רות כתיב מסומן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תורה: בראשית שמות ויקרא במדבר דברים נביאים: יהושע שופטים שמואל א ב מלכים א ב ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר הושע יואל עמוס עובדיה יונה מיכה נחום חבקוק צפניה חגי זכריה מלאכי כתובים: תהלים משלי איוב שיר השירים רות איכה קהלת אסתר דניאל עזרא נחמיה דברי הימים א ב
מהדורות נוספות של רות: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: עם פירוש :: תצוגה: מסורתית :: עם סימון הפסוקים :: בשורות נפרדות


פרק א א ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו ב ושם האיש א‍לימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם ג וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה ד וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים ה וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה ו ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם ז ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה ח ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה [יעש] יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי ט יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה י ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך יא ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים יב שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים יג הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד יהוה יד ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה טו ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך טז ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי יז באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך יח ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה יט ותלכנה שתיהם עד באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי כ ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד כא אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי כב ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים פרק ב א ולנעמי מידע [מודע] לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז ב ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי ג ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך ד והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה ה ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת ו ויען הנער הנצב על הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדה מואב ז ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה זה שבתה הבית מעט ח ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי ט עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים י ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה יא ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום יב ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו יג ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך יד ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר טו ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה טז וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה יז ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים יח ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה יט ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז כ ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא כא ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי כב ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר כג ותדבק בנערות בעז ללקט עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה פרק ג א ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך ב ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים הלילה ג ורחצת וסכת ושמת שמלתך [שמלתיך] עליך וירדתי [וירדת] הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות ד ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי [ושכבת] והוא יגיד לך את אשר תעשין ה ותאמר אליה כל אשר תאמרי [אלי] אעשה ו ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה ז ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב ח ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו ט ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה י ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר יא ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את יב ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני יג ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר יד ותשכב מרגלתו [מרגלותיו] עד הבקר ותקם בטרום [בטרם] יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן טו ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר טז ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש יז ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר [אלי] אל תבואי ריקם אל חמותך יח ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום פרק ד א ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר בעז ויאמר סורה שבה פה פלני אלמני ויסר וישב ב ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו ג ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב ד ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם תגאל גאל ואם לא יגאל הגידה לי ואדע [ואדעה] כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל ה ויאמר בעז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קניתי [קניתה] להקים שם המת על נחלתו ו ויאמר הגאל לא אוכל לגאול [לגאל] לי פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל ז וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל ח ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו ט ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכליון ומחלון מיד נעמי י וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום יא ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם יב ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן יהוה לך מן הנערה הזאת יג ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן יד ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל טו והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך א‍שר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים טז ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת יז ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד

יח ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון יט וחצרון הוליד את רם ורם הוליד את עמינדב כ ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמה כא ושלמון הוליד את בעז ובעז הוליד את עובד כב ועבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד