ביאור:משלי יז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

א טוֹב פַּת חֲרֵבָה להקריב קרבן מנחה פשוט וזול

להרחבה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת ממקדש מָלֵא זִבְחֵי רִיב קרבנות יקרים שהבאתם מלווה במריבות בין המקריבים.

פסוקים אחרים מסייגים את הרעיון המובע בפסוק ב, וקובעים שהעבד צריך להתקדם בהדרגה, לא לעלות בבת אחת לתפקיד ניהולי. ראו עבד מושל - טוב או רע

ב עֶבֶד מַשְׂכִּיל מוכשר ומצליח

להרחבה יִמְשֹׁל ראוי לקבל תפקיד ניהולי ולשלוט גם ב- בְּבֵן מֵבִישׁ בנו העצל וחסר-הכישרון של בעל הבית

להרחבה, וּבְתוֹךְ אַחִים בניו האחרים של בעל-הבית יַחֲלֹק נַחֲלָה ראוי העבד לקבל חלק בירושה.

ג מַצְרֵף תנור זיקוק לַכֶּסֶף משמש להפרדת הכסף מהפסולת הדבוקה אליו וְכוּר תנור התכה לַזָּהָב משמש להפרדת הזהב מהפסולת, וּבֹחֵן לִבּוֹת מפריד בין האנשים שליבם טהור לבין הצבועים והמזוייפים

להרחבה יְהוָה.

ד מֵרַע נעשה אדם רע יותר מַקְשִׁיב מי שקולט באוזניו

להרחבה עַל שְׂפַת אָוֶן דברי גנאי ולשון הרע

להרחבה, שֶׁקֶר מתרגל להיות איש שקר מֵזִין מי שמאזין עַל לְשׁוֹן הַוֹּת דיבורים על תכניות להביא צרות ואסונות על הזולת

להרחבה.

ה לֹעֵג לָרָשׁ העושה מעשה שגורם לעני להרגיש נחיתות וקנאה

להרחבה - חֵרֵף עֹשֵׂהוּ גורם לעני לקלל את ה', והקללה נזקפת לחובתו של הלועג

להרחבה; שָׂמֵחַ לְאֵיד כישלון או אסון של הזולת

להרחבה - לֹא יִנָּקֶה השמחה מעידה שאינו נקי ממידות רעות של אנוכיות ונקמנות, ולכן הוא לא יהיה פטור מעונש

להרחבה.

ו עֲטֶרֶת אות כבוד ל-

להרחבה זְקֵנִים - בְּנֵי בָנִים נכדים, המעידים על כך שהצליחו לגדל את בניהם עד שהולידו בנים משל עצמם

להרחבה, וְתִפְאֶרֶת בָּנִים - אֲבוֹתָם.

ז לֹא נָאוָה לְנָבָל אדם גס וברברי

להרחבה שְׂפַת יֶתֶר להגיד שעשה או שיעשה יותר ממה שעשה באמת, אַף כִּי קל וחומר שאין זה נאה

להרחבה לְנָדִיב אדם נכבד ונעלה

להרחבה שְׂפַת שָׁקֶר להגיד שעשה או שיעשה דבר שלא עשה בכלל

להרחבה.

ח אֶבֶן חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו השוחד הוא כמו אבן צבעונית הנמצאת בתוך עיניו של השופט המקבל את השוחד, הגורמת לו לראות את כל המציאות בצבע שלה

להרחבה, אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה לכל כיוון שיסתכל, בכל מחשבה שיחשוב - יַשְׂכִּיל יצליח השופט למצוא טענות בעד המשחד, כך שהמשחד יצליח במשפט

להרחבה.

ט מְכַסֶּה פֶּשַׁע המתעלם ממעשה רע שהזולת עשה לו - מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה גורם שהזולת יאהב אותו

להרחבה, וְשֹׁנֶה בְדָבָר והחוזר שנית לדבר על מעשה רע שהזולת עשה לו - מַפְרִיד אַלּוּף גורם שייפרד ממנו גם חברו הטוב והאהוב

להרחבה.

י תֵּחַת תשפיל, תשבור ותהרוס

להרחבה גְּעָרָה בְמֵבִין בילד נבון, המסיק מסקנות מכל דבר

להרחבה, מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה יותר מאשר נתינת 100 מכות לילד כסיל, שאינו לומד משום דבר

להרחבה.

יא אַךְ מְרִי רק להתווכח ולהמרות את פיו של המוכיח (ר' יונה) יְבַקֶּשׁ רוצה

להרחבה רָע איש רע; ולכן אין טעם להתווכח עמו אלא רק -, וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ.

יב פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ דב ששכל את ילדיו בגלל בן אדם, ומשום כך הוא כועס ורוצה לנקום בכל אדם שהוא פוגש, וְאַל ואל תפגוש כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ כסיל העוסק בשטויות, כי הוא מסוכן יותר לנפש.

יג מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לאדם שעשה לו טובה, לֹא (תמיש) תָמוּשׁ תסור, תעזוב רָעָה מִבֵּיתוֹ.

יד פּוֹטֵר מַיִם כמו הפותח פתח קטן בסכר, המאפשר למים לפרוץ ולהפיל את הסכר כולו, כך- רֵאשִׁית מָדוֹן תחילתו של ריב - מעשה קטן הפותח פתח לשטף של רגשות שהודחקו

להרחבה, וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע לפני שיתחיל שטף הרגשות ואחד מכם יתגלה בחרפתו - הָרִיב נְטוֹשׁ.

טו מַצְדִּיק רָשָׁע האומר על רשע שהוא צדיק

להרחבה וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק והאומר על צדיק שהוא רשע - תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם שניהם באותה מידה

להרחבה.

טז לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה, וְלֶב אָיִן? ואת ליבו - מקום המחשבות שלו - אין הוא מביא בידו לקנות חכמה, כי הוא מעוניין בקניית התואר בלבד ולא בלימוד דברים חדשים

להרחבה.

יז בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ אהוב את מכרך

להרחבה, וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד ומכרך יהיה לך כאח לעת צרה

להרחבה.

יח אָדָם חֲסַר לֵב שאינו מסוגל לחשוב

להרחבה תּוֹקֵעַ כָּף משעבד את עצמו ולוקח אחריות מלאה לחובו של הזולת

להרחבה, עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ משום שהוא עומד מול רעהו, המבקש ממנו לחתום ערבות, וקשה לו לסרב

להרחבה.

יט אֹהֵב פֶּשַׁע מרד ובגידה בחברים

להרחבה, אֹהֵב מַצָּה מריבה עם חברים

להרחבה, מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מגביה את פתח ביתו, כך שרק אנשים מ"החברה הגבוהה" יוכלו להיכנס

להרחבה - מְבַקֶּשׁ כל אחד משלושת אלה כאילו רוצה

להרחבה שָׁבֶר צרה ואסון.

כ עִקֶּשׁ לֵב אדם עקום ומעוות בפנימיותו

להרחבה - לֹא יִמְצָא יצליח להשיג טוֹב שום דבר טוב בחיים, כגון: אישה, הצלחה, תבונה

להרחבה, וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ אומר דבר והיפוכו, 'מזגזג' בדבריו

להרחבה - יִפּוֹל בְּרָעָה.

פסוקים נוספים מתארים את הנזקים שגורמים ילדים רעים להוריהם. ראו בן כסיל בספר משלי

כא יֹלֵד כְּסִיל ילד השונא ללמוד

להרחבה - לְתוּגָה לוֹ הילד יביא לו צער גדול, וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל ילד גס וחסר דרך-ארץ

להרחבה.

כב לֵב שָׂמֵחַ אופי שמח

להרחבה יֵיטִב משפר את- גֵּהָה בריאות הגוף

להרחבה, וְרוּחַ נְכֵאָה מחשבה דיכאונית תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם עצם, כלומר את הגוף.

כג שֹׁחַד מֵחֵיק מחיקו של בעל הדין רָשָׁע יִקָּח השופט הרשע לוקח, ואינו מחכה שייתן לו

להרחבה, לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּט.

כד אֶת פְּנֵי קרוב אליו ומול עיניו של- מֵבִין היודע להסיק מסקנות

להרחבה חָכְמָה נמצאת החכמה, הוא לומד בכל מקום שבו הוא נמצא, וְעֵינֵי כְסִיל - בִּקְצֵה אָרֶץ מסתכל למקומות רחוקים ומדמיין שהחכמה נמצאת שם

להרחבה.

כה כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל, וּמֶמֶר ממרה את פיה ומרר את חייה של- לְיוֹלַדְתּוֹ.

כו גַּם כמו שזה לא טוב לסלוח לאדם נכבד שחטא, כך גם- עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק להעניש אדם חף מפשע

להרחבה לֹא טוֹב, לְהַכּוֹת נְדִיבִים אנשים בעלי מעמד גבוה

להרחבה עַל יֹשֶׁר בניגוד לחוקי היושר.

כז חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו המונע אמירותיו, כלומר ממעט בדיבור, זוכה לשלושה דברים

להרחבה - יוֹדֵעַ דָּעַת מצליח ללמוד יותר ולדעת יותר, (וקר) יְקַר רוּחַ מצליח לחשוב מחשבות נכבדות ובעלות ערך

להרחבה, אִישׁ תְּבוּנָה מצליח להיות אדם בעל כושר הסקת מסקנות

להרחבה.

כח גַּם יתרון נוסף של השתיקה:

להרחבה אֱוִיל אדם שטחי

להרחבה מַחֲרִישׁ שאינו עונה לכל אדם המתווכח איתו

להרחבה – חָכָם אדם היודע ללמוד מהזולת

להרחבה יֵחָשֵׁב יהיה דומה באופן יחסי. אויל מחריש יהיה חכם יחסית לאוילים אחרים

להרחבה, אֹטֵם שְׂפָתָיו אויל שאינו פותח בשיחה כלל – נָבוֹן ייחשב לאדם היודע לחשוב להסיק מסקנות

להרחבה.