קטגוריה:שמות ג ג
ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה.
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹא־יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃
וַיֹּ֣אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֣אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms מֹשֶׁ֔ה מֹשֶׁ֔ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp אָסֻֽרָה אָסֻֽרָה - פועל, קל, זירוז (Cohortative), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 5493
מורפ': HVqh1cs־נָּ֣א נָּ֣א - מילית, קריאה
צורת יסוד: 4994
מורפ': HTj וְאֶרְאֶ֔ה וְ - ו' החיבור
אֶרְאֶ֔ה - פועל, קל, זירוז (Cohortative), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqh1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַמַּרְאֶ֥ה הַ - מילית, ה' הידיעה
מַּרְאֶ֥ה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4758
מורפ': HTd/Ncmsa הַגָּדֹ֖ל הַ - מילית, ה' הידיעה
גָּדֹ֖ל - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1419 a
מורפ': HTd/Aamsa הַזֶּ֑ה הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּ֑ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms מַדּ֖וּעַ מַדּ֖וּעַ - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 4069
מורפ': HTi לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־יִבְעַ֥ר יִבְעַ֥ר - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1197 a
מורפ': HVqi3ms הַסְּנֶֽה הַ - מילית, ה' הידיעה
סְּנֶֽה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5572
מורפ': HTd/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֣אמֶר מונח (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אָסֻֽרָה־נָּ֣א מונח (משרת, דרגא 5) וְאֶרְאֶ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶת־הַמַּרְאֶ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) הַגָּדֹ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
הַזֶּ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מַדּ֖וּעַ טפחא (מלך, דרגא 2)
לֹא־יִבְעַ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) הַסְּנֶֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: "אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה: מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה"?
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מֹשֶׁה אֶתְפְּנֵי כְּעַן וְאֶחְזֵי יָת חֶזְוָנָא רַבָּא הָדֵין מָא דֵין לָא מִתּוֹקַד אֲסַנָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה אִתְפְּנֵי כְדוּן וְאֵיחְמֵי יַת חֶזְוָונָא רַבָּא הָדֵין מַדֵין לָא שְׁרִיב סַנְיָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְאֵיחְזֵי יַת חֲזוּזָא רַבָּא הָדֵין מִן בִּגְלַל מַה סַנְיָא מַרְטִיב וְלָא יַקִיד: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
המראה הזה בעצמותו כפי שהוא בידיעת השכל לא כפי מחזה החוש והדמיון, ובאשר המראה הזה בא ע"י שהוא משיג ע"י הדמיון והחוש, אמר אסורה, ואמרו חז"ל בתנחומא ר' יוחנן אמר ג' פסיעות פסע משה באותה שעה רשב"ל אמר הפך פניו והביט, ר"ל שמ"ש אסורה נא אין פירושו שיסור ממקומו אל מקום האש, שכבר ידע משה שהוא ענין נבואיי, רק באשר ראה שהשיג משל וחידה ודמיון מפני ששפע נבואתו עוברת דרך מסך המדמה שהוא ענין גופני, רצה משה הפנימי השכלי שהוא עקר עצמותו של משה להתפשט מן הגויה ולהסיר את כתנתו החומרי, ועז"א אסורה מן מאסר הגויה והחומריות ובזה אשיג המראה וענינה במראית השכל ואדע סבתה וענינה, ודעת ר' יוחנן שהתחיל להפשיט כל כוחות נפשו בכל חלקיה שהם נפש רוח נשמה והם הג' פסיעות שפסע, ודעת רשב"ל שנפש משה כבר היתה מופשטת מן הגויה רק פניו שהיה כפני חמה שהאור עצמי לה היו פונים עדיין
לצד הגויה ולא הוצרך רק להפך פניו מן הפנים אל החוץ והביט ועיין בדבר, שמבואר אצלי שההבטה תבא על שימת הלב והעיון השכלי:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ומ"ש והנה הסנה בוער. ואיך אמר מדוע לא יבער הל"ל מדוע איננו אכל, י"א שהיה בוער בעצמו אך מדוע לא יבער גם אל שאר חלקי הסנה שסביביו, וי"א ששפט בשכלו שאינו בוער שאילו היה בוער למה איננו אכל ע"כ אמר מדוע לא יבער, ויש לפרש עוד מדאמר וירא ה' כי סר לראות ש"מ שכבר סר ממקומו להתקרב או להתרחק כפי מה שפירשתי בלשון אסורה נא, ואם כן אין מקום לקושיה זו, כי מתחילה היה סבור שהסנה בוער ממש, וכאשר סר לראות קצת, היטב לראות יותר ממה שראה קודם שסר לראות, וראה אז כי אינו בוער כלל על כן אמר מדוע לא יבער, ויאמר ה' אליו אל תקרב הלום רצה לומר שהרחקה זו קריבה היא לראות, תדע שכן הוא כי אילו היתה עיקר המניעה שלא יתקרב אל המקום הקדוש ההוא אם כן הל"ל וירא ה' כי סר לבא מהו כי סר לראות, אלא שראה ה' כי סר ממקומו כדי לראות ע"כ מנעו ה' מהביט אל האלהים, ע"כ נאמר אל תקרב הלום קריבת ראות העין ומ"ש של נעליך אינו תלויה בקריבה זו אלא מילתא באנפיה נפשיה הוא שאמר לו ה' שיסור נעליו במקום אשר הוא בו כי כולו אדמת קודש, כי הר חורב וכל סביביו קודש הוא לה', ובסמוך יתבאר זה על דרך השכל כפי הדרך שדרכו בו המפרשים.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות ג ג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.