית אֵל, אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם וכן הרחיבו לספר לנביא כל בניו.
יב
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם: "אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ?", וַיִּרְאוּ והם אכן ראו (ואמרו לאביהם) בָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה.
יג
וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו: "חִבְשׁוּ לִי הַחֲמוֹר", וַיַּחְבְּשׁוּ לוֹ הַחֲמוֹר וַיִּרְכַּב עָלָיו.
יד
וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה עץ אלה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "הַאַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּאתָ מִיהוּדָה?" וַיֹּאמֶר: "אָנִי".
טו
וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה, וֶאֱכֹל לָחֶם".
טז
וַיֹּאמֶר: "לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבוֹא אִתָּךְ, וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
יז
כִּי דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה נאמרו לי דברים על ידי מלאך מפי ה': לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם, לֹא תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ בָּהּ".
יח
וַיֹּאמֶר לוֹ: "גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ, וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר: הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם", כִּחֵשׁ לוֹ.
יט
וַיָּשָׁב אִתּוֹ וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁתְּ מָיִם.
כ
וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן,
{פ}
וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ שנביא השקר השיבו מדרכו אל ביתו.
כא
וַיִּקְרָא מלאך (בחלום נבואי) אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר: "כֹּה אָמַר יְהוָה, יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה, וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
כב
וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ 'אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תֵּשְׁתְּ מָיִם', לֹא תָבוֹא נִבְלָתְךָ גופתך, לאחר שתמות, לא תיקבר אֶל קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ".
כג
וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלוֹ לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתוֹ, וַיַּחֲבָשׁ נביא השקר (כדי לפייס את איש האלוקים) לוֹ הַחֲמוֹר לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ חמור השייך לנביא שהשיב את איש האלוקים מדרכו (איש האלוקים בא מיהודה ברגל).
כד
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ, וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ לידה (ולא ברח מהאריה אלא כאילו שמר על הגופה של האיש הקדוש. וזהו נס להראות לעוברים בדרך שהנביא הומת בגזרת ה') וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה.
כה
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה ליד הגופה (ולא אוכל אותה, וגם בכך יש נס), וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ.
כו
וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר: "אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא, אֲשֶׁר מָרָה אֶת פִּי יְהוָה, וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ לעיל פסוקים כ-כב".
כז
וַיְדַבֵּר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר: "חִבְשׁוּ לִי אֶת הַחֲמוֹר", וַיַּחֲבֹשׁוּ.
כח
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה, לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר הרג אֶת הַחֲמוֹר.
כט
וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל הַחֲמוֹר וַיְשִׁיבֵהוּ, וַיָּבֹא אֶל עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרוֹ.
ל
וַיַּנַּח אֶת נִבְלָתוֹ בְּקִבְרוֹ, וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו "הוֹי אָחִי".
לא
וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר: "בְּמוֹתִי, וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ, אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי.
לב
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא אמר איש האלוקים בִּדְבַר יְהוָה עַל הַמִּזְבֵּחַ על החורבן שיגיע למזבח אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל, וְעַל כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן".
{פ}
לג
אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצוֹת הָעָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת, הֶחָפֵץ כל מי שרצה יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ הוא מינה אותו לתפקיד וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת.
לד
וַיְהִי בַּדָּבָר הדבר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם, וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- נבואת איש האלוקים התגשמה במדויק, כפי שמסופר במלכים ב כג: וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל, הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא, וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ, וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר, וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה. וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת הַקְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁם בָּהָר, וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַקְּבָרִים, וַיִּשְׂרֹף עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיְטַמְּאֵהוּ, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר קָרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וַיֹּאמֶר: "מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה?", וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר: "הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה, וַיִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח בֵּית אֵל".
