קטגוריה:מלכים א יג ט

<< | ספר מלכים א • פרק י"ג • פסוק ט' | >>

כי כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת.

כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהֹוָה לֵאמֹר לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ.

המהדורה המוטעמת:

כִּי־כֵ֣ן ׀ צִוָּ֣ה אֹתִ֗י בִּדְבַ֤ר יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־תֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְלֹ֣א תִשְׁתֶּה־מָּ֑יִם וְלֹ֣א תָשׁ֔וּב בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתָּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־כֵ֣ן כֵ֣ן - תואר הפועל

צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HD׀ צִוָּ֣ה צִוָּ֣ה - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6680
מורפ': HVpp3ms אֹתִ֗י אֹתִ֗ - מילית, מושא ישיר (את)
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp1cs בִּדְבַ֤ר בִּ - מילת יחס
דְבַ֤ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/1697
מורפ': HR/Ncmsc יְהוָה֙ יְהוָה֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp לֵאמֹ֔ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֔ר - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc לֹא לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־תֹ֥אכַל תֹ֥אכַל - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi2ms לֶ֖חֶם לֶ֖חֶם - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3899
מורפ': HNcbsa וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn תִשְׁתֶּה תִשְׁתֶּה - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 8354
מורפ': HVqi2ms־מָּ֑יִם מָּ֑יִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 4325
מורפ': HNcmpa וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn תָשׁ֔וּב תָשׁ֔וּב - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7725
מורפ': HVqi2ms בַּדֶּ֖רֶךְ בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
דֶּ֖רֶךְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/1870
מורפ': HRd/Ncbsa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr הָלָֽכְתָּ הָלָֽכְתָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1980
מורפ': HVqp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כִּֽי־כֵ֣ן מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)

צִוָּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֹתִ֗י רביעי (משנה, דרגא 3)

בִּדְבַ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לֵאמֹ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לֹא־תֹ֥אכַל מרכא (משרת, דרגא 5) לֶ֖חֶם טפחא (מלך, דרגא 2)

וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) תִשְׁתֶּה־מָּ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) תָשׁ֔וּב זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בַּדֶּ֖רֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) הָלָֽכְתָּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר: 'לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם, וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ בדרך שבה הלכת בהלוך (אולי לרמז שאין תקווה למקום, ולא יבואו עוד נביאים להתרות בהם, או כדי לסמל בכך שהמסר הנבואי לא ניתן לביטול)' ".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות