ביאור:בראשית כד לח
בראשית כד לח: "אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד לח.
אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי
[עריכה]ההצעד החמישי: רצונו של אברהם לקחת אישה לבנו ממשפחתו בלבד
[עריכה]העבד הגביל את המקור לאישה למשפחתו של אברהם בלבד.
- למעשה, אברהם לא אמר את זה, אבל העבד הבין שעדיף לבקש נערה משפחת אברהם. נערה כזו תהיה מוכנה ללכת להתחתן עם בן דודה בלי לראות אותו, ויצחק ישמח להתחתן עם נערה ממשפחתו.
- משפחות אחרות יבקשו לבדוק מי הוא אברהם, למה הוא יצא לכנען, כמה הוא עשיר, בן כמה בנו, למה אימו היתה עקרה, אולי הוא ואביו הם עקרים, מה עיסוקם הן רועי צאן הם תועבה בגלל הריח הרע והעבודה הקשה, איך הגברים מתנהגים לנשותיהם בכנען, מה הוא החוק בכנען והאם יצחק ישא יותר מאישה אחת. בהמשך רואים שלבן דאג לשלוח את בנותיו לכנען ואיים על יעקב: "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי" (ביאור:בראשית לא נ), ובאמת עשו נשא שתי נשים ואחר כך עוד הוסיף אישה שלישית מעליהן.
- משפחות מיוחסות בכלל לא ירצו לדבר עם העבד, ורק משפחות עם נערות פגומות או זקנות ידברו איתו.
- משפחת אברהם זכרה את אברהם ואת דבר אלוהים לו - אפשרי שבזמנו הם חשבו שהוא מטורף, אבל הנה עתה הכל התקיים.
- הם שמחו לראות שאברהם התעשר עוד יותר.
- הם שמחו שאלוהיו באמת שמר עליו ועזר לו.
- הם שמחו שאברהם שלח את עבדו לבקש עזרה מהם.
- הם האמינו לעבד.
- הם שמחו להצטרף לאברהם שאלוהים ברך אותו.
- הם שמחו שהם לא שמעו דרישה לנדוניה. והם הבינו שהעבד לא יבקש לסחוב איתו חצי מהצאן של בתואל לכנען.
אִם לֹא
[עריכה]המשפט מתחיל בביטוי "אִם לֹא" - 'אם לא' מה?
לפני כן העבד אמר: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ. אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ” - כלומר, "אִם לֹא" למעשה פירושו: אם כן, לכן, בגלל זה.
וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי
[עריכה]אברהם היה הבכור בבניו של תרח: "תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם, אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן" (ביאור:בראשית יא כז), ולכן כל עוד הוא חיי, הוא ראש המשפחה השולט בכל צאצאיו של תרח, ורשאי לפקוד עליהם.
אברהם השתמש בפועל 'ל-ק-ח' כאשר הוא פקד על העבד לקחת אישה לבנו. העבד בזמנו בקש הבהרה האם אברהם מתכוון לקחת בכוח, ואברהם התפשר שאסור לקחת בניגוד לרצונה של הנערה (בראשית כד ח). העבד חזר אחרי דברי אברהם, וגם הוא השתמש במילה "וְלָקַחְתָּ".
- "לֹא תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי".
- "אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי".
- "לָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, מִמִּשְׁפַּחְתִּי ומִּבֵּית אָבִי".
למרות מספר רב של פעמים שהמילה "לקחת אישה" מופיעה בהקשר של חתונה ולא לקיחה בכוח, המילה לקחת בכל זאת רומזת על פעולה בכוח, לקיחה ללא רשות, חטיפה. העבד רומז להם, שאם הוא יבחר נערה מתאימה, אזי הוא רשאי לקחת אותה בטוב או ברע. אולם כדי לרכך את דבריו של אברהם, העבד מיד מספר שהוא שאל את אברהם: "אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי" (ביאור:בראשית כד לט) - כלומר, העבד מרגיע אותם שהוא לא ייקח את רבקה בכוח.