ביאור:רות ג טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רות ג טו: "וַיֹּאמֶר: הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי בָהּ. וַתֹּאחֶז בָּהּ. וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ, וַיָּבֹא הָעִיר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ג טו.


שֵׁשׁ שְׂעֹרִים[עריכה]

רות ג טו-יח: "ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה, ותאחז בה, וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר. ותבוא אל חמותה, ותאמר: מי את בתי, ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש. ותאמר: שש השערים האלה נתן לי, כי אמר [אלי] אל תבואי ריקם אל חמותך. ותאמר: שבי בתי, עד אשר תדעין איך יפל דבר, כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום"

1. קטע מתוך המאמר שש השעורים - חידה במגילת רות ופתרונה / אריה בודנהיימר :

מספר שאלות מתעוררות לקריאת קטע זה ממגילת רות.

  • יש כאן הדגשה של 'וימד', כלומר מדידה וספירה מדויקת, אשר רומז שיש חשיבות מיוחדת למספר (או לכמות).
  • מה הם שש השעורים, ששה גרעיני שעורה או שש מידות של שעורה?
  • מהו המסר שבועז רוצה להעביר לנעמי, שבעקבותיו היא בטוחה 'כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום'?
  • מדוע רות אינה מבינה את המסר ונעמי מבינה אותו?

יש כאן מעין 'חידה' שמחבר המגילה הציב בפנינו, ועלינו 'לפצח' אותה.

....

  • הסברנו שהייתה מסורת בצאצאי פרץ בן יהודה, במשפחה של נחשון בן עמינדב, שמהם תצא המלוכה בישראל. הייתה גם מסורת של שרשרת של ששה מנהיגים שיתברכו בשש ברכות. בועז ונעמי הם מבני נחשון בן עמינדב, ולכן מכירים את המסורת המשפחתית.רות המואביה, כמובן, אינה מכירה מסורת זו.
  • בועז מודד ששה גרעיני שעורים ומוסר אותם לרות, כדי שתעביר את המסר: אני מתכוון להקים עם רות את השושלת שממנה תצא המלוכה. רות איננה מבינה במה מדובר, ואומרת בפליאה "שש השעורים האלה נתן לי".
  • בועז הוא השישי בשושלת היוצאת מפרץ. אולי גם זה נכלל ברמז שלו לנעמי.
  • כאשר נעמי רואה את שש השעורים היא מבינה שעכשיו בועז יקיים את המסורת המשפחתית. כשם שפֶרֶץ פרץ מבטן אמו ויצא, ונחשון לא היסס וקפץ לים סוף, "לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום".

2. קטע מתוך המאמר נאמנות ואהבה במגילת רות / פרופ' יהודה אייזנברג : בועז נתן לרות לעת פרידה "שש שעורים" - מספר עלום, שאין אנו מבינים אותו, וכל הפרשנים כשלו בניסיונם לפרשו פירוש ההולם את הפסוק והנסיבות. אבל נעמי כנראה הבינה את הצופן הסמוי במספר, שכן מיד בשמעה את המילים "שש השערים האלה נתן לי" (ג,יז), עונה היא בשמחה "שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר, כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום" (ג,יח).

ואף אני אנסה את כחי בפענוח מספר מסתורי זה: המשפחה הגרעינית של אלימלך, מנתה שש נפשות: אלימלך ונעמי, מחלון ורות, ערפה וכליון. ובועז שולח לנעמי שש שעורים, לומר: אני מחזיר את המשפחה לחיים. אני אגאל את רות, ואקים שם המת על נחלתו.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה באתר דעת וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-03-20.


הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ[עריכה]

רות עדין לבשה את המטפחת שהיא לקחה כדי לכסות את פניה בזמן שהיא באה בערב לגורן וחיפשה את בועז. רות עשתה כמעשה תמר שכיסתה את פניה בצעיף.
היא נשארה עם המטפחת עד הבוקר, ייתכן בנסיון להסתיר את זהותה. בועז מבקש את המטפחת וכך הוא חושף אותה לשוב לביתה בכבוד עם כמות גרעינים, ולא כגנב במחתרת. בועז ממשיך לתת פקודתו: "הָבִי הַמִּטְפַּחַת ... וְאֶחֳזִי בָהּ", אבל רות מבינה ומשתפת פעולה בלי להתרעם.

הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ[עריכה]

"הַמִּטְפַּחַת" - מטפחת היא מין צעיף. ייתכן שצורתו מרובעת, לאומת הצעיף שהוא משולש, מרובע או מלבני ומאורך. אפשר להניח שהמטפחת היתה כמו כאפיה, טלית, וששימשה כלבוש, כיסוי ראש ופנים, סדין, שמיכה, חופה, שק נשיאה, רצועה לשאת תינוק.
סביר שרות החביאה את זהותה בעזרת המטפחת כאשר היא עקבה איפה בועז ישן.

וַתֹּאחֶז בָּהּ[עריכה]

סביר שמטפחת היתה מרובעת, ורות אחזה בכל יד בשתי פינות, וכך נוצר משקע במרכז ששם בועז שם שש שעורים. בטוח שהוא לא מדד או חישב את הכמות, הוא פשוט לקח שש חופנים בשתי ידיו יחד כדי ליצור משקל גדול, כדי שהיא תשתוחח וכך יחשבו שהיא ממהרת לביתה בגלל המשקל. בועז לא אמר לה שהוא ישים שש שעורים. היא ספרה בזמן שהוא שם את זה במטפחת, ועזר לה לקשור את ארבעת הקצוות. רות סיפרה לנעמי שהיא קיבלה שש שעורים, וכפי שנכתב למעלה, כנראה היתה לזה משמעות.

וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ, וַיָּבֹא הָעִיר[עריכה]

"וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ" - להניח, לשים, ככתוב: "וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם" (ביאור:בראשית מח יד). ניתן להבין שהכמות היתה גדולה ולא שש גרעיני שעורה במטפחת. בועז עשה כאברהם להגר המצרית: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם, וַיִּתֵּן אֶל הָגָר, שָׂם עַל שִׁכְמָהּ" (ביאור:בראשית כא יד). בועז משלח את רות בלי לדעת אם הוא יוכל לגאול אותה או שזאת הפעם האחרונה שהם נפגשים.

בועז השתמש במטפחת של רות כדי לסחוב את גרעיני השעורה. בצורה זאת הוא מנע ממנה לכסות את פניה. כיוון שהוא חשש ש"יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה, הַגֹּרֶן", הוא אמר לה ללכת מוקדם, לפני האור, אבל הוא לא רצה שהיא תתחבא כאילו שקרה דבר רע, תסתיר את פניה ותיצור רכילות ושמועות אודות אישה מסתורית.

בועז עזר לה לשים את המטפחת עם כמות השעורה על גבה, ככתוב: "וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ". ניתן להבין שהכמות היתה גדולה וכבדה, וכך אם רות תמהר לביתה, משמחה או בושה, אנשים יחשבו שהיא ממהרת והולכת שפופה בגלל משקל הגרעינים על גבה. בועז לא חשש מנעריו כי הם עדיין היו תחת פקודתו לא לגעור בה ולא להכלימה ברכילות או כל דבר אחר.

"וַיָּבֹא הָעִיר" - ויבוא או ותבוא - רות קמה ראשונה ורצתה לעזוב לביתה כדי שלא יראו אותה, ככתוב: "וַתָּקָם בטרום (בְּטֶרֶם) יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ; וַיֹּאמֶר: אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה, הַגֹּרֶן" (ביאור:רות ג יד), ובועז מסביר למה היא צריכה ללכת לפני שיכירו אותה. ניתן להבין שרות עזבה ראשונה והגיעה לעיר ראשונה ברגע שפתחו את שער העיר, וגם המשך הפסוקים הם שיחות בין רות ונעמי בעיר, ככתוב: "וַיָּבֹא הָעִיר. וַתָּבוֹא אֶל חֲמוֹתָהּ" (ביאור:רות ג טז). לכן אולי אפשרי שהיה צריך להיות כתוב 'ותבוא העיר' ולא 'ויבוא העיר'. בפסוקים האלה קיימות הרבה שגיאות כתיב שנשארו לזכרון ולבלבול.

אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְ[עריכה]

כאשר רות מגיעה לביתה, ומספרת את כל מה שבועז "עָשָׂה לָהּ" (ביאור:רות ג טז), היא מראה את המטפחת עם השעורים, ואומרת לרות שבועז נתן לה את השעורים ואמר: "אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְ". בכתוב, אין הוכחה שבועז אמר לה זאת. הוא רק ביקש שהיא תסיר את מטפחתה מעליה, ותחזיק אותה קרוב אליו. ייתכן שבועז אמר זאת ורות אומרת את האמת, אבל קיימת אפשרות שבועז נתן את השעורים לרות:

  • כמתנה, מתנת ארוסין או נשואין - 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו',
  • או כדי שהוא יוכל להגיד שהוא כבר קנה אותה, והגואל לא יכול לשאת אותה,
  • או הוכחה שהיא היתה איתו,
  • או שהוא רצה שיהיה לה הסבר למה היא היתה מחוץ לעיר בלילה,
  • או שזה יסביר למה היא הולכת שפופה ובמהירות לביתה, אם היא תרגיש בושה,
  • או שהוא רצה להעמיס אותה במטען כבד כדי שהיא תמהר לביתה ולא תשאר בשער העיר לראות מה יקרה שם. סביר שבועז תכנן שנעמי תחזיק את רות בבית ולא תתן לה להשתתף בתהליך, ואכן כך עשתה נעמי.
  1. בועז חשש שיראו אותה ויתחילו לחקור אותה: (1) מי מבני נעמי מת ראשון? (2) למי היא היתה נשואה? (3) והאם היתה כלה נוספת, שמגיע גם לה גאולה? כל העניין היה יכול להסתבך, והיו דורשים מרות לירוק על פני הגואל ממשפחת בועז ואלימלך, ולקרוא לו: "בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל" (דברים כה י).
  2. בועז חשש שאם הגואל יראה את רות הזרה והיפה, הוא יתעקש לשאת אותה, או שיבין שיש כבר קשר בין רות לבועז.

ניתן להבין שרות רצתה שנעמי תתחלק איתה בשמחתה, ושגם נעמי קיבלה מתנה עבור נכונותה לתת את רות לבועז כשם שעבד אברהם נתן מתנות ללבן ואימו לכבוד נשואי רבקה עם יצחק (ביאור:בראשית כד נג). רות רצתה שנעמי תדע שבועז מודה לה על מעורבותה בתוכנית.



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:6 שעורים

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/6seorin