ביאור:שמות ג

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות ג, למהדורה המעומדת)

---

משה והסנה, ציור קיר בדורה אירופוס

ה' מתגלה למשה בסנה

א וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ שם נוסף לרעואל (ב,יח) חֹתְנוֹ, כֹּהֵן מִדְיָן, וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר לחפש מקום מִרעֶה (מדבר משמעו כאן: מקום מרעה לצאן), וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. ב וַיֵּרָא ניגלה מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ בתוך דמות להבת אש מִתּוֹךְ הַסְּנֶה סוג של שיח, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל נאכל על ידי האש. ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: "אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה: מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה?". ד וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאוֹת, וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר: "מֹשֶׁה, מֹשֶׁה", וַיֹּאמֶר: "הִנֵּנִי". ה וַיֹּאמֶר: "אַל תִּקְרַב הֲלֹם. שַׁל נְעָלֶיךָ השמט את נעליך מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא". ו וַיֹּאמֶר: "אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב", וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים. ז וַיֹּאמֶר יְהוָה: "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי העינויים של עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם, וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו המפקחים על העבדים ולוחצים עליהם לעבוד קשה, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו. ח וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ עשירה בחלב בהמותיה, ובמתיקות פירותיה (שכביכול זבה ונוטפת מהם אל הארץ), אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. ט וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי, וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ הדיכוי אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם. י וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם".

"שַׁל נְעָלֶיךָ" - ציור מהמאה ה-14 במנזר סנטה קתרינה בסמוך למקום הנחשב על פי האמונה הנוצרית להר סיני (והמכונה "ג'בל מוסא")

יא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים: "מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה, וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם?". יב וַיֹּאמֶר: "כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ אני אלוה אותך. וְזֶה לְּךָ הָאוֹת ואם אתה חושש שישראל יעריצו אותך על כך שהוצאת אותם ממצריים, ולא יכירו בי כאלוהים שלהם, אל תחשוש, כי בעתיד, במעמד הר סיני, אני אתגלה אליהם [1] כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ: בְּהוֹצִיאֲךָ לכשתוציא אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה". יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים: "הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם: 'אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם', וְאָמְרוּ לִי 'מַה שְּׁמוֹ?' - מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?". יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה כמו שאמרתי לעיל "אֶהְיֶה עִמָּךְ", האדם לא יכול לקרא לי בשם שיקיף את כל משמעותי. אני אהיה באשר אהיה. איתכם לתמיד", וַיֹּאמֶר: "כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֶהְיֶה בקיצור אתם יכולים לקרא לי 'אהיה', זה שיהיה קיים לנצח. (וכך גם שם ה' שנכתב בספרי תורה: י-ה-ו-ה, נובע מאותה משמעות) שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם". טו וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: "כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 'יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. זֶה שְּׁמִי מבחינתכם, בני ישראל, זהו שמי, 'האל שנגלה לאבות שלכם' לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי שמי, שמזכירים אותי בו (ואכן במילים "אלוהי אברהם, אלוהי יצחק, ואלוהי יעקב" אנו פונים לה' בתחילת תפילת שמונה עשרה) לְדֹר דֹּר'. טז לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: 'יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵאמֹר: פָּקֹד פָּקַדְתִּי זכרתי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי ואת העוול שנעשה לָכֶם בְּמִצְרָיִם. יז וָאֹמַר: אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ'. יח וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ, וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו: 'יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ נתגלה אלינו, נראה אלינו וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ'. יט וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ, וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה וגם לא כאשר אכה אותו ביד חזקה (אלא רק לאחר מכות רבות וקשות על כל מצריים). כ וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם. כא וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם, וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם. כב וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ מהמצרית הגרה איתה בבית כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת, וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם תרוקנו אותם מרכושם אֶת מִצְרָיִם".

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.