קטגוריה:רות ג ט

<< | ספר רות • פרק ג' • פסוק ט' | >>

ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה.

וַיֹּאמֶר מִי אָתְּ וַתֹּאמֶר אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה.

וַיֹּ֖אמֶר מִי־אָ֑תְּ וַתֹּ֗אמֶר אָֽנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶ֙ךָ֙ עַל־אֲמָ֣תְךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּ֖אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֖אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms מִי מִי - מילית, ה' השאלה

צורת יסוד: 4310
מורפ': HTi־אָ֑תּ אָ֑תּ - כינוי גוף, אישי, גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 859 c
מורפ': HPp2fs וַתֹּ֗אמֶר וַ - ו' החיבור
תֹּ֗אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3fs אָנֹכִי֙ אָנֹכִי֙ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 595
מורפ': HPp1cs ר֣וּת ר֣וּת - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 7327
מורפ': HNp אֲמָתֶ֔ךָ אֲמָתֶ֔ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 519
מורפ': HNcfsc/Sp2ms וּפָרַשְׂתָּ֤ וּ - ו' החיבור
פָרַשְׂתָּ֤ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/6566
מורפ': HC/Vqq2ms כְנָפֶ֨ךָ֙ כְנָפֶ֨ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3671
מורפ': HNcfsc/Sp2ms עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־אֲמָ֣תְךָ֔ אֲמָ֣תְ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ֔ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 519
מורפ': HNcfsc/Sp2ms כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC גֹאֵ֖ל גֹאֵ֖ל - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1350 a
מורפ': HVqrmsa אָֽתָּה אָֽתָּה - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 859 a
מורפ': HPp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּ֖אמֶר טפחא (מלך, דרגא 2)

מִי־אָ֑תּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַתֹּ֗אמֶר רביעי (משנה, דרגא 3)

אָנֹכִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

ר֣וּת מונח (משרת, דרגא 5) אֲמָתֶ֔ךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וּפָרַשְׂתָּ֤ מהפך (משרת, דרגא 5) כְנָפֶ֨ךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עַל־אֲמָ֣תְךָ֔ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) גֹאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

אָֽתָּה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמֶר: "מִי אָתּ?", וַתֹּאמֶר: "אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ כסה אותי בכנף ביגדך, תשא אותי לאשה (כמו גם ביחזקאל טז ח) כִּי גֹאֵל קרוב משפחה (ראה לעיל ב, כ) אָתָּה".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום (כל הפרק)

וַאֲמַר מַן אַתְּ וַאֲמַרַת אֲנָא רוּת אַמְתָּךְ וְיִתְקְרֵי שְׁמָךְ עַל אַמְתָּךְ לְמִסְּבִי לְאִנְתּוּ אֲרוּם פָּרִיק אַנְתְּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

ופרשת כנפך – כנף בגדך, לכסותי בטליתך. והוא לשון נישואין. כי גואל אתה – לגאול נחלת אישי, כמו שנאמר: בא גואלו הקרוב אליו וגאל" (ויקרא כה). וגומר: "חמותי ואני צריכות למכור נחלתנו, ועתה עליך לקנות. קנה גם אותי עמה, שיזכר שם המת על נחלתו – כשאבוא אל השדה יאמרו: "זאת אשת מחלון".

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ט) "ותאמר אנכי רות אמתך", ר"ל בל תחשוב זאת לפריצות אם נקבה תסובב גבר כי אני אמתך, שכמו שיש קשר בין האמה העבריה ובין האדון שמחויב ליעדה כן יש קשר ביני ובינך מצד מצות יבום וע"כ ופרשת כנפך על אמתך, היא מליצה נלקחה מן העופות שפורשים כנפיהם על בני זוגם בעת הזווג. וגם רמזה שאין זה ביאה שלא כמצות התורה שכנפי הבגד שיש בהם ציצית מצילים מביאה זו כמעשה המוזכר בספרי סוף שלח בזונה שהיתה בכרכי הים שהיתה נוטלת ד' מאות זוזי בשכרה, כי בהפך בביאה זו תפרוש עלי כנפי בגדיך כי היא ביאת מצוה כי גואל אתה: