ביאור:שמואל א כא
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
(מהדורות נוספות של שמואל א כא)
א
וַיָּקָם וַיֵּלַךְ דוד התחיל ללכת מאבן האזל, וִיהוֹנָתָן בָּא הָעִיר לגבעת שאול.
ב
וַיָּבֹא דָוִד נֹבֶה לעיר נוב אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן, וַיֶּחֱרַד ניבהל ומיהר לצאת אֲחִימֶלֶךְ לִקְרַאת דָּוִד, וַיֹּאמֶר לוֹ: "מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדֶּךָ וְאִישׁ אֵין אִתָּךְ?".
ג
וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן: "הַמֶּלֶךְ צִוַּנִי דָבָר, וַיֹּאמֶר אֵלַי: 'אִישׁ אַל יֵדַע מְאוּמָה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחֲךָ וַאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ', וְאֶת הַנְּעָרִים המלווים שלי יוֹדַעְתִּי הודעתי להם את המקום בו יפגשו איתי אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמוֹנִי.
ד
וְעַתָּה מַה יֵּשׁ תַּחַת יָדְךָ - חֲמִשָּׁה לֶחֶם, תְּנָה בְיָדִי, אוֹ הַנִּמְצָא כל אוכל שיש כאן".
ה
וַיַּעַן הַכֹּהֵן אֶת דָּוִד וַיֹּאמֶר: "אֵין לֶחֶם חֹל אֶל לא נכנס אל תַּחַת יָדִי, כִּי אִם לֶחֶם קֹדֶשׁ לֶחֶם הַפָּנִים (ראה פסוק ז) שרק כהנים רשאים לאוכלו (ויקרא כד, ה) יֵשׁ אִם ויוכלו הנערים שלך לאוכלו אם נִשְׁמְרוּ הַנְּעָרִים אַךְ מֵאִשָּׁה לפחות מטומאת משכב (ויקרא טו, יח)". {פ}
ו
וַיַּעַן דָּוִד אֶת הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר לוֹ: "כִּי אִם באמת אִשָּׁה עֲצֻרָה מנועה לָנוּ כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם בְּצֵאתִי וַיִּהְיוּ כְלֵי הַנְּעָרִים קֹדֶשׁ, וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל והם אוכלים גם דברי חולין בטהרה, וְאַף כִּי וכמובן כאשר תיתן לנו לחם קודש הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי שנקפיד לאוכלו בטהרה".
ז
וַיִּתֶּן לוֹ הַכֹּהֵן קֹדֶשׁ, כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים שמורידים אותם מהשולחן כדי להחליפם בלחם חדש מִלִּפְנֵי יְהוָה לָשׂוּם לֶחֶם חֹם טרי וחם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ.
ח
וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר התעכב לצורך תפילה לִפְנֵי יְהוָה, וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי, אַבִּיר אחראי על הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל.
ט
וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ: "וְאִין והאם יֶשׁ פֹּה תַחַת יָדְךָ חֲנִית אוֹ חָרֶב? כִּי גַם חַרְבִּי וְגַם כֵּלַי לֹא לָקַחְתִּי בְיָדִי, כִּי הָיָה דְבַר הַמֶּלֶךְ נָחוּץ דחוף".
{ס}
י
וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן: "חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, הִנֵּה הִיא לוּטָה עטופה בַשִּׂמְלָה בבגד אַחֲרֵי הָאֵפוֹד, אִם אֹתָהּ תִּקַּח תרצה לקחת לְךָ קָח אתה יכול לקחת כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה פה". {ס}
וַיֹּאמֶר דָּוִד: "אֵין כָּמוֹהָ, תְּנֶנָּה לִּי".
יא
וַיָּקָם דָּוִד וַיִּבְרַח בַּיּוֹם הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל, וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת.
יב
וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו לאכיש: "הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ המולך למעשה על ישראל (שהרי הוא היה מנהיג את הצבא). הֲלוֹא לָזֶה יַעֲנוּ אמרו הנשים (לעיל יח, ו) בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר: 'הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו'".
יג
וַיָּשֶׂם דָּוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבָבוֹ, וַיִּרָא דוד פחד מפני שהרג הרבה מהפלישתים, וחשש שאכיש ירצה לנקום מְאֹד מִפְּנֵי אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת.
יד
וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ החליף את מנהגו, עשה את עצמו משוגע בְּעֵינֵיהֶם לפניהם וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם כשהיה נתון בידם, וַיְתָו שרט, עשה סימנים (מלשון תו, סימן) עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר, וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ.
{ס}
טו
וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו: "הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ, לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי?
טז
חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי, כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי להכביד עלי? הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי?".
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם" (יד) - ראו מזמור לד בתהלים שכותרתו: "לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ". כנראה שאבימלך הוא שם נוסף לאכיש ושכך נקראו מלכי פלישתים באופן כללי (כמו למשל אבימלך מלך גרר בבראשית פרק כ).
גם תהלים נו כנראה שמתייחס לאירוע זה: "לַמְנַצֵּחַ... לְדָוִד... בֶּאֱחֹז אֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת".
