לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק תשיעי

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק תשיעי - הרואה

[עריכה]


כולל שיעורי שמע
ירושלמי_מאיר_מסכת_ברכות_דף_סב.ogg

מתני': ט_א§הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". ט_ב§מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: "ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו".
גמ': מתניתיה - בנסי ישראל. ט_ג§ אבל בנסי יחידי שנעשו לו, אין צריך לברך אלא הוא. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, או אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, צריך לברך. מהו ט_דשיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו? ונסי שבטים מהו שיברך? מאן דאמר ט_ה§ "כל שבט ושבט איקרי קהל" - צריך לברך. מאן דאמר "כל השבטים קרויין קהל" אין צריך לברך. הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות: ראה פרת, אומר: "ברוך עושה בראשית" ראה

📖 באר משה — דף סב עמוד א

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס"ב. אנחנו מתחילים בעצם את הפרק האחרון, פרק ט', והמשנה אומרת: "הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו".

אומרת הגמרא, מה שאמרנו שרואה מקום שעשו בו ניסים לישראל מברך - זה דווקא בניסי ישראל, כלומר שקרו לכלל ישראל. אבל ניסי יחידי שנעשו רק לו, לא צריך לברך, אלא הוא - כלומר רק הוא צריך לברך.

אנחנו מכירים את המקור שבעצם כמעט כולם מזכירים, זה בהלכות גדולות, שכותב שלא מברכים "עד דמקנפי כולה ישראל", וחלק מהפרשנים מסבירים שהכוונה שכל ישראל ינצלו. אבל יש את השאלה המוכרת: אם זה ככה, למה חזקיהו מאשימים אותו שהוא לא אמר הלל על ההצלה שלו? הרי אז נשארו מעט מאוד, כמו שכתוב "כסוכה בכרם כגפן במקשה", כלומר נשארו מעט מאוד. שאר השבטים גלו, נשארו פה ממש מעט. וגם בבית שני, בחנוכה אנחנו יודעים שהיו פה מתי מעט, כן? אז מה פתאום אומרים הלל וכולי? זה לא מסתדר עם ההלכות גדולות.

אז יש כל מיני הסברים. פני יונה, אני חושב שהוא הכי הגיוני - מה שהוא אומר, הוא אומר בעצם מה שנאמר "עד דמקנפי כולה ישראל" הכוונה לא שינצלו כל ישראל, אלא הכוונה שאם היו מתכנסים מסתמא היו רוצים להודות כולם, וזה לא בנס של אדם פרטי. כלומר אדם פרטי קורה לו נס, לא כל ישראל רוצים להודות על זה, אבל ודאי אם זה יהיה משהו שיש בו גמירות דעת כמו בית המקדש שניצל, ודאי רוב ישראל - אנחנו בטוחים שאם עם ישראל היה מתכנס הוא ודאי היה מחליט להודות. ומעניין שזה גם מה שמופיע במקור. מי שמסתכל בדברים של ההלכות גדולות כפי שמופיע ב"ניר", הוא אומר שם שלא אומרים "עד דמקנפי כולה ישראל" ואפילו הם מאה ואפילו כמה אלפים. זאת אומרת הוא מקביל את זה - הוא אומר מאה או כמה אלפים ניצלו, אז אני אומר לא, מסתמא אין עניין שכל ישראל ירצו להודות על דבר כזה, אבל ודאי אם ניצלו הרבה יותר, כמות מאסיבית שיש איזו גמירות דעת שמסתמא אם עם ישראל היה מתכנס כולו היה מחליט כן לומר, אז ודאי אומרים כן.

זה מה שהגמרא פה אומרת, שבניסי ישראל מברכים. בנס יחידי לא צריך לברך. אבל אם היה אדם מסוים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, צריך. ואת זה אני יכול לומר לך, שזה תלוי במחלוקת. מאן דאמר "כל שבט ושבט איקרי קהל" - צריך לברך. מאן דאמר "כל השבטים קרויין קהל" אין צריך לברך.



^[דף סב עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סב עמוד ב123
מרקוליס, אומר: "ברוך ארך אפים". ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: "ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע". ראה מקום כבשן האש וגוב אריות, אומר: "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: "ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים". ראה בבל, אומר: (ישעיה יד כג) וטאטאתיה במטאטא השמד רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° ורבי יהודהרבי יהודה° אמרו בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°: ט_ו§כל ברכה שאין עמה מלכות, אינה ברכה. אמר רבי תנחומארבי תנחומא אמורא א״י · דור ו׳רבי תנחומארבי הונא בר אבין° בר אבא: אנא אמר טעמא: דכתיב (תהילים קמה א) "ארוממך אלהי המלך". אמר רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° צריך לומר "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם" ושמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא אמר: אינו צריך לומר "אתה" אלא אומר "ברוך ה’ אלוקינו מלך העולם". רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא ורבי יונתןרבי יונתן אמורא א״י · דור א׳רבי יונתןרבי שמואל בר נחמני° אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה. הלכו לעשות שלום בכפרים שבדרום עלון לחד אתר נכנסו למקום אחד ואשכחון לחזנא דאמר: "האל הגדול, הגבור, והנורא, האביר, והאמיץ,"ט_ז§ושיתקו אותו. אמרו לו: ט_ח§אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות. אמר רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°: מדכתיב (איוב לז כג) "שדי לא מצאנוהו שגיא כח". לא מצינו לספר כחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא. רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° אמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא מהכא דכתיב: (איוב לז כ) "היסופר לו כי אדבר, כי אמר איש כי יבולע". אם בא אדם לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, מתבלע מן העולם. רבי שמואל בר נחמןרבי שמואל בר נחמני אמורא א״י · דור ג׳רבי שמואל בר נחמנירבי יונתן° אמר: כתיב (תהילים קו ב) "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו" מי יכול למלל גבורות ה'? מי שיכ ול למלל גבורות ה' כגון אני וחברי. אמר רבי אבוןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן°: "מי ימלל גבורות ה'" מי יכול למלל גבורות ה'? "ישמיע קול תהילתו" מי יכול להשמיע כל תהילתו. תרגם יעקב כפר נבורייא בצור, מאי דכתיב (תהילים סה ב) "לך דומיה תהלה אלהים בציון", סמא דכולא משתוקא. תרופה לכל דבר שתיקה משל למרגלית דלית לה טימי שישוה לה, כל שמשבח בה - פגמה. תני: הפותח ברכה ביו"ד ה"א וח ותם ביו"ד ה"א היינו שפותח בברוך אתה ה’ וחותם בברוך אתה ה’ הרי זה חכם. באל"ף למ"ד וחותם באל"ף למ"ד, היינו שפותח בברוך אתה אלקים וחותם בברוך אתה אלקים הרי זה בור, שלא הזכיר את השם אלא בכינוי. באל"ף למ"ד וחותם ביו"ד ה"א הרי זה בינוני, שהכל הולך אחר החיתום. ביו"ד ה"א וחותם באל"ף למ"ד, הרי זו דרך אחרת. המינין שאלו את רבי שמלאירבי שמלאי אמורא א״י · דור ב׳רבי שמלאירבי יהודה נשיאה°: כמה אלוהות בראו את העולם? אמר להן: ו לי אתם שואלין? לכו ושאלו את אדם הראשון, שנאמר: (דברים ואתחנן ד לב) "כי שאל נא לימים הראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ". "אשר בראו אלהים אדם על הארץ", - אין כתיב כאן, אלא: "למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ". אמרו ליה: והכתיב: (בראשית בראשית א א) "בראשית ברא אלהים"? אמר להן: וכי "בראו" כתיב? אין כתיב - אלא "ברא". אמר רבי שמלאירבי שמלאי אמורא א״י · דור ב׳רבי שמלאירבי יהודה נשיאה°: כל מקום שפרקו המינין, תשובתן בצידן. חזרו ושאלו אותו: מה אהן דכ תיב: (בראשית בראשית א כו) "נעשה אדם בצלמינו כדמותינו"? אמר להן: "ויבראו אלהים את האדם בצלמם" אין כתיב כאן, אלא (בראשית בראשית א כז) "ויברא אלהים את אדם בצלמו". אמרו לו תלמידיו: לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: לשעבר אדם נברא מן העפר, וחוה נבראת מן אדם. מאדם ואילך "בצלמינו כדמותינו": אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, ואי אפשר לשניהן בלא שכינה. חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב (יהושע כב כב) "אל אלהים ה', אל אלהים ה' הוא יודע"? אמר ל הן: "הם יודעים" אין כתיב כאן, אלא "הוא יודע" כתיב. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו, מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאינש דאמר "בסיליוס קיסר אגוסטוס", חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב: (תהילים נ א) "אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ"? אמר להן: וכי "דיברו" "ויקראו" כתיב כאן? אין כתיב אלא: "דיבר ויקרא ארץ". אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאיניש דאמר: אמנון, בניין, אריכטיקנטן, אמן, בנאי, וארכיטכט. חזרו ושאלו אותו: מהו דכתיב (יהושע כד יט) "כי אלהים קדושים הוא" אמר להן: "קדושים המה" אין כתיב כאן, אלא "הוא" "אל קנא הוא". אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? רבי יצחקרבי יצחק אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחקרבי יוחנן° בר אבא אמר: קדוש בכל מיני קדושות. דאמר רבי יודןרבי יודן אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן° בשם רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא°: הקדוש ברוך הוא: דרכו בקדושה, דיבורו בקדושה, וישובו בקדושה, חשיפת זרועו בקדושה, נורא ואדיר בקדושה. דרכו בקדושה כדכתיב: (תהילים עז יד) "אלהים בקודש דרכך". הילוכו בקדושה דכתיב: (תהילים סח כה) "הליכות אלי מלכי בקודש". מושבו בקדושה דכתיב: (תהילים מז ט) "אלהים ישב על כסא קדשו". דיבורו בקדושה דכתיב: (תהילים ס ח) "אלהים דיבר בקדשו". חשיפת זרועו בקדושה דכתיב: (ישעיהו נב י) "חשף ה' את זרוע קדשו". נורא ואדיר בקדושה דכתיב: (שמות בשלח טו יא) "מי כמוכה נאדר בקודש". חזרו ושאלו אותו: מה אהן דכתיב (דברים ואתחנן ד ז) "מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו" אמר להן: "כה' אלהינו בכל קראינו אליהם" אין כתיב כאן, אלא "בכל קראינו אליו". אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר רבי פנחסרבי פינחס אמורא א״י · דור ה׳רבי פינחס° בשם רב יהודה בר סימוןרבי יהודה בר סימון אמורא א״י · דור ד׳רבי יהודה בר סימון° סוף דבר, אלוהו עמו בבית, והוא צועק

📖 באר משה — דף סב עמוד ב

הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות. ראה פרת, אומר: "ברוך עושה בראשית". ראה מרקוליס, כלומר עבודה זרה, אז אומר: "ברוך ארך אפים". ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: "ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע". ראה מקום כבשן האש וגוב אריות, אומר: "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: "ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים". ראה בבל, אומר: "וטאטאתיה במטאטא השמד". זה חמש הברכות שמברכים בבבל.

רבי זעירא ורבי יהודה בשם רב: כל ברכה שאין עמה מלכות, אינה ברכה. אתה צריך להגיד "מלך העולם". אמר רבי תנחומא, אני אגיד לכם איזה מקור מהכתובים לדבר הזה - דכתיב "ארוממך אלהי המלך". זאת אומרת שכל ברכה, כל שבח, צריך שיופיע בו המילה מלך. רב אמר: צריך לומר "אתה", כלומר לא מספיק להגיד מלך, צריך להזכיר את שם השם. ושמואל אמר: אינו צריך לומר "אתה", אלא אומר ברוך השם אלוקינו מלך העולם.

רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה. הלכו לעשות שלום בין חמולות, סכסוך בין שתי כפרים. עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר: "האל הגדול, הגבור, והנורא, האביר, והאמיץ," ושיתקו אותו. אמרו לו: אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות. תשאיר יותר ממה שאמר משה רבנו - "האל הגדול והגיבור והנורא", גמרנו עד כאן, יותר מזה אין לנו זכות להגיד.

רב הונא בשם רב: "שדי לא מצאנוהו שגיא כח". כלומר יש איזה רמז שאסור להוסיף - לא רצינו לספר כוחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא. רבי אבהו בשם רבי יוחנן: "היסופר לו כי אדבר, כי אמר איש כי יבולע". כלומר, אם אדם בא לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, מתבלע מן העולם, הוא לא יספיק בחיים. ויותר מזה, כל מה שהוא יגיד בעצם הוא פוחת, כמו שאמר רבי שמואל בר נחמן: "מי ימלל גבורות ה'" - כגון אני וחברי. מי אני? אני וחבריי - כלומר אני וחבריי יכולים. אמר רבי אבון: "מי ימלל גבורות ה'" - כלומר, מי יכול? רבי שמואל בר נחמן אמר יש מי שיכול וזה אני וחבריי, ורבי אבון אמר לא, מי ימלל? אף אחד לא יכול.

תרגם יעקב כפר נבורייא בצור - מה דכתיב "לך דומיה תהלה אלהים בציון". אז מה המשמעות של הפסוק הזה? זה בא לומר שאתה רואה שמה זה, כולם ישתקו - סמא דכולא משתוקא. התרופה לכל דבר זה השתיקה. כלומר גם כאן, אתה לא יכול לשבח את הקדוש ברוך הוא - תשתוק. השתיקה תעמוד מול האור והראות של הקדוש ברוך הוא, וזה העיקר. למרגלית דלית לה טימי, כלומר מרגלית שאין לה שווי, כל שמשבח בה - פגמה. כל מי שישבח אותה יגיד "היא שווה לפחות אלף שקל" - אז הוא פוחת מהערך שלה.

תני: הפותח ביו"ד ה"א ותם ביו"ד ה"א הרי זה חכם. כמו קריאת שמע, "ברוך אתה השם" חותם "ברוך אתה השם". באל"ף למ"ד וחותם באל"ף למ"ד, הרי זה בור. באל"ף למ"ד וחותם ביו"ד ה"א הרי זה בינוני. ביו"ד ה"א וחותם באל"ף למ"ד, הרי זו דרך אחרת.

המינין שאלו את רבי שמלאי: כמה אלוהות בראו את העולם? אמר להן: לי אתם שואלין? לכו ושאלו את אדם הראשון, שנאמר: "כי שאל נא לימים הראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ". "אשר בראו אלהים אדם על הארץ" - אין כתיב כאן, אלא: "למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ". כלומר בעצם הקדוש ברוך הוא יחידי. אמרו ליה: והכתיב: "בראשית ברא אלהים"? כתוב "אלהים" ברבים. אמר להן: וכי "בראו" כתיב? אין כתיב - אלא "ברא". זה לשון יחיד. אמר רבי שמלאי: כל מקום שפרקו המינין, תשובתן בצידן. כלומר שהם מצאו משהו בתורה שנראה להם מתאים לשיטה שלהם, תשובתם בצידם.

חזרו ושאלו אותו: מה אהן תיב: "נעשה אדם בצלמינו כדמותינו"? בלשון רבים - אז לכאורה זה מראה שיש כמה אלוהות. אמר להן: "ויבראו אלהים את האדם בצלמם" אין כתיב כאן, אלא "ויברא אלהים את אדם בצלמו". רואים מכאן שיש רק אחד. אמרו לו תלמידיו: לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב? באמת למה נאמר "נעשה אדם בצלמנו"? למה הקדוש ברוך הוא צריך להתייעץ? אמר להן: לשעבר אדם נברא מן העפר, וחוה נבראת מן אדם. מאדם ואילך "בצלמינו כדמותינו". כי בעצם ההתייצרות הייתה עם אדם וחוה, שבעצם מעכשיו כל אדם שייברא, ייברא בעצם על ידי שיתוף של האדם, חוה והקדוש ברוך הוא. אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה.

חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב "אל אלהים ה', אל אלהים ה' הוא יודע"? פה מופיע כמה פעמים "אלהים" - אז זה שלוש שמות, אז למה זה? אמר הן: "הם יודעים" אין כתיב כאן, אלא "הוא יודע" כתיב. אם היה כתוב בסוף "הם יודעים", זה מראה שיש כמה. אבל כתוב "הוא ידע", לשון יחיד, סימן שיש רק אחד, זה רק כינויים של הפעולות של הקדוש ברוך הוא. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו, מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאינש דאמר "בסיליוס קיסר אגוסטוס". כמו שהקיסר יש לו כמה שמות, כמה כינויים.

חזרו ושאלו אותו: מה ההן דכתיב: "אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ"? אמר להן: וכי "דיברו" "ויקראו" כתיב כאן? אין כתיב אלא: "דיבר ויקרא ארץ". בשם יחיד. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? אמר להן: שלשתן שם אחד, כאיניש דאמר: אמנון, בניין, אריכטיקנטן - כמו שאומרים אומן, בנאי וארכיטקט, זה בעצם אותו אדם, כינויים לפעולות של אדם.

חזרו ושאלו אותו: מהו דכתיב "כי אלהים קדושים הוא" אמר להן: "קדושים המה" אין כתיב כאן, אלא "הוא" "אל קנא הוא". זה מוכיח שהקדוש ברוך הוא רק אחד. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, ולנו מה אתה משיב? רבי יצחק: קדוש בכל מיני קדושות. כלומר, מה שכתוב "קדושים" לשון רבים, הכוונה שהקדוש ברוך הוא, קדוש בכל מיני קדושות.

דאמר רבי יודן בשם רב אחא: הקדוש ברוך הוא: דרכו בקדושה, דיבורו בקדושה, וישובו בקדושה, חשיפת זרועו בקדושה, נורא ואדיר בקדושה. דרכו בקדושה: "אלהים בקודש דרכך". הילוכו בקדושה: "הליכות אלי מלכי בקודש". מושבו בקדושה: "אלהים ישב על כסא קדשו". דיבורו בקדושה: "אלהים דיבר". חשיפת זרועו בקדושה: "חשף ה' את זרוע קדשו". נורא ואדיר בקדושה: "מי כמוכה נאדר בקודש".

חזרו ושאלו אותו: מה אהן דכתיב "מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו" - שוב פעם לשון רבים. אמר להן: "כה' אלהינו בכל קראינו אליהם" אין כתיב כאן, אלא "בכל קראינו אליו". זה בשם יחיד, שוב פעם מראה שיש רק אלוה אחד. אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להן: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר רבי פנחס בשם רב יהודה בר סימון - עבודה זרה נראית קרובה ונמצאת רחוקה, סוף דבר, אלוהו עמו בבית, והוא צועק עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק ואין קרוב ממנו.

דאמר רבי לוי: מהארץ עד הרקיע מהלך חמש מאות שנה, מהרקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של הרקיע חמש מאות שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמר רבי יוחנן ברבי חמא בשם רבי אבא סמוקה: מעל פי החיות מעלה חמש מאות ושלוש עשרה שנה, כמניין "ישרה". וראה כמה הוא גבוה מעולמו, ואף על פי כן אדם נכנס לבית הכנסת ועומד מאחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקדוש ברוך הוא מאזין את תפילתו, שנאמר: "וכי נאה מדברת על ליבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע", והאזין לה הקדוש ברוך הוא את תפילתה.

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סג


^[דף סג עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סג עמוד א124
עד שימות, ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק, ואין קרוב ממנו. דאמר לוילוי בר סיסי אמורא א״י · דור א׳לוי בר סיסירבי יהודה הנשיא°: מהארץ ועד לרקיע, מהלך חמש מאות שנה, ומרקיע לרקיע, מהלך ת"ק שנה, ועביו של רקיע, ת"ק שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמרור בי ברכיהר בי ברכיה° הכהן ורבי חלבורבי חלבו אמורא א״י · דור ד׳רבי חלבורב הונארבי ברכיה° בשם רבי אבא סמוקהרבי אבא סמוקה°: אף טלפי החיות, מהלך ה' מאות וחמש עשרה שנה, כמנין ישרה בגמטריה. ראה כמה הוא גבוה מעולמו! ואדם נכנס לבית הכנסת, ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקדוש ברוך הוא מאזין את תפלתו. שנאמר: (שמואל א א יג) "וחנה היא מדברת ע ל לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע". והאזין הקדוש ברוך הוא את תפילתה. וכן כל בריותיו. שנאמר" (תהילים קב א) "תפילה לעני כי יעטף", כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע. וכי יש לך אלוה קרוב מזה, שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן? אמר אני מקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא ליתלות! היכן הוא ואיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא הציל את משה מחרב פרעה. הדא הוא דכתיב: (שמות יתרו יח ד) "ויצילני מחרב פרעה". אמר רבי ינאירבי ינאי אמורא א״י · דור א׳רבי ינאירבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יוחנן° הכהן: כתיב: (שמות שמות ב טו) "ויברח משה מפני פרעה" ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות? אלא בשעה שתפס פרעה את משה, חייבו להתיז את ראשו, וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה. הדא הוא דכתיב: (שיר השירים ז ה) "צוארך כמגדל השן" זה צוארו של משה. אמר רבי אביתררבי אביתר אמורא א״י · דור ב׳רבי אביתר°: ולא עוד, אלא שניתז החרב מעל צוארו של משה על צוארו של קוסנתירו התליין והרגתו. הדא הוא דכתיב: (שמות יתרו יח ד) "ויצילני מחרב פרעה" לי הציל, וקוסנתר התליין נהרג. רבי ברכיהרבי ברכיה אמורא א״י · דור ה׳רבי ברכיהרבי חלבו° הכהן קר א עליו את הפסוק: (משלי כא יח) "כופר לצדיק רשע". רבי אבוןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° קרא עליו את הפסוק: (משלי יא ח) "צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו". תני בר קפרא°: מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה, ותפסו את המלאך, וברח משה. אמר רבי יהושע בן לוי°: בשעה שברח משה מפני פרעה, נעשו כל אוכלוסין או חרש או פקח או עור? הלא אנכי ה'" תמן קמת לך, והכא לית אנא קאים? הדא הוא דכתיב: (דברים ואתחנן ד ז) "מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו".רבי יודןרבי יודן אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן° אמר בשם רבי יצחקרבי יצחק אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחקרבי יוחנן° בר אבא : שיטה אוחרי: דרשה בצורה אחרת בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: הרי נתפס בן ביתך! אמר: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: הרי יוצא לידון! אמר להן: הרי אני מתקיים עליו! אמרו לו הרי הוא מושלח לים! היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. הציל את יונה ממעי הדגה הדא הוא דכתיב: (יונה ב יא) ויאמר ה' לדג ויקא את יונה" רבי יודןרבי יודן אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן° אמר בשם רבי יצחקרבי יצחק אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחקרבי יוחנן° בר אבא בשיטה אוחרי: דרשה בצורה אחרת הרי בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להן: הריני מתקיים תחתיו! אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להן: הריני מתקיים עליו! אמרו לו: הרי הוא מושלך לאש! היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. הציל לחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. הדא הוא דכתיב: (דניאל ג כח) "ענה נבוכדנצר ואמר: בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב דרשה בצורה אחרת הרי בשר ודם, יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להן: הריני מתקיים תחתיו! אמרו לו: הר י הוא יוצא לידון! אמר להן: הריני מתקיים עליו! אמרו לו: הרי הוא מושלך לחיות! היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא הציל את דניאל מגוב אריות. הדא הוא דכתיב: (דניאל ו כג) "אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא ולא חבלוני" רבי יודןרבי יודן אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן° אמר משמיה דידיה: בשר ודם יש לו פטרון. אם באת לו עת צרה, אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו, והוא אומר: איש פלוני עומד על פתח חצירך. שמא מכניסו, ושמא מניחו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אם בא על אדם צרה. לא יצווח לא למיכאל, ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד. הדא הוא דכתיב "(יואל ג', ה') "כל אשר יקרא בשם ה' ימלט" אמר רבי פנחסרבי פינחס אמורא א״י · דור ה׳רבי פינחס°: עובדא הוה מעשה היה ברברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, דהוה עייל מחמתה דטיבריא. פגעון ביה רומאי, אמרון ליה: "מן דמאן את"? למי אתה שייך אמר לון: "מן דסופיינוס" - שהיה שליט רומא על העיר טבריה ופנו מינה. עזבו אותו בר משא בלילה אתו לגביה, אמרין ליה: עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי? אמר לון: למה? אמרין ליה: פגעינן בחד יהודאי ואמרינן ליה: מן דמאן את? ואמר לן: דסופיינוס. אמר לון: ומה עבדתון ליה? אמר ליה: דיו ליה! פנינן יתיה. שלחנו אותו לש לום אמר לון: יאות עבדיתון! טוב עשיתם ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם, ניצול. מי שהוא נתלה בהקדוש ברוך הוא, לא כל שכן? הדא הוא דכתיב: (יואל ג ה) "כל אשר יקרא בשם ה' ימלט". אמר רבי אלכסנדרירבי אלכסנדרי אמורא א״י · דור ב׳רבי אלכסנדרי°: עובדא הוה מעשה היה בחד ארכון שופט דהוה שמיה אלכסנדרוס, והוה שפט חד ליסטים. אמר ליה: מה שמך? ענה לו אלכסנדרוס. אמר ליה: ראוי שאלכסנדרוס יפנה מן הדין את אלכסנדרוס. ומה אם מי ששמו כשם של בשר ודם, הוא ניצול. מי ששמו כשמו של הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה. הדא הוא דכתיב: (יואל ג ה) "כל אשר יקרא בשם ה' ימלט". רבי פנחסרבי פינחס אמורא א״י · דור ה׳רבי פינחס° אמר בה תרתי: חדא בשם רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°, וחדא בשם רבי תנחום בר חנילאירבי תנחום בר חנילאי אמורא א״י · דור ב׳רבי תנחום בר חנילאי°. רבי פנחסרבי פינחס אמורא א״י · דור ה׳רבי פינחס° אמר בשם רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: בשר ודם יש לו פטרון. אם הטריח עליו ביותר, הוא אומר: אשכח ואעזוב פלן דקא מטרחא לי. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך. הדא הוא דכתיב: (תהילים נה כג) "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך". רבי פנחסרבי פינחס אמורא א״י · דור ה׳רבי פינחס° אמר בשם רבי תנחום בר חנילאירבי תנחום בר חנילאי אמורא א״י · דור ב׳רבי תנחום בר חנילאי°: בשר ודם יש לו פטרון. ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו. עד דצווח ליה, עד דהוא נפק, עברת חרבא על קדליה עברה החרב על צווארו וקטלית יתיה. אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יהושפט מחרב ארם, דכתיב: (דברי הימים ב יח לא) "ויזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו". מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש, ואז "ויסיתם אלהים ממנו". רבי זעירא בריה דרבי אבהורבי זעירא בריה דרבי אבהו° ורבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° אמרו בשם רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת: (תהילים קמו ה) "אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על אלהיו" מה כתיב בתריה? "עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם". וכי מה ענין זה לזה? אלא מלך בשר ודם, יש לו פטרון, שולט באיפרכיא מדינה אחת, ואינו שולט באיפרכיא אחרת. אפילו תימר קוזמוקלטור, שולט בכל העולם שולט ביבשה, שמא שולט בים? אבל הקדוש ב רוך הוא שולט בים ושולט ביבשה. מציל בים מן המים

📖 באר משה — דף סג עמוד א

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס"ג. בדף הקודם הזכרנו שהמינים שאלו את רבי סמלאי כמה שאלות, והשאלה האחרונה הייתה על הפסוק שכתוב: "מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קראנו אליו?" אמרו לו הרי כתוב אלוקים קרובים, יש שם רבים. אמר להם: "כה' אלוקינו בכל קראנו אליהם?" אין כתיב כאן, אלא בכל קראנו אליו, יש יחיד. אמרו תלמידיו: רבי, לאיזה דחיתא בקני? לנו מה אתה משיב? למה באמת כתוב קרובים יש שם רבים? אמר להם: קרוב בכל מיני קריבות. דאמר רבי יחזקאל בשם רבי אלעזר בן שמעון: עבודה זרה נראית קרובה, אבל היא אינה רחוקה. מה הטעם? איזה פסוק אומר את זה? דכתיב: "ישאוהו על כתף ויזבלוהו". בסוף דבר, אלוהיו אימו בבית, והוא צועק עד שימות, ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק, ואין קרוב ממנו. דאמר לוי: מהארץ ועד לרקיע מהלך חמש מאות שנה. מרקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה. ועביו של רקיע חמש מאות שנה, וכן לכל רקיע ורקיע. ואמר רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי אבא סמוקה: אף טלפי החיות מהלך חמש מאות וחמש עשרה שנה. כתוב "רגליה רגל ישרה", ישרה בגימטריה זה חמש מאות וחמש עשרה. ראה כמה הוא גבוה מעולמו! אבל כל אדם נכנס לבית הכנסת, עומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקב"ה מאזין לתפילתו, שנאמר: "וחנה היא מדברת על לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע", והאזין הקדוש ברוך הוא את תפילתה. וכן כל בריותיו, שנאמר: "תפילה לעני כי יעטף", כאדם המשיח באוזן חברו והוא שומע. וכי יש לך אלוה קרוב מזה, שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן?

רבי יודן בשם רבי יצחק אמר בכמה שיטות, כלומר הוא היה דורש כמה דרשות באותו נושא. אומר: בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר: אני מקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר: אני מקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא ליתלות! היכן הוא ואיכן פטרונו? כבר גמרנו, גם הוא עצמו מתייאש. אבל הקדוש ברוך הוא הציל את משה מחרב פרעה. הדא הוא דכתיב: "ויצילני מחרב פרעה". אמר רבי ינאי: כתיב: "ויברח משה מפני פרעה", ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות? כלומר אדם יכול לברוח מהמלכות במצרים? אלא בשעה שתפס פרעה את משה, חייבו להתיז את ראשו, כך פסקו לו. וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה. הדא הוא דכתיב: "צוארך כמגדל השן" - זה צוארו של משה. כן, שנעשה קשה כמו אבן, ובעצם החרב נשברה. אמר רבי אביתר: ולא עוד, אלא שניתז החרב מעל צוארו של משה על צוארו של קוסנתירו - כלומר של אותו הטליאן שרצה לחתוך את ראשו - והרגתו. הדא הוא דכתיב: "ויצילני מחרב פרעה" - לי הציל, וקוסנתר נהרג. רבי ברכיה קרא עליו את הפסוק: "כופר לצדיק רשע", כלומר הרשע הוא בעצם כופר עבור הצדיק, כך אותו טליאן היה כופר עבור משה. רבי אבון קרא עליו את הפסוק: "צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו". תני בר קפרא: מלאך ירד ונדמה להם בדמות משה, ותפסו את המלאך, וברח משה. כלומר המלאך היה בדמות משה, המצרים תפסו את המלאך, ובעצם משה הצליח לברוח.

אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שברח משה מפני פרעה, נעשו כל אוכלוסיו - אמר: מן יכן, משה לא היו מדברים; אמר לחרשים ולא היו שומעים; אמר לסומים ולא היו רואים. הקדוש ברוך הוא אמר למשה - משה רצה ללכת, הוא אמר לו על השפתיים, "מי שם פה לאדם ומי עשוי אילם או חירש?" בעצם הוא אומר לו: אתה זוכר, תמן קמת לך, שמה עזרתי לך בזה, והכא לית אנא קאים - ואחרי הליתן, כאן פה, אני לא יכול לעזור בדיבור. הדא הוא דכתיב: "מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו".

רבי יודן בשם רבי יצחק, שיטה אחרת - הוא אומר דרשה אחרת באותו נושא: בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: הרי נתפס בן ביתך! אמר להם: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להם: הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו: הרי הוא לים! היכן הוא והיכן פטרונו? כבר הפטרון מתייאש. אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יונה ממעי הדגה, שנאמר: "ויאמר ה' לדג ויקא את יונה".

רבי יודן בשם רבי יצחק, בשיטה אחרת, בדרשה אחרת באותו רעיון: הרי בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו: נתפס בן ביתך! אמר להם: הריני מתקיים תחתיו. אמרו לו: הרי הוא יוצא לידון! אמר להם: הריני מתקיים עליו, אני אציל אותו. אמרו לו: הרי הוא מושלך לאש! היכן הוא והיכן פטרונו? כבר גמרנו, אין לפטרון שום כוח. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. הציל לחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. הדא הוא דכתיב: "ענה נבוכדנצר ואמר: בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו" וגומר.

רבי יודן אמר בשם רבי יצחק שיטה נוספת, עוד דרך בדרשה: הרי בשר ודם יש לו פטרון - אותו רעיון - בא פטרון, אני אציל אותו וכולי, הרי הוא מושלך לחיות! להכן והכן פטרונו. אבל הקדוש ברוך הוא הציל את דניאל מגוב אריות. הדא הוא דכתיב: "אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא ולא חבלוני" וגומר.

רבי יודן אמר משמיה דידיה עוד דרשה: בשר ודם יש לו פטרון. אם באת לו עת צרה, אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו, והוא אומר: איש פלוני עומד על פתח חצירך. שמא מכניסו, ושמא מניחו. כלומר תלוי ברצון של הפטרון. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אם בא על אדם צרה. לא יצווח לא למיכאל, ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד. הדא הוא דכתיב: "כל אשר יקרא בשם ה' ימלט".

אמר רבי פנחס: עובדא הוה בגברא, דהוה עייל מחמתא דטיבריא - כן, שני מקומות. פגעו בו רומאים. אמרו לו: מן דמאן את? כלומר מנין אתה שייך? אמר להם: מן דסופיינוס - כלומר אני שייך לשר העיר. ופנו מיניה, עזבו אותו. בערב הם באו ואמרו לגבי אותו שר: עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי? עד מתי אתה כורת איתם בריתות? אמר להם: למה? אמרו לו: פגעינן בחד יהודאי ואמרינן ליה: מן דמאן את? אמר לן: דסופיינוס. אמר להם: ומה עבדתון ליה? אמרו לו: דיו ליה! פנינן יתיה - שחררנו אותו. אמר להם: יאות עבדיתון! טוב מאוד שעשיתם את זה, כי אחרת הייתי פוגע בכם. ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם, ניצול. מי שהוא נתלה בהקדוש ברוך הוא, לא כל שכן? הדא הוא דכתיב: "כל אשר יקרא בשם ה' ימלט".

אמר רבי אלכסנדרי: עובדא בחד ארכון דהוה שמיה אלכסנדרוס, והוה חד ליסטים ששמו גם כן אלכסנדרוס. אמר ליה: מה שמך? אלכסנדרוס. אמר ליה: אלכסנדרוס יפנה מן הדין אלכסנדרוס. ואז השופט שחרר אותו. ומה אם מי ששמו כשם של בשר ודם, הוא ניצול. מי ששמו כשמו של הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה. הדא הוא דכתיב: "כל אשר יקרא בשם ה' ימלט".

רבי פנחס אמר בה תרתי, כלומר שתי דרשות - חדא בשם רבי זעירא, וחד בשם רבי תנחום בר חנילאי. רבי פנחס בשם רבי זעירא: בשר ודם יש לו פטרון. אם הטריח עליו ביותר, הוא אומר: אשכח פלן דקא מטרחא לי - אני אעזוב אותו, מה אני צריך אדם שכל הזמן משתמש בי? אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך. הדא הוא דכתיב: "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך".

רבי פנחס בשם רבי תנחום בר חנילאי: בשר ודם יש לו פטרון. ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו. עד דצווח ליה, עד הוא נפק, עברת חרבא על קדליה וקטלית יתיה. אפילו אם הוא רוצה לעזור, עד שהוא יוצא, החרב חתכה את הראש וגמרנו מאוחר מדי. אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יהושפט מחרב ארם, דכתיב: "יזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו". מה זה "ויסיתם אלהים ממנו"? מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש, "ויסיתם אלהים ממנו".

רבי זעירא בריה דרבי אבהו ורבי אבהו בשם רבי אלעזר: "אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על אלהיו" - מה כתיב בתריה? "עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם". וכי מה עניין זה לזה? מלמד: מלך בשר ודם, יש לו פטרון, שולט באיפרכיא אחת, ואינו שולט באיפרכיא אחרת. אפילו תימר קוזמוקלטור, שולט ביבשה, שמא שולט בים? כלומר איזה קיסר שולט בכל הקוסמוס, בכל זאת שולט רק ביבשה, שמא שולט בים? אבל הקדוש ברוך הוא שולט בים ושולט ביבשה. מציל בים מן המים ביבשה מן האש. הוא שהציל את משה מחרב פרעה. הציל את יונה ממעי הדגה. חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. לדניאל מבור אריות. הדא הוא דכתיב: "עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם". כלומר אין מקום שהקדוש ברוך הוא לא יכול להושיע.



^[דף סג עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סג עמוד ב125
ו ביבשה מן האש. הוא שהציל את משה מחרב פרעה. הציל את יונה ממעי הדגה. חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. לדניאל מבור אריות. הדא הוא דכתיב: (תהילים קמו ו) "עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השומר אמת לעולם". אמר רבי תנחומארבי תנחומא אמורא א״י · דור ו׳רבי תנחומארבי הונא בר אבין° בר אבא: מעשה בספינה אחת של עובדי כוכבים ומזלות, שהיתה פורשת בים ה גדול, והיה בה תינוק אחד יהודי. עמד עליהם סער גדול בים, ועמד כל אחד ואחד מהם, והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא, ולא הועיל כלום. כיון שראו שלא הועילו כלום, אמרו לאותו יהודי: בני, קום קרא אל אלהיך, ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו, והוא גבור. מיד עמד התי נוק בכל לבו וצעק, וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא תפלתו, ושתק הים. כיון שירדו ליבשה, ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו. אמרו לו לאותו התינוק: לית את בעי מזבין לך כלום? אינך רוצה לקנות כלום אמר להון: מה אתון בעי מה אתם רוצים מן ההן אכסני א עלובה? אמרו לו: את אכסניא עלובה? אינון אכסניא עלובה! אינון הכא, וטעוותהון בבבל, ואינון הכא, וטעוותהון ברומי, ואינון הכא, וטעוותהון עמהון ולא מהנון להן כלום. אבל את, כל אהן דאת אזיל, אלהך עמך! הדא הוא דכתיב: "כה' אלהינו בכל קראינו אליו". רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר: בשר ודם, יש לו קרוב, אם היה עשיר, הוא מודה בו, ואם היה עני, כופר בו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אפילו ישראל נתונין בירידה התחתונה, הוא קורא אותם "אחי וריעי" דכתיב "למען אחי וריעי". רבי אבוןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° ורב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא° ורבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמרו: בשר ודם יש לו קרוב, אם היה פילוסופוס, הוא אומר בגאווה ההן פלן מתקרב לן. אבל הקדוש ברוך הוא קורא לכל ישראל קרובים, הדא הוא דכתיב: (תהילים קמח יד) "וירם קרן לעמו תהילה לכל חסדיו לבני ישראל עם קרובו. פיסקא: ט_טמקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר: "ברוך שע קר עבודה זרה מארצינו". מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל, אבל ט_יאם נעקרה ממקום אחד, אומר: "ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה". נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר, ט_יאמקום שניתנה בו, אומר: "ברוך ארך אפים" ט_יבומ קום שנעקרה ממנו, אומר: "ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כשם שעקרתה אותה מן המקום ה אם חזרו בתשובה. לקרבן אי אפשר, שכבר פשטו ידיהן בזבול. לרחקן אי אפשר, שעשו תשובה. עליהן הוא אומר: (ירמיהו נא נז) "וישנו שנת עולם ולא יקיצו". רבנן דקיסרין אמרי: קטני עובדי כוכבים ומזלות וחילותיו של נבוכדנצר שלא השתתפו בחורבן, אין חיין ואין נידונין. עליהן הכתוב אומר: "וישנו שנת עולם ולא יקיצו". ט_טו§העובר לפני בתי עבודה זרה אומר: (משלי טו כה) "בית גאים יסח ה'". רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא° אמר בשם רבי לוירבי לוי אמורא א״י · דור ג׳רבי לוירבי יהושע דסכנין°: ראה אותם מזבלין לעבודה זרה, אומר: (שמות כב יט) "זבח לאלהים יחרם" תנן: ט_טז§הרואה את הכושי ואת הגיחור, ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס, אומר: "ברוך משנה את הבריות". את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין, אומר: "ברוך דיין האמת". מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו. אבל אם היה כן ממעי אמו, אומר: "ברוך משנה את הבריות". ט_יז§הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר: "ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו". מעשה ב°רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה, שראה גויה אשה נאה, ובירך עליה. לא כן אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° בשם רבי יוסי בר חנינארבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא°, ורבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° ורבי חייא° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא, מאי דכתיב" (דברים ואתחנן ז ב) "לא תחנם"!? ט_יח§לא תתן להם חן. מה אמר אבסקטא האם ברך אותה על יופיה ןשלא יהיה בא עין הרע לא אמר אלא "שכך ברא בריות נאות בעולמו". שכן אפילו ראה גמל נאה, סוס נאה, חמור נאה, אומר: "ברוך שברא בריות נאות בעולמו". וזו דרכו של °רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה. כגון ההן פופסדס, קרן זוית והביט בה שלא בטובתו. קרא הגבר, אומר: "ברוך חכם הרזים" דכתיב: (איוב לח לו) "מי שת בטוחות חכמה, או מי נתן לשכוי בינה"? אמר רבי לוירבי לוי אמורא א״י · דור ג׳רבי לוירבי יהושע דסכנין°: בערביא קורין לאימרא לאיל "יובלא", וזה עוזר להבין מה שנאמר: (יהושע ו ה) "והיה במשוך בקרן היובל". באפריקא קורין לנידה "גלמודה", וזה עוזר להבין מה שנאמר: (ישעיהו מט כא) "ואני שכולה וגלמודה". ברומי צווחין לתרנגולא "שכוי", וזה עוזר להבין מה שנאמר: (איוב לח לו) "או מי נתן לשכוי בינה" ט_יט§הרואה אוכלוסין אומר: "ברוך חכם הרזים" שכשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה. °בן זומאבן זומא תנא · דור ג׳בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים, אמר: "ברוך שברא כל אלו לשמשיני". כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש, זרע, ניכש, עידר, קצר, עימר, דש, זרה, בירר, טחן, הרקיד, לש, וקיטף, ואפה, ואחר כך

📖 באר משה — דף סג עמוד ב

אמר רבי תנחומא: מעשה בספינה אחת של עובדי כוכבים, שהיתה פורשת גדול, והיה בה תינוק אחד יהודי. עמד עליהם סער גדול בים, ועמד כל אחד ואחד מהם, והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא, ולא הועיל כלום. כיון שראו שלא הועילו כלום, אמרו לאותו יהודי: בני, קום קרא אל אלהיך, ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו, והוא גבור. מיד עמד בכל לבו וצעק, וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא תפלתו, ושתק הים. כיון שירדו ליבשה, ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו. אמרו לו לאותו התינוק: לית את בעי מזבין לך כלום? אתה לא צריך לקנות משהו? אמר להון: מה אתון בעי מן ההן אכסני עלובה? מה אתם רוצים מאדם עלוב כמוני? אמרו לו: את אכסניא עלובה? אינון אכסניא עלובה! אינון הכא, וטעוותהון בבבל, ואינון הכא, וטעוותהון ברומי, ואינון הכא, וטעוותהון עמהון ולא מהנון להן כלום - אפילו שהאלוהים שלהם איתם לא עוזרים להם כלום. אבל את, כל אהן דאת אזיל, אלהך עמך! הדא הוא דכתיב: "כה' אלהינו בכל קראינו אליו".

רבי שמעון בן לקיש אמר: בשר ודם, יש לו קרוב, אם היה עשיר, הוא מודה בו, ואם היה עני, כופר בו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אפילו ישראל נתונין בירידה התחתונה, הוא קורא אותם "אחי וריעי", "למען אחי וריעי".

רבי אבון ורב אחא ורבי שמעון בן לקיש: בשר ודם יש לו קרוב, אם היה פילוסופוס, הוא אומר ההן פלן מתקרב לן. אדם חכם ומפורסם, הוא מתגאה שזה קרוב שלו. אבל הקדוש ברוך הוא קורא לכל ישראל קרובים. הדא הוא דכתיב: "וירם קרן לעמו" - כולם קרובים של הקדוש ברוך הוא, בין אם הם אנשים פשוטים, בין אם גדולים.

פיסקא: מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר: "ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו". מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל. אבל אם נעקרה ממקום אחד, אומר: "ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה". נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר - מקום שניתנה בו, אומר: "ברוך ארך אפים". מקום שנעקרה ממנו, אומר: "ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות ותחזיר עובדיה לעבודתך". ובחוץ לארץ אין צריך לומר כן, שלא יהא נמצא מתפלל לעבודה זרה. תניא רבי ישמעאל בן גמליאל אומר: בחוץ לארץ אומר כן, לפי שסופם להתגייר. אמר רבי יוחנן: נאמר "מי אשר יחובר" - כתיב "מי אשר יבחר", לומר שכל מי שרוצה להתחבר לישראל, כל גוי שרוצה יכול להתחבר. כתיב "אל כל החיים יש ביטחון" - שכל זמן שאדם חי יש לו תקווה. מהתם דכתיב "במות אדם רשע תאבד תקוה" - אפילו אדם רשע יש לו תקווה, ברגע שהוא מת איבד את התקווה.

תניא רבי יהודה אומר: שלושה דברים צריך אדם לומר בכל יום - ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני בור, ברוך שלא עשני אישה. ברוך שלא עשני גוי - שאין הגויים כלום, דכתיב "כל הגויים כאין נגדו". ברוך שלא עשני בור - שאין בור ירא חטא. ברוך שלא עשני אישה - שאין אישה מצווה על המצוות.

אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב "מי יחובר" וגומר - לקרבן אי אפשר, שכבר פשטו ידיהן בזבול. כלומר אפילו הגויים שהחריבו את בית המקדש, גם להם יש תקנה אם יחזרו בתשובה. לרחקן אי אפשר, שעשו תשובה. עליהן הוא אומר: "וישנו שנת עולם ולא יקיצו". רבנן דקיסרין אמרי: קטני עובדי כוכבים וחילותיו של נבוכדנצר, אין חיין ואין נידונין. עליהן הכתוב אומר: "וישנו שנת עולם ולא יקיצו".

העובר לפני בתי עבודה זרה אומר: "בית גאים יסח ה'". רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי: ראה אותם מזבלין לעבודה זרה, אומר: "זבח לאלהים יחרם".

הרואה את הכושי ואת הגיחור, ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס, אומר: "ברוך משנה את הבריות". את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין, אומר: "ברוך דיין האמת". מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו - כלומר נבראו בריאים ולאחר מכן נשתנו. אבל אם היה כן ממעי אמו, אומר: "ברוך משנה את הבריות".

הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר: "ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו". מעשה ברבן גמליאל, שראה גויה אשה נאה, ובירך עליה. אבל הגמרא שואלת: לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא, ורבי אבא ורבי חייא בשם רבי יוחנן: "לא תחנם"!? לא תתן להם חן? כלומר אסור להגיד על גוי כן, לתת לו חן. אומרת הגמרא: מה אמר? האם הוא בירך שהקדוש ברוך הוא ישמור עליה, או ששיבח אותה שהיא יפה? לא שיבח אותה אלא שיבח את הקדוש ברוך הוא. לא אמר אלא "שכך ברא בריות נאות בעולמו". שכן אפילו ראה גמל נאה, סוס נאה, חמור נאה, אומר: "ברוך שברא בריות נאות בעולמו".

אומרת הגמרא: וכי דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה. כלומר בבעל כורחו, היה שם איזה קרן זווית והוא עבר שם במקרה, והביט בה שלא בטובתו.

קרא הגבר, אומר: "ברוך חכם הרזים" - שהקדוש ברוך הוא נותן לתרנגול את היכולת להבחין בין יום ללילה, דכתיב: "מי שת בטוחות חכמה" וגומר. אמר רבי לוי: בערביא קורין לאימרא "יובלא" - זה מאפשר לנו להבין את הפסוק: "והיה במשוך בקרן היובל", כלומר בקרן של אייל. באפריקא קורין לנידה "גלמודה" - זה מאפשר לנו להבין את הפסוק: "ואני שכולה וגלמודה", כלומר כמו נידה שמרוחקת מבעלה. ברומי צווחין לתרנגולא "שכוי" - וזה מאפשר לנו להבין את הפסוק: "או מי נתן לשכוי בינה", שהכוונה לתרנגול.

הרואה אוכלוסין אומר: "ברוך חכם הרזים" - כשהוא רואה כמות גדולה של ישראל, כשם שאין פרצופין דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה. בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים, אמר: "ברוך שברא כל אלו לשמשיני".

כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש, זרע, ניכש, עידר, קצר, עימר, דש, זרה, בירר, טחן, הרקיד, לש, וקיטף, ואפה, ואחר כך אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפניי.

ריעי, כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש - גזז, ליבן, ניפץ, צבע, טווה, ארג, כיבס, תפר, ואחר כך מוצא חלוק ללבוש. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקנים לפניי. כמה בעלי אומנויות משקיעים, ואני עומד בשחרית מוצא כל אלו לפניי.

וכן היה בן זומא אומר: הרואה חמה אומר: וחמה אכלתי משל בעל הבית, וחמה שתיתי משל בעל הבית - חתיכה אחת אכלתי, כוס יין שתיתי, וכל התור הזה לבני משפחתו ולאשתו ובניו. אבל הרואה את התור אומר: ברוך בעל הבית, זכור לבעל הבית לטובה. כמה יין הביא לפניי, כמה חתיכות הביא לפניי, כמה תור אכתרך לפניי, כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר: "זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים".

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סד


^[דף סד עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סד עמוד א126
אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון, עד שמצא חלוק ללבוש. גזז, וליבן, וניפס, וצבע, וטווה, וארג, כבס, ותפר, ואחר כך מצא חלוק ללבוש. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני. כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים, ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. וכן היה °בן זומאבן זומא תנא · דור ג׳בן זומא אומר: אורח רע מהו אומר? וכי מה אכלתי משל בעל הבית? וכי מה שתיתי משל בעל הבית? חתיכה אחת אכלתי לו, כוס יין שתיתי לו, וכל טורח שטרח, לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. אבל אורח טוב אומר: ברוך בעל הבית, זכור בעל הבית לטובה, כמה יין הביא לפני! כמה חתיכות הביא לפני! כמה טורח טרח לפני! כל מה שטרח, לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר! (איוב לו כד) "זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים"

מתני': ט_כ§ על הזיקים, כוכב שביט ועל הזועות, רעידת אדמה ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, הוא אומר: "ברוך שכחו מלא עולם". ט_כא§על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, הוא אומר: "ברוך עושה בראשית" °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר: הרואה את הים הגדול אומר: "ברוך שעשה את הים הגדול", בזמן שהוא רואה לפרקים. ט_כב§על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר: "ברוך הטוב והמטיב"; ועל שמועות הרעות הוא אומר: "ברוך דיין אמת".
גמ': תני בר קפרא°: ט_כג§מתריעין על הזועות. רעידת אדמה אמר שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: אין עבר ההן זיקא כוכב שביט בכסיל, מערכת כוכבים יש אומרים שזה אוריון מחריב העולם. מתיבון לשמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: והא אנן חמין ליה דעבר? והרי רואים שהוא עובר אמר להון: לית איפשר שעבר, אלא או לעיל מינה מעליו או לרע מינה, מתחתיו ורק נראה כעבר. אמר שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: חכים אנא אני מכיר בשקקי שמיא, כשקקי נהרדעי קרתי. בקי בנתיבות השמים כמו ברחובות העיר נהרדעי בר מן ההן זיקא, חוץ מכוכב שביט דלית אנא ידע מה הוא. וכי שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא עלה לשמים? אלא על שם: (איוב לח לז) "מי יספר שחקים בחכמה". אליהו זכור לטוב שאל ל°רבי נהוריירבי נהוראי תנא · דור ד׳רבי נהוראי: מפני מה באין זועות רעידות אדמה לעולם? אמר ליה: בעון תרומה ומעשרות. שכתוב אחד אומר: (דברים עקב יא יב) "תמיד עיני ה' אלהיך בה" וכתוב אחד אומר: (תהילים קד לב) "המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו". הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו? בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן, "תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה", ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן, "המביט לארץ ותרעד". אמר ליה: בני, חייך כך היא סברא דמילתא. אבל כך עיקרו של דבר: בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות, יושבות בטח ושאנן ושלוה, ובית מקדשו חרב, הוא מתמלא אף על עולמו להחריבו, הדא הוא דכתיב: (ירמיהו כה ל) "שאוג ישאג על נוהו", בשביל נויהו. אמר רבי אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא°: בעון משכב זכר. אמר הקדוש ברוך הוא: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך, חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש. ורבנן אמרו: מפני המחלוקת כדכתיב: (זכריה יד ה) "ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרים אל אצל". נסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיהו ושם הייתה מחלוקת שעוזיהו ערער על הכהונה ורצה להיכנס לקדש הקדשים להקטיר קטורת שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא אמר: אין רעש אלא הפסק מלכות, כמה דאת אמר: (ירמיהו נא כט) "ותרעש הארץ ותחל" מפני מה? (ירמיהו נא כט) "כי קמה על בבל מחשבות ה'". אליהו זכור לטוב שאל ל°רבי נהוריירבי נהוראי תנא · דור ד׳רבי נהוראי: מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו? אמר לו: לצורך נבראו. בשעה שהבריות חוטאין, הוא מביט בהן ואמר: מה אלו שאין בהן צורך, הרי אני מקיימן, אלו שיש בהן צורך, לא כל שכן? אמר ליה: עוד הן יש בהן צורך: זבוב לצירעה, פשפש לעלוקתה, נחש לחפפית, שחין שבלול לחזיות, סממית לעקרב. פיסקא: על הברקים וכו' רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° ורבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° אמרו בשם רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב° דיו פעם אחת בכל היום. אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: מה אנן קיימין? ט_כדאם בטורדין, דיו

📖 באר משה — דף סד עמוד א

אנחנו בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף ס"ד. אנחנו בעצם ממשיכים בעצם מהמשנה. אומרת המשנה על הזיקים, כלומר על כוכב שביט, ועל הזועות, רעידת אדמה, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, הוא אומר: ברוך שכחו מלא עולם. כלומר, זה דבר שבעצם רואים את זה בכל העולם, לכן אפשר לברך שכחו מלא עולם. ועל ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות שזה מקומי, אז הוא אומר: ברוך עושה בראשית. רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול, בתנאי שהוא רואה לפרקים. הגמרא אומרת: פעם לפחות, שעבר שלושים יום. על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר: ברוך הטוב והמטיב, ועל שמועות הרעות הוא אומר: ברוך דיין אמת.

תני בר קפרא: מתריעין על הזועות. מה שזה של רעידת אדמה, אז מכריזים - כן, מתריעים על זה. אמר שמואל: אין עבר ההן זיקא בכסיל, מחריב העולם. כלומר, אם הכוכב שביט עובר דרך מערכת כוכבים שנקראת כסיל, לפי חלק מהפרשנים הכוונה למה שנקרא היום אוריון, כן, מערכת כוכבים מאוד מוכרת. אז אומר שמואל שאם השביט עובר דרך כסיל, העולם יחרב. מתיבון לשמואל: אנן חמין ליה עבר? אנחנו רואים הרבה פעמים שהוא כן עובר. אמר להון: לית איפשר, או לעיל מינה או לרע מינה. הוא בעצם רק נראה שהוא עובר בתוכו, אבל או שהוא עובר הרבה יותר גבוה או שהוא עובר הרבה יותר נמוך. שמואל אמר: חכים אנא בשקקי שמיא, כשקקי נהרדעי קרתי. אני בקיא ברחובות של השמיים, כלומר בכל הכוכבים, כמו שאני בקיא ברחובות של נהרדעא, העיר שלי. בר מן ההן זיקא, לית אנא ידע מה הוא. חוץ מכוכב שביט שאין לי מושג מה הוא. אנחנו יודעים שכוכב שביט - היום זה ידוע - התנועה שלו היא אליפטית והשמש היא באחד המוקדים, ואז יש איזה חוק שאומר שתמיד השטח שהוא עובר הוא שטח קבוע, ולכן כאשר הוא מאוד קרוב לשמש, התנועה שלו מאוד מהירה, ואז בגלל המהירות הגזים בוערים ואנחנו רואים את הזנב של הכוכב שביט. אבל אז לא ידעו מה זה, ולכן שמואל אומר שהוא לא יודע מה זה כוכב שביט.

שואלת הגמרא: וכי שמואל עלה לשמים? איך הוא בקיא בכל הכוכבים? אלא על שם: מי יספר שחקים בחכמה. כלומר, מתוך החוכמה הוא למד את זה.

אליהו זכור לטוב שאל לרבי נהוריי: מפני מה באין זועות לעולם. כלומר, למה יש רעידת אדמה? אמר ליה: בעון תרומה ומעשרות. אנשים שלא מפרישים תרומה ומעשרות, זה גורם לרעידת אדמה. כתוב אחד אומר: תמיד עיני ה' אלהיך בה, וכתוב אחד: המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו. כלומר, כתוב אחד אומר שהקדוש ברוך הוא תמיד משגיח על הארץ, וכתוב אחד אומר הפוך - יש רעידת אדמה, "יגע בהרים ויעשנו". הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו? בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן, על זה נאמר תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה, ואינה ניזוקת כלום. אבל בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן, אז נאמר המביט לארץ ותרעד.

אמר ליה: בני, חייך כך היא סברא דמילתא. כלומר, באמת ככה ההיגיון של הדברים, אבל אבל כך עיקרו של דבר - אחרת. בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות, יושבות בטח ושאנן ושלוה, ובית מקדשו חרב, מתמלא אף הוא עולמו להחריבו. הדא הוא דכתיב: שאוג ישאג על נוהו, בשביל נויהו.

אמר רבי אחא: בעון משכב זכר. אמר הקדוש ברוך הוא: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך, חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש. ורבנן אמרו: מפני המחלוקת, הכי כתיב: ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרים אל אצל. נסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיהו. אנחנו יודעים שבימי עוזיהו הייתה מחלוקת. שמואל אמר: אין רעש אלא הפסק מלכות. כלומר, יש רעש כשיש החלפת מלכות. כמה דאת אמר: ותרעש הארץ ותחל, מפני מה? כי קמה על בבל מחשבות ה'. כן, הקדוש ברוך הוא החליט להחליף את בבל, אז היה גם רעש.

אליהו זכור לטוב שאל לרבי נהוריי: מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו. אמר לו: לצורך נבראו. בשעה שהבריות חוטאין, הוא מביט בהן ואמר: מה אלו שאין בהן צורך, הרי אני מקיימן, אלו שיש בהן צורך, לא כל שכן? יש גם איזו דרשה יפה שאומרת למה ביום הכיפורים שולחים את השעיר לעזאזל. לפי המדרש זה בעצם איזו מתנה לשטן, כי בעצם להדגיש שרחמיו על כל מעשיו. כלומר, אפילו על השטן הקדוש ברוך הוא מרחם, זה הקדוש ברוך הוא שולח לו את המתנה שלו. אבל למה עושים את זה דווקא ביום כיפור? שזה מעין סנגוריה על ישראל. זאת אומרת, אפילו אם אנחנו נהיה רעים, חס ושלום, ככל שנהיה - לעולם לא נהיה כאלה רעים, ואפילו עליו הקדוש ברוך הוא מרחם, קל וחומר שעלינו, וזה בעצם למען זכות. אז ככה גם השקצים והרמשים - הקדוש ברוך הוא מרחם עליהם שהם לא תורמים לעולם, אז קל וחומר שירחם עלינו.

אמר ליה: עוד הן יש בהם צורך: זבוב לצירעה, פשפש לעלוקתה, נחש לחפפית, לחזיות, סממית לעקרב. כלומר, גם בהם יש צורך.



^[דף סד עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים רבי אברהם משה לונץ • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סד עמוד ב127
פעם אחת ביום. אם במפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. חייליה דרבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא מן הדא דתנן: ט_כה§היה יושב בחנותו של בשם כל היום - אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם. כי אתו רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא° ורבי חנינארבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° בר חמא ואמרו בשם רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: אם בטורדין, דיו פעם אחת ביום. אי מפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. ט_כוהיה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא, שיש בו כלים מטונפים אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור, יצא. ואם לאו, לא יצא. רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° בעי: היה יושב בתוך ביתו ערום, מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך? היה יושב במגדל ערום, מהו שיעשה לו המגדל כמין מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון, ויברך? פיסקא: על הרוחות אומר: "ברוך שכחו מלא עולם". מתניתא ט_כזבשבאין בזעף, אבל כשבאים בנחת, אומר: "ברוך עושה בראשית" אמר °רבי יהושע בן חנניהרבי יהושע בן חנניה תנא · דור ב׳רבי יהושע בן חנניהרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבארבי ישמעאל: בשעה שהרוח יוצא לעולם, הקדוש ברוך הוא משברו בהרים, ומרשלו מחלישו בגבעות, ואומר לו: תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם? כדכתיב: (ישעיהו נז טז) "כי רוח מלפני יעטוף", משלהי מחליש ליה, כמה דאת אמר: (תהילים קמב ד) "בהתעטף עלי רוחי". כל כך למה? אמר רבי חונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° בשם רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא° דכתיב: (ישעיהו נז טז) "ונשמות אני עשיתי". בשביל נשמות שעשיתי. אמר רבי הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°: בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל, וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב. בימי יונה דכתיב: (יונה א', ד') "וה' הטיל רוח גדולה". בימי איוב דכתיב: (איוב א יט) "והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל". בימי אליהו מניין? דכתיב: (מלכים א יט יא) "והנה ה' עובר, ורוח גדולה חזק מפרק הרים". אמר רבי יודן בר שלוםרבי יודן בר שלום אמורא א״י · בעל אגדהרבי יודן בר שלום°: נימר אולי אותו של איוב, בשבילו היה. ולא בכל העולם ושל יונה, בשבילו היה, ולא בכל העולם. אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון. עולמי שנאמר: "והנה ה' עובר, ורוח גדולה וחזק מפרק הרים, ואחר הרוח רעש, ואחר הרעש אש, לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה" פיסקא: °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר: הרואה את הים הגדול אומר: "ברוך שעשה את הים הגדול". בזמן שהוא רואה לפרקים. וכמה הוא פרק? ט_כחאחד לשלשים יום. שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר אבארבי חייא בר אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר אבארבי יוחנן°: בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל השנה, מהו שנקרע? אמר ליה: אם ט_כט§בתוך שלשים יום, אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום, צריך אתה לקרוע. רבי חונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° ושמעון קמטריאשמעון קמטריא° אמרו בשם רבי שמואל בר נחמןרבי שמואל בר נחמני אמורא א״י · דור ג׳רבי שמואל בר נחמנירבי יונתן°: למה בפסוק (שופטים יח ל) "ויהונתן בן גרשום בן מנשה" האות נון תלוי. אם זכה, בן משה. ואם לאו, בן מנשה. חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמןרבי שמואל בר נחמני אמורא א״י · דור ג׳רבי שמואל בר נחמנירבי יונתן°: הרי יהונתן כומר היה לעבודה זרה, ואיך האריך ימים? אמר לון: על ידי שהיתה עינו צרה בעבודה זרה שלו. כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו? הוה בר נש אתא למיקרבה תור, או אימר, או גדי, לעבודה זרה, ואמר ליה: פייסיה עלי. והוא אמר ליה: מה זו מועילה לך? לא רואה ולא שומעת, לא אוכלת ולא שותה, לא מטיבה ולא מריעה, ולא מדברת. אמר ליה: חייך ומה נעביד? ואמר ליה: אזיל עביד ואייתי לי חד פינך צלוחית דסולת, ואתקין עלוי עשר ביעין, בצים ואתקין קומוי אסדר לפניו והוא אכל מכל מה דאתי, ואנא מפייס ליה עלך. מכיון דאזיל ליה, כשהיה הולך הוה אכיל לון. זימנא חדא פעם אחת אתא חד בר פחין, אדם פיקח אמר ליה: אם אין מועילה כלום, את מה עביד הכא? מה אתה עושה כאן אמר ליה: בגין חיי. כיון שעמד דוד המלך, שלח והביאו. אמר ליה: את בן בנו של אותו צדיק, ואת עובד עבודה זרה? אמר ליה: כך אני מקובל מבית אבי אבא: מכור עצמך לעבודה זרה, ואל תצטרך לבריות. אמר ליה: חס ושלום! לא אמר כן, אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך, ואל תצטרך לבריות. כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, מה עשה? העמידו קומוס גזבר על תיסבריות אוצרות שלו. הדא הוא דכתיב: (דברי הימים א כו כד) "ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות".

📖 באר משה — דף סד עמוד ב

פיסקא. מה כתוב על הברקים? רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדא: דיו פעם אחת בכל היום. כלומר, על ברקים הוא מברך רק פעם ביום. אמר רבי יוסי: מה אנן קיימין? אם בטורדין, דיו פעם אחת ביום. כלומר, אם הם באים ברצף אחד אחרי השני, אז באמת דיו פעם אחת ביום. אם במפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. כלומר, זה בא ממערכת עננים אחת, היה ברקים ואחרי זה הסתלקו ועוד פעם מערכת עננים אחת, אז ודאי מברך על כל אחת ואחת.

חייליה דרבי יוסי מן הדא: היה יושב בחנותו של בשם כל היום - אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם. כן, מברך בבושם כל פעם שהוא נכנס. אז גם כן ככה, אם הברקים הם טורדים אחד אחרי השני, מספיק פעם אחת, אבל אם זה ממערכת אחרת - ודאי מברך כל פעם.

אומרת הגמרא: היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא, אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור, יצא. ואם לאו, לא יצא. רבי ירמיה בעי: היה יושב בתוך ביתו ערום, מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך? היה יושב במגדל ערום, מהו שיעשה לו כמין מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון, ויברך? הלכה למעשה, הלכה - הבגדים זה אותו דבר. נשאר בשאלה.

פיסקא: על הרוחות אומר: ברוך שכחו מלא עולם. אומרת הגמרא: מתניתא בשבאין בזעף, אבל שבאים בנחת, אומר: ברוך עושה בראשית. אמר רבי יהושע בן חנניה: בשעה שהרוח יוצא לעולם, הקדוש ברוך הוא משברו בהרים, ומרשלו בגבעות, הוא מחליש אותו בגבעות. ואומר לו: תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם? כי רוח מלפני יעטוף - משלהי ליה, כלומר מחליש אותו, כמה דאת אמר: בהתעטף עלי רוחי. כאילו נחלש, אני מרגיש חולשה. כל כך למה? רבי חונא בשם רב אחא: ונשמות אני עשיתי. בשביל נשמות שעשיתי, כלומר שהרוח לא תכחיד את העולם.

אמר רבי הונא: בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל, וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב. בימי יונה: וה' הטיל רוח גדולה. בימי איוב: והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר. בימי אליהו מניין? והנה ה' עובר, ורוח גדולה חזק מפרק הרים. אמר רבי יודן בר שלום: נימר אותו של איוב, בשבילו היה. כלומר, אני יכול לפרש שבעצם לא מדובר על רוחות שעמדו להכחיד את העולם. ושל יונה, בשבילו היה. אנחנו יודעים למה - אם הייתה סערה, מה פתאום הם חושבים שצריך להתפלל או לעשות משהו וזה יהיה בסדר? כיוון שהם ראו שאר האוניות שטות להם בנחת ורק באונייה שלהם יש סערה. אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון, שהיה בכל העולם, שנאמר: והנה ה' עובר, ואחר הרוח רעש, ואחר הרעש אש, לא באש ה'.

פיסקא: רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול. אומרת הגמרא: בזמן שהוא רואה לפרקים. מה זה לפרקים? וכמה הוא פרק? אחד לשלשים יום. שמעון קמטריא שאל לרבי חייא בר אבא: בגין דאנא חמר וסליק לירושלים בכל שנה, מהו שנקרע? אני עוסק במסחר, מוביל שיירות, ועולה לירושלים כל שנה - מהו שנקרע כל פעם? אמר ליה: אם בתוך שלשים יום, אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום, צריך אתה לקרוע.

רבי חונא ושמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן: למה נ' תלוי בפסוק ויהונתן בן גרשום בן מנשה? אם זכה, בן משה. ואם לאו, בן מנשה. חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן: הרי יהונתן כומר היה לעבודה זרה - האריך ימים? אמר לון: על ידי שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו. אומרת הגמרא: כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו? הוה בר נש אתא למיקרבה תור, או אימר, או גדי, לעבודה זרה. כלומר, היה מגיע מישהו רוצה להקריב איזה שור או אימרה או גדי, לא משנה. ואמר ליה: פייסיה עלי. כן, תקריב ותפרס אותו עליי. והוא אמר ליה: מה זו מועילה לך? לא רואה ולא שומעת, לא אוכלת ולא שותה, לא מטיבה ולא מריעה, ולא מדברת. אמר ליה: חייך ומה נעביד? אז מה אני אעשה? ואמר ליה: אזיל עביד ואייתי לי חד פינך דסולת, ואתקין עלוי עשר ביעין, ואתקין קומוי. תביא לי פינך של סולת ועשר ביצים, אני אסדר את זה. והוא אכל מכל מה דאתי, ואנא מפייס ליה עלך. מכיון דאזיל ליה, הוה אכיל לון. כלומר, יהונתן היה אוכל את זה וזהו.

זימנא חדא אתא חד בר פחין. כלומר, הגיע אדם חכם. אמר ליה: אם אין מועילה כלום, את מה עביד הכא? מה אתה עושה כאן? אמר ליה: בגין חיי. זה הפרנסה שלי. כיון שעמד דוד המלך, שלח והביאו. אמר ליה: את בן בנו של אותו צדיק, ואת עובד עבודה זרה? אמר ליה: כך אני מקובל מבית אבי אבא: מכור עצמך לעבודה זרה, ואל תצטרך לבריות. אמר ליה: חס ושלום! לא אמר כן, אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך, ואל תצטרך לבריות. כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, מה עשה? העמידו קומוס על תיסבריות שלו. הדא הוא דכתיב: ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות.

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סה


^[דף סה עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סה עמוד א128
"שבואל" ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו. "נגיד על האוצרות" שמינוהו על תיסבוריות שלו. מתיבין לרבי שמואל בר נחמןרבי שמואל בר נחמני אמורא א״י · דור ג׳רבי שמואל בר נחמנירבי יונתן°: והא כתיב: שעמד הפסל (שופטים יח ל) "עד יום גלות הארץ". אמר לון: כיון שמת דוד, עמד שלמה וחילף סנקליטין פקידים שלו, וחזר לקילקולו הראשון. הדא הוא דכתיב: (מלכים א יג יא) "ונביא אחד זקן יושב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה" אמרין" דהוא הוה יהונתן. ט_ל§ הרואה את החמה בתקופתה, ואת הלבנה בתקופתה, ואת הרקיע בטיהרו, אומר: "ברוך עושה בראשית". אמר רב חונהרב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°: הדא דתימר, בימות הגשמים, ובלבד לאחר שלשה ימים שירד גשם, והשמים נקיים. הדא הוא דכתיב: (איוב לז כא) "ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם ט_לא§ הרואה את הלבנה בחידושה אומר: "ברוך מחדש חדשים". עד איכן אמר רבי יעקב בר אחארבי יעקב בר אחא אמורא א״י · מסר בשם רבי יוחנן ותלמידיורבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: ט_לבעד שתראה כחצי חמתה. שזה אחר שבעה ימים רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא° ורבי חנינארבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° בר חמא אמרו בשם רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: ט_לגעד שתתמלא פגימתה. רבנן דקיסרין אמרין: עד ארבעה עשר יום. אמר רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא°: יאות, כלום מתמלאת פגימתה, אלא עד י"ד יום. הא כל י"ד יום, יכול לברך. בתפילה מהוא אומר בראש חודש? אמר רבי יוסי בר נהורייארבי יוסי בר נהורייא°: "מקדש ישראל מחדש חדשים". רבי חייא בר אשירב חייא בר אשי אמורא בבל · דור ב׳רב חייא בר אשירב° אמר: ט_לד§"מקדש ישראל וראשי חדשים". אמר שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: צריך לומר "והשיאנו" רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אמר" צריך להזכיר בה זמן ויאמר: "ותתן לנו את החדש הזה". תנן: הרואה חמה בתקופתה. תני רב הושעיארב אושעיא אמורארב אושעיא° דכתיב: (בראשית בראשית א יד) "והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים". העובר בין הקברות אומר: "ברוך אתה ה' מחיה המתים". רבי חייא° אמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: "ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים". רבי חייא° אמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא" "היודע מספרכם, הוא יעורר אתכם, והוא יגלה את העפר מעל עיניכם, ברוך אתה ה' מחיה המתים". רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת אמר בשם רבי חנינארבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° בר חמא: ט_לה§"אשר יצר אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, וסילק אתכם בדין, ועתיד להחיותכם בדין, היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם, ברוך מחיה המתים". הדא דאת אמר, במתי ישראל. אבל במתי אומות העולם אומר: (ירמיהו נ יב) "בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם, הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה". תנן: הרואה הקשת בענן אומר: "ברוך אתה ה' זוכר הברית" רבי חייארבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° אמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: ט_לו§ "נאמן בבריתו וזוכר הברית" אמר רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° בשם רבי חזקיהחזקיה בן רבי חייא אמורא א״י · דור א׳חזקיה בן רבי חייארבי חייא רבהרבי יוחנן°: כל ימיו של °רבי שמעון בן יוחאירבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא לא נראתה הקשת בענן. רבי חזקיהרבי חזקיה אמורא א״י · דור ד׳רבי חזקיהרבי ירמיה° אמר בשם רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה°, כן הוה כך היה מעשה תלמידו של °רבי שמעון בר יוחאירבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא יצא לחוץ לארץ והתעשר. ונתקנאו בו התלמידים, מה עשה? הוציאם °רבי שמעון בן יוחאירבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא לבקעה ואמר: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב. והיתה מתמלאה ואמר: מי שרוצה, יטול חלקו המגיע לו לעתיד. רבי חזקיהרבי חזקיה אמורא א״י · דור ד׳רבי חזקיהרבי ירמיה° אמר בשם רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה°: כן הוה, כך היה מעשה °רבי שמעון בן יוחאירבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא אומר: אני ראיתי בני העולם הבא, ומועוטין הן. אין תלתין אינון, אם שלושים הם אנא וברי מנהון. אני ובני מהם אין תרין אינון, אם שנים הם אנא וברי אינון. אני ובני הם רבי חזקיהרבי חזקיה אמורא א״י · דור ד׳רבי חזקיהרבי ירמיה° אמר בשם רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה°: כך היה °רבי שמעון בן יוחאירבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא אומר: יקרב אברהם יזכה את החוטאים מן גביה ועד גביי, מתקופתו עד תקופתי ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי. ואני אזכה מתקופתי עד סוף כל הדורות ואין יצרף אחיה השילוני עמי, ואנא מקרב כל עמא משנברא העולם. וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים? אמר רבי ברכיהרבי ברכיה אמורא א״י · דור ה׳רבי ברכיהרבי חלבו° הכהן בשם רבי לוירבי לוי אמורא א״י · דור ג׳רבי לוירבי יהושע דסכנין°: על שם מה שנאמר: (משלי כה כה) "מים קרים על נפש עיפה, שמועה טובה מארץ מרחק". וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך? אמר רבי חייארבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: בתחילה, היינו בזמן רביעה ראשונה כדי רביעה. ובסוף, כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בי רבי ישמעאלרבי ינאי בר' ישמעאל אמורא א״י · דור ג׳רבי ינאי בר' ישמעאל° אמר בשם רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°: בתחילה כדי רביעה. ולבסוף, כדי שתשרה תמחה המגופה. הרי המגופה זה כלי חרס שנשרף בכיבשן ויש מגופה נשרית? אלא רואין אותה כאלו היא שרויה. אם לא הייתה החבית שרופה, והיה יורד עליה כזו כמות של גשם, היתה המגופה נשרת רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא אמר בשם רב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1°, ורבי יונהרבי יונה אמורא א״י · דור ד׳רבי יונהרבי ירמיהרבי זירארבי מנא° ורב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1° אמרו בשם שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: בתחילה, כדי רביעה. ולבסוף, אפילו כל שהוא. רבי יוסהרבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° אסי אמר בשם רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: לא לברכה נאמרה, אלא להפסק תענית נאמרה. רבי חזקיהרבי חזקיה אמורא א״י · דור ד׳רבי חזקיהרבי ירמיה° רבי נחוםרבי נחום אמורא א״י · דור ג׳רבי נחום° ורב אדא בר אבימירב אדא בר אבימי° הוון יתבין. אמר רבי תנחוםרבי תנחום אמורא א״י · דור ד׳רבי תנחום° לרב אדא בר אבימירב אדא בר אבימי°:

📖 באר משה — דף סה עמוד א

אנחנו בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף סה. בדף הקודם הזכרנו שיונתן, שהוא אחד מהצאצאים של משה רבנו, היה כהן לעבודה זרה, וכדוד המלך מלך, הוא בדק למה הוא עשה את זה והתברר לו שהוא אוהב כסף, ולכן מינה אותו להיות הגזבר שאחראי על האוצרות. ואמר דוד הכתיב ששועל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות. למה הוא נקרא שועל? ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו. נגיד על האוצרות, שמינהו על תיסבוריות שלו. כלומר, דוד מינה אותו על האוצרות.

מתיבין לרבי שמואל בר נחמן, איך אתה אומר דבר כזה שכאילו הוא חזר בתשובה? הרי אנחנו יודעים, כתוב בשופטים עד יום גלות הארץ, כלומר זה היה גם אחרי דוד. אמר לו: מכיוון שמת דוד, עמד שלמה וחילף סנקליטין שלו - כלומר שלמה החליף את כל הפקידים - וחזר לקלקולו הראשון. הדא הוא דכתיב ונביא אחד זקן יושב בבית אל, ויש אומרים שזה יונתן.

אומרת הגמרא: הרואה את החמה בתקופתה, ואת הלבנה בתקופתה, ואת הרקיע בטיהרו, אומר: ברוך עושה בראשית. כלומר, החמה בתקופתה, הכוונה, אם הוא רואה אותה בדיוק באותו מקום שבו היא הייתה בזמן הבריאה, כלומר ביום רביעי - זה קורה אחת לעשרים ושמונה שנים.

אמר רב חונה: הדא דתימר, בימות הגשמים בלבד. כי מה שאמרנו שהרקיע בטיהרו, זה דווקא בימות הגשמים, שאז אחרי שהגשם יורד, אחרי שלושה ימים שיורד גשם והשמיים נהיים נקיים, זה הזמן שהשמיים בטיהרן. הדא הוא דכתיב ועתה לא ראו אור.

הרואה את הלבנה בחידושה אומר: "ברוך מחדש חדשים". עד איכן? כלומר עד מתי מברכים? אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי: עד שתראה כחצי חמתה, כלומר עד שתהיה חצי, מילואה, חצי מהזמן שבו היא מלאה. אנחנו יודעים שבערך שבועיים היא מתמלאת ושבועיים מתרוקנת, אז עד שהיא תהיה חצי, כלומר אחרי בערך שבוע.

רב אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי: עד שתתמלא פגימתה. כלומר מברך עד שהיא מלאה. רבנן דקיסרין אמרין: עד ארבעה עשר יום. אמר רבי יוסי בי רבי בון: יאות, כלום מתמלאת פגימתה אלא עד י"ד יום - כלומר זה באמת נכון כי זה אותו דבר. הא כל י"ד יום, לברך - כלומר יכול לברך כל השבועיים שבו הירח מתחיל להתמלא.

ואומרת הגמרא בתפילה מה אומר בראש חודש? רבי יוסי בר נהוריא: "מקדש ישראל מחדש חדשים". רבי חייא בר אשי אמר: "מקדש ישראל וראשי חדשים". שמואל: צריך לומר "והשיאנו". רב אמר: צריך להזכיר בה זמן. כן, כי אתה אומר "ותתן לנו את החודש הזה".

תני רב הושעיא: והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים. רואים מכאן שבעצם גם השמש, לא רק הירח, גם היא צריך לציין - מברכים עליה משהו.

העובר בין הקברות אומר: "ברוך אתה ה' מחיה המתים". רבי חייא בשם רבי יוחנן: "ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים". רבי חייא בשם רבי יוחנן: היודע מספרכם, הוא יעורר אתכם, הוא יגלה את העפר מעל עיניכם, ברוך אתה ה' מחיה המתים. רבי אלעזר בשם רבי חנינא: "אשר יצר אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, וסילק אתכם בדין, ועתיד להחיותכם בדין, היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם, ברוך מחיה המתים".

זה נאמר במתי ישראל - כלומר כל מה שאמרנו זה דווקא במתי ישראל. אבל במתי אומות העולם אומר: בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם.

הרואה הקשת בענן אומר: "ברוך אתה ה' זוכר הברית". כלומר הקשת ניתנה בתור אות שיותר לא יהיה מבול. יש שאלה, לכאורה זה דבר טבעי, קשת זה דבר טבעי, אז מה העניין של לברך עליו? הרעיון לפי הפרשנים שבעצם עד נוח כל גשם זה היה מבול, כלומר זה היה סכנה, ומנוח התחיל בעצם מצב שהגשם הוא לברכה, ואז יש קשת - כי לפני כן אם העננים עבים אין מציאות של קשת. קשת זה רק כשהעננים סבירים.

רבי חייא בשם רבי יוחנן: נאמן בבריתו וזוכר הברית. אמר רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כל ימיו של רבי שמעון בן יוחאי לא נראתה הקשת בענן. כי הקשת זה סמל שהעולם היה ראוי להיחרב, והקדוש ברוך הוא מחל להם, ומרבי שמעון בן יוחאי הוא היה מגן על העולם וממילא לא היה צריך את הסמל הזה.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כן הוה רבי שמעון בן יוחאי אומר... - תלמיד שלו יצא לחוץ לארץ והתעשר והתקנאו בו התלמידים. מה עשה? הוציאם רבי שמעון בן יוחאי לבקעה ואמר: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב, והיתה מתמלאה. ואמר: מי שרוצה ייתן חלקו המגיע לו על ידי לבוא. יש אומרים שזה היה בן פזי, ולכן בן פזי נקרא ככה כי הוא כביכול התעשר כשהוא יצא לחו"ל.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כן הוה, רבי שמעון בן יוחאי אומר: אני ראיתי בני העולם הבא, ומועוטין הן. אם תלתין אינון, כלומר אם יש שלושים - אנא וברי מנהון, כלומר אני והבן שלי מהם. אין תרין אינון - אם יש רק שניים, אנא וברי אינון - אני והבן שלי הם.

רבי חזקיה בשם רבי ירמיה: כך היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: יקרב אברהם מן גביה ועד גביי, כלומר אברהם יזכה את כל הדורות מהזמן שלו עד הזמן שלי, ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי - אני אזכה את כל הדורות ממני ועד סוף העולם. ואין יצרף אחיה השילוני עמי - אם גם אחיה השילוני לא יצטרף אלינו, ואנא מקרב כל עמא - אני מקרב כל עמי משלי, ברא עולם ועד סופו.

וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים? כלומר למה אנחנו אומרים על בשורות טובות ועל גשמים - ככה כתוב במשנה, אז מה הקשר ביניהם? רבי ברכיה בשם רבי לוי: על שם מים קרים על נפש עיפה, שמועה טובה מארץ מרחק. רואים שהסמיכו את העניין של הגשם לבשורות טובות, לשמועה טובה.

וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך? רבי חייא בשם רבי יוחנן: בתחילה, כדי רביעה - כלומר בזמן הרביעה הראשונה זה כדי רביעה - ובסוף, כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש: בתחילה כדי רביעה, ולבסוף, כדי שתשרה המגופה. שואלת הגמרא: ויש מגופה נשרית? - הרי מגופה זה המכסה של החבית מחרס, שורפים אותו, זה לא דבר שנמחה. אלא רואין אותה כאלו היא שרויה - אילו שהאדמה תהיה לחה שראויה להכיל מגופה בלי להוסיף מים. זו דעה אחת; יש דעה שאומרת שאם זה לא היה שרוף, זה היה ראוי להימחות.

רבי יוסי בשם רב יהודה, ורבי יונה ורב יהודה בשם שמואל: בתחילה, כדי רביעה, ולבסוף, אפילו כל שהוא. רבי יוסה בשם רבי זעירא: להפסק תענית נאמרה. כלומר, כל מה שאמרנו - הכמות של רביעה ורביעה שנייה וכולי - זה לא נאמר לגבי מתי לברך ולהודות על הגשם, אלא זה נאמר אם בינתיים, אם קבעו תענית, בכמה גשם ירד ויפסיקו את התענית.

רבי חזקיה רבי נחום ורב אדא בר אבימי הוון יתבין. אמר רבי תנחום לרב אדא בר אבימי: לא מסתברא לברכה נאמר? כלומר, האם לא הגיוני שבעצם הכמויות האלה שנאמרו זה לעניין ברכה - אם ירדו כאלה גשמים אז צריך לברך. אמר ליה: הין - אתה צודק. אמר רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי: לא מסתברא להפסיק תענית נאמר? עכשיו השאלה מדוד מה הכיוון השני - האם לא הגיוני שהכמויות האלה נאמרו כדי שאם במקרה יקבעו תענית, אז ירד כזו כמות ותפסיקו? אמר ליה: אין - אתה צודק. אמר ליה: למה אמרת ליה לרבי תנחום הכין? למה אמרת להם שזה לברכה? אמר ליה: כשיטת רבי - בעצם כלומר אני כן סובר שזה עניין של הפסק תענית, אבל הם שאלו את זה, אז אמרתי להם כמו הדעה של הרב שלהם.

אמר רבי מנא לרבי חזקיה: מני רביה רב אדא בר אבימי? כלומר מי זה הרב שלו? אמר ליה: רבי זעירא. אמר ליה: אנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא: להפסיק תענית נאמרה? גם רבי זעירא סובר ככה, אז למה הוא אמר להם עניין ברכה?



^[דף סה עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים רבי אברהם משה לונץ • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סה עמוד ב129
לא מסתברא שלברכה נאמר? אמר ליה: הין. אמר רבי חזקיהרבי חזקיה אמורא א״י · דור ד׳רבי חזקיהרבי ירמיה° לרב אדא בר אבימירב אדא בר אבימי°: לא מסתברא להפסיק תענית נאמר? שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כפי השיעורים הללו מפסיקין ולא מתענין אמר ליה: אין. אמר ליה: למה אמרת ליה לרבי תנחוםרבי תנחום אמורא א״י · דור ד׳רבי תנחום° הכין? שלברכה נאמר אמר ליה: כשיטת רבי אמרתי. אמר רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה לרבי חזקיהרבי חזקיה אמורא א״י · דור ד׳רבי חזקיהרבי ירמיה°: מני רביה מיהו רבו של רב אדא בר אבימירב אדא בר אבימי°? אמר ליה: רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°. אמר ליה: והא אנן אמרינן דאמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא בשם רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: להפסיק תענית נאמרה? רבי יהודה בר יחזקאלרבי יהודה בר יחזקאל° אמר: אבא מברך על ירידת גשמים "יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת ממניען זו מזו שלא יפגשו כדכתיב: (איוב לו כז) "כי יגרע נטפי מים" כמה דאת אמר: (ויקרא בחקותי כז יח) "ונגרע מערכך". אמר רבי יודןרבי יודן אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן°: ולא עוד, אלא שהוא מורידן במידה, שנאמר: (איוב כח כה) "ומים תיכן במידה". רבי יוסי בר יעקברבי יוסי בר יעקב אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר יעקב° סלק מבקרא לרבי יודן מגדליארבי יודן מגדליא אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן מגדליא°. עד דהוא תמן, נחת מיטרא. ושמע קליה, אמר: ט_לז§"אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת גומל טובה לחייבים". אמר ליה: הדא מנא לך? אמר ליה: הכין הוה רבי סימוןרבי שמעון בן פזי אמורא א״י · דור ג׳רבי שמעון בן פזירבי יהושע בן לוירבי יהודה בן פזי° מברך על ירידת גשמים. וכמה גשמים ירדו, ויהא בהן כדי רביעה? מלוא כלי מחזיק שלשה טפחים, דברי °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא. °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר: בתחילה, טפח, ובשנייה, שני טפחים, ובשלישית, שלשה טפחים. תני: °רבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים. מאי טעמא? דכתיב: (תהילים מב ח) "תהום אל תהום קורא לקול צינוריך". ואמר רבי לוירבי לוי אמורא א״י · דור ג׳רבי לוירבי יהושע דסכנין°: המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות. מה טעם? דכתיב: (ישעיהו מה ח) "תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד כי אני ה' בראתיו", (ישעיהו מה ח) "תפתח ארץ", כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר. (ישעיהו מה ח) "ויפרו ישע", זו פריה ורבייה (ישעיהו מה ח) "וצדקה תצמיח יחד", זו ירידת הגשמים (ישעיהו מה ח) "כי אני ה' בראתיו", לכך בראתיו, לתיקונו וליישובו של עולם. רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא° תנא לה בשם °רבי שמעון בן גמליאלרבן שמעון בן גמליאל תנא · דור ד׳רבן שמעון בן גמליאל: ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעה את הארץ. רבי חנינא בר יקארבי חנינא בר יקה אמורא א״י · דור ג׳רבי חנינא בר יקה° אמר בשם °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי: שורשי חיטה בוקעין בארץ נ' אמה, שורשי תאינה רכים בוקעין בצור. תני °רבי ישמעאל בן אלעזררבי ישמעאל בן אלעזר אומר: אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. מעטפת הארץ אם כן, מה יעשה שורשי חרוב? שהם עמוקים מה יעשו שורשי שקמה? אמר רבי חנינארבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° בר חמא: אחת לשלשים יום, תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעמא? כדכתיב: (ישעיהו כז ג) "אני ה' נוצרה, לרגעים אשקנה" אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: תני תמן: ראה זול בא לעולם, ושובע בא לעולם, נהר מספיק מים למדינה, אומר: "ברוך הטוב והמטיב". ט_לח§אמרו לו: מת אביו, אומר: "ברוך דיין האמת". מת והורישו, אומר: "ברוך הטוב והמטיב"

מתני': ט_לט§בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: "ברוך שהגיענו לזמן הזה". ט_מ§מברך על הרעה מעין הטובה, ועל הטובה מעין הרעה. ט_מא§והצועק לשעבר, הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: "יהי רצון שתלד אשתי זכר", הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: "יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי", הרי זו תפלת שוא.
גמ': תנן: וקנה כלים חדשים אומר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה" אמר רבי חייא בר אבארבי חייא בר אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר אבארבי יוחנן°: לא סוף דבר חדשים, אלא ט_מבאפילו שחקים, כאילו הם חדשים לו. אמר רבי יעקב בר זבדירבי יעקב בר זבדי אמורא א״י · דור ד׳רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי חייא בר אבארבי חייא בר אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר אבארבי יוחנן°: קנה, אומר: "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ט_מג ניתן לו, אומר: "ברוך הטוב והמטיב". רבי אבא אבוה דרבי אבא מארירבי אבא אבוה דרבי אבא מארי° אמר בשם רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא°: קנה, אומר: "ברוך שהגיענו לזמן הזה". ניתן לו, אומר: "ברוך הטוב והמטיב". ט_מדלבש בגדים, אומר: "ברוך מלביש ערומים".

📖 באר משה — דף סה עמוד ב

רבי יהודה בר יחזקאל אמר: אבא מברך על ירידת גשמים "יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת ממניען זו מזו" - כלומר אתה מונע מהם שלא יתאחדו, כי אם הטיפות היו נפגשות והיו הולכות במקבע, אז היינו מקבלים גשם שהיה מסוכן לעולם, כי כתיב כי יגרע נטפי מים כמה דאת אמר ונגרע מערכך - ולגרוע זה להכשיר. הקדוש ברוך הוא מונע מן המציאות שהם יתאחדו ביניהם, כי אחרי זה יהיה בעצם גשם שמזיק.

אמר רבי יודן: ולא עוד, אלא שהוא מורידן במידה, שנאמר: ומים תיכן במידה. רבי יוסי בר יעקב סלק מבקרא לרבי יודן מגדליא. עד דהוא תמן, נחת מיטרא ושמע קליה - הוא שמע אותו אומר: "אלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו, שאת גומל טובה לחייבים". אמר ליה: הדא מנא לך? אמר ליה: הכין הוה רבי סימון מברך על ירידת גשמים.

שואלת הגמרא: וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה? אמרנו רביעה כל הזמן - מה זה רביעה? עונה הגמרא: מלוא כלי מחזיק שלשה טפחים, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בתחילה, טפח - כלומר ברביעה הראשונה טפח - ובשנייה, שני טפחים, ובשלישית, שלשה טפחים.

תני: רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים. התהום עולה למעלה. מאי טעמא? תהום אל תהום קורא לקול צינוריך.

ואמר רבי לוי: המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות. מה טעם? "תפתח ארץ" - כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר, ואיפה הוא ישן? זו פריה ורבייה. "וצדקה תצמיח יחד" - זו ירידת הגשמים. "כי אני ה' בראתיו" - הכוונה לכך, לתיקונו וליישובו של עולם.

רב אחא תנא לה בשם רבי שמעון בן גמליאל: ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעה את הארץ - ככה הארץ מצמיחה. רבי חנינא בר יקא בשם רבי יהודה: שורשי חיטה בוקעין בארץ נ' אמה, שורשי תאינה רכים בוקעין בצור.

תני רבי ישמעאל בן אלעזר אומר: אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. כלומר הארץ בעצם שותה רק במעטפת, המים הם רק במעטפת. אם כן, מה יעשה שורשי חרוב שהם עמוקים? מה יעשו שורשי שקמה? כלומר איך הם ישתו? אמר רבי חנינא: אחת לשלשים יום, תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעמא? אני ה' נוצרה, לרגעים אשקנה.

אמר רבי זעירא: תני תמן: ראה זול בא לעולם, ושובע בא לעולם, נהר מספיק למדינה, אומר: "ברוך הטוב והמטיב". אמרו לו: מת אביו, אומר: "ברוך דיין האמת". מת והורישו, אומר: "ברוך הטוב והמטיב". כלומר כל אדם צריך לברך באותו רגע, איך שהוא מרגיש את המציאות.

פרק ט' הלכה ג', מתני': בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: "ברוך שהגיענו לזמן הזה". מברך על הרעה מעין הטובה, ועל הטובה מעין הרעה. והצועק לשעבר, הרי זה תפלת שוא - כלומר הדבר שכבר קרה, לצעוק על זה, זה כבר תפילה מיותרת. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: "יהי רצון שתלד אשתי זכר", הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: "יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי", הרי זו תפלת שוא - כי כבר הייתה צעקה.

גמ': קנה כלים חדשים אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה. אמר רבי חייא בר אבא: לא סוף דבר חדשים, אלא אפילו שחקים, כאילו הם חדשים לו - אז כלים ישנים, אם אצלו הם חדשים, מברך עליהם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

רבי יעקב בר זבדי בשם רבי חייא בר אבא: קנה, אומר: "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ניתן לו, אומר: "ברוך הטוב והמטיב". רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי בשם רב אחא: קנה, אומר: "ברוך שהגיענו לזמן הזה". ניתן לו, אומר: "ברוך הטוב והמטיב" - כמו שאמרנו גם קודם. לבש בגדים, אומר: "ברוך מלביש ערומים".

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

30 ט_ל מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ח , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ט סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

31 ט_לא מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ו סעיף א':

32 ט_לב טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ו סעיף ג':

33 ט_לג טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ו סעיף ג':

34 ט_לד מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ה סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :

35 ט_לה מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף י"ב , סמ"ג עשין כז :

36 ט_לו מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ט סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
[ע"ב]

37 ט_לז מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"א סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

38 ט_לח מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ג סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

39 ט_לט מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ג סעיף ג' , סמ"ג עשין כז :

40 ט_מ מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ב סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :

41 ט_מא מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ב , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ל סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

42 ט_מב טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ג סעיף ג' , סמ"ג עשין כז :

43 ט_מג טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ג סעיף ה':

44 ט_מד טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ג סעיף ד':

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סו


^[דף סו עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סו עמוד א130
העושה סוכה לעצמו, אומר: "ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה". לאחרים, "לעשות לו סוכה לשמו". ט_מה§נכנס לישב בה, אומר: "ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה". משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון, אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. העושה לולב לעצמו, אומר: "ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות לולב". לאחר, "לעשות לולב לשמו". ט_מו§כשהוא נוטלו, אומר: "על נטילת לולב", ושהחיינו ביום הראשון, אבל מברך בכל שעה ושעה כל יום שהוא נוטלו, שהלילות מפסיקים. העושה מזוזה לעצמו, אומר: "לעשות מזוזה". לאחר, "לעשות מזוזה לשמו". ט_מז§כשהוא קובע, אומר: "ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות מזוזה". העושה תפילין לעצמו, אומר: "לעשות תפילין" לאחר, "לעשות תפילין לשמו". ט_מח§כשהוא לובש, אומר: "על מצות תפילין". העושה ציצית לעצמו, אומר: "לעשות ציצית". לאחר, "לעשות ציצית לשמו". ט_מט§נתעטף, אומר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצותיו וציונו להתעטף בציצית". ט_נ§התורם והמעשר, אומר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו וציונו להפריש תרומה ומעשר". לאחר, "להפריש תרומה ומעשר לשמו". ט_נא§השוחט צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו, וציונו על השחיטה". ט_נב§המכסה, אומר: "על כיסוי הדם". ט_נג§ המל צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו וציונו על המילה" ט_נד§אבי הבן אומר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו, וציונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו". העומדים שם צריכין לומר: "כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה". המברך צריך לברך: "ברוך אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשאירו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש, על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו, צוה להציל ידידות שאירנו משחת. ברוך אתה ה' כורת הברית" מצוות, אימתי מברך עליהן? רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אומר: ט_נה§עובר לעשייתן. לפני עשיתן רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° אומר: בשעת עשייתן. אתיא דרב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° כשמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא, דאמר רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא° בשם שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן, חוץ מתקיעה שמברך לפני כי אי אפשר לתקוע ולברך ט_נו§וטבילה כי ערום, לא ראוי לברך כך ויש אומרים: אף קדושין בביאה. שבתוך מעשה לא ראוי לברך אמר רבי יונהרבי יונה אמורא א״י · דור ד׳רבי יונהרבי ירמיהרבי זירארבי מנא°: אית לך חוריי: תפילין של יד, שמברך עד שלא יחלוץ. שהחליצה נעשת ברגע אחד, והנחת תפילין של ראש, שגם עליה מברך לפני ההנחה, שהיא נעשת ברגע אחד דעד שלא יהבה עליו, לא יהבה, מן דיהבה, הא יהבה. שחיטה אימת הוא מברך עליה? רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אומר: ט_נז§עובר לשחוט. יוסי בן נהוראירבי יוסי בן נהוראי אמורא א״י · דור א׳רבי יוסי בן נהוראי° אומר: משישחוט. למה? שמא תתנבל שחיטתה ונמצא מברך לבטלה. מעתה, יברך רק משיבדק הסימנין.

📖 באר משה — דף סו עמוד א

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס"ו. שלוש מילים מהדף הקודם בסוף: "לבש בגדים, אומר ברוך מלביש ערומים. העושה סוכה לעצמו אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה." כי יש לנו, הירושלמי נוקט בעניין כשעושים צורכי מצווה גם צורכי מברך. עושה את זה לאחרים, אומר לעשות לו סוכה לשמו. נכנס לישב בה אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה. משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון, אינו צריך לברך עוד, כי בעצם כל השבעה ימים זה מצווה אחת ארוכה. אין רגע שבו הוא לא חולק עם בסוכה. כן, כי גם לישון צריכים בסוכה.

העושה לולב לעצמו, אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות לולב. אם הוא עושה את זה לאחר, אומר לעשות לולב לשמו. כשהוא נוטלו אומר על נטילת לולב, וגם ביום הראשון הוא גם אומר שהחיינו, אבל הוא מברך בכל שעה ושעה שהוא נוטלו. כלומר, כל יום הוא מברך. למה? כיוון שהלילות מפסיקים בניגוד לסוכה שאין הפסקה. גם בלילות הוא חייב.

העושה מזוזה לעצמו אומר לעשות מזוזה. לאחר, אז אומר לעשות מזוזה לשמו. כשהוא קובע אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות מזוזה. העושה תפילין לעצמו, אומר לעשות תפילין. הוא עושה את זה לאחר, אז אומר לעשות תפילין לשמו. וכשהוא לובש הוא אומר על מצות תפילין. העושה ציצית לעצמו אומר לעשות ציצית. לאחר, אז אומר לעשות ציצית לשמו. כן, וכשהוא לובש אותם, נתעטף.

התורם והמעשר אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומה ומעשר. אם הוא מפריש לאחר, אז הוא אומר להפריש תרומה ומעשר לשמו. השוחט צריך לברך ברוך אתה ה' אלוקינו אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על השחיטה. המכסה אומר על כיסוי הדם. המל צריך לברך ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה. אבי הבן אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. העומדים שם צריכים לומר כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

המברך צריך לברך ברוך אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשאירו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש, על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו, צוה להציל ידידות שאירנו משחת. ברוך אתה ה' כורת הברית.

שאלת הגמרא: מצוות אימת מברך עליהן? רבי יוחנן אמר עובר לעשייתן, כלומר לפני שהוא עושה אותן. רב הונא אמר בשעת עשייתן. ואומרת הגמרא, אתיא דרב הונא כשמואל, דאמר רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל, כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן, חוץ מתקיעה שמברך לפני, כי אי אפשר לתקוע ולברך - השופר בפה, הוא לא יכול לברך, וטבילה, כי כשהוא טובל הוא ערום, ערום לא יכול לברך. ויש אומרים קדושין - בביאה. כלומר, אם זה בביאה אז הוא לא יכול לברך תוך המעשה כי זה לא ראוי.

אמר רבי יונה, אית לך חוריי - כלומר שעוד דבר: תפילין של יד, עד שלא יחלוץ. כמו שאמרנו, גם על החליצה "לברך לשמור חוקיך", אז כשחולץ תפילין של יד לא שייך לברך תוך כדי, כי זה ברגע אחד. וכן של ראש, עד שלא יהבה. גם כן הוא לא יכול לברך תוך כדי עשייה, כי לפני שהוא עושה הוא עוד לא עשה, וכשהוא עשה ברגע אחד הוא כבר סיים את זה.

כן, לא יהבה, מן דיהבה, הא יהבה. כלומר, כל עוד שהוא לא נתן תפילין על הראש לא נתן, ומיד כשנתן - כבר נגמר.



^[דף סו עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סו עמוד ב131
ט_נח§חזקת בני מעיים כשרים. כדתני: ט_נט§שחטה ונטלו הזאבים מעיה, כשירה. ואמאי אינו חושש שמא ניקבה? אמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° בשם רבנן דתמן: בני מעיים בחזקת כושר. פיסקא: הצועק לשעבר הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: "יהי רצון שתלד אשתי זכר", הרי זו תפלת שוא. דבית ינאי אמרי, ביושבת על המשבר היא מתניתא. הא קודם לכן, יצלי. יתפלל אמר יהודה בן פזירבי יהודה בן פזי אמורא א״י · דור ד׳רבי יהודה בן פזירבי שמעון בן פזי°: אף היושבת על המשבר יכול להשתנות על שם: (ירמיהו יח ו) "הנה כחומר ביד היוצר". אמר יהודה בן פזירבי יהודה בן פזי אמורא א״י · דור ד׳רבי יהודה בן פזירבי שמעון בן פזי° בשם דבית ינאי: עיקר עיבור של דינה זכר היה. מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. הדא היא דכתיב: (בראשית ויצא ל כא) "ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה". מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. ואמר רבי יהודה בן פזירבי יהודה בן פזי אמורא א״י · דור ד׳רבי יהודה בן פזירבי שמעון בן פזי° בשם דבית רבי ינאירבי ינאי אמורא א״י · דור א׳רבי ינאירבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יוחנן° הכהן: אמנו רחל מנביאות הראשונות היתה. אמרה: עוד אחר יהיה ממני. הדא הוא דכתיב: (בראשית ויצא ל כד) "יוסף ה' לי בן אחר". "בנים אחרים" לא אמרה, אלא עוד אחר יהיה ממני. תנן: היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: "יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי", הרי זו תפלת שוא. תנן: מעשה ב°הלל הזקןהלל הזוגותהללרבן יוחנן בן זכאירבן גמליאל דיבנה שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר, אמר: מובטח אני שאין זה בתוך ביתי. מה שאמר °הלל הזקןהלל הזוגותהללרבן יוחנן בן זכאירבן גמליאל דיבנה אין זו תפילה, אלא ביטחון בה’ כדכתיב (תהילים קיב ז) "משמועה רעה לא יירא"

מתני': ט_ס§הנכנס לכרך, מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. °בן עזאיבן עזאי תנא · דור ג׳בן עזאי אומר: ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. ונותן הודאה לשעבר, וצועק על העתיד לבא.
גמ': תנן: נכנס לכרך מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? "יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום". ביציאתו אומר: "מודה אני לפניך ה' אלהי" וכו' °בן עזאיבן עזאי תנא · דור ג׳בן עזאי אומר: מברך ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. בכניסתו הוא אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום". נכנס, אומר: "מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנכנסתי לשלום, כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום". כשיצא, אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוציאני מכרך זה לשלום". יצא, אומר: "מודה אני לפניך ה' אלהי ואלוקי אבותי, שהוצאתני לשלום, כן יהי רצון מלפניך, שתוליכני לביתי לשלום" או "למקום פלוני לשלום". הדא דאמר, במדורות עובדי כוכבים ומזלות, אבל בישראל אין צריך לברך. אם היה מקום שהורגין שם, אפילו במדורות ישראל, צריך לברך. ט_סא§נכנס לבית הכסא מברך שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? "כבוד לכם, המכובדים משרתי קודש, דרך ארץ הוא, פנו דרך! ברוך האל הכבוד". ט_סב§כשהוא יוצא מהו אומר? "ברוך אשר יצר את האדם בחכמה" ט_סג§נכנס למרחץ מתפלל שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? "יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתצילני משריפת האש, ומהיזק החמין, ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי, ואם יארע, תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא". כשהוא יוצא אומר: "מודה אני לפניך ה' אלהי, שהצלתני מן האור". אמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°: הדא דאת אמר, במרחץ שהיא ניסוקת, אבל במרחץ שאינה ניסוקת, אינו אומר אלא "מהיזק חמין" בלבד. רבי חלקיהרבי חלקיה אמורא א״י · דור ד׳רבי חלקיה° ורבי סימוןרבי שמעון בן פזי אמורא א״י · דור ג׳רבי שמעון בן פזירבי יהושע בן לוירבי יהודה בן פזי° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי°: תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה.

📖 באר משה — דף סו עמוד ב

שחיטה אימת הוא מברך עליה? רבי יוחנן אומר עובר לשחוט, כלומר לפני השחיטה. יוסי בן נהוראי אומר משישחוט, מאחר השחיטה. למה? שמא תתנבל שחיטתה. כלומר, אם היא תתנבל בשחיטה אז ברכה לבטלה תהיה. אומרת הגמרא, מעתה משיבדק הסימנין - יברך רק אחרי שיבדוק את הסימנים ויראה שהכול כשר. ואתה אומר לא, זה סומכים על החזקה, חזקת בני מעיים כשרים. תני: שחטה ונטלו הזאבים מעיה, כשירה. למה לא חושש שמא ניקבה? אמר רבי אבא בשם רבנן דתמן, בני מעיים בחזקת כושר. כלומר, סתם בני מעיים אין בהם נקב.

פיסקא: הצועק לשעבר הרי זה תפלת שוא. היתה אשתו מעוברת, ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא. דבית ינאי אמרי, ביושבת על המשבר היא מתניתא. כלומר, זה רק אם ממש רגע לפני הלידה. אה, קודם לכן, אפילו שהיא בהיריון אפשר להתפלל וזה יעזור - יצלי, אז זה יצליח.

אמר יהודה בן פזי, אף היושב על המשבר יכול להשתנות על שם הנה כחומר ביד היוצר. כלומר, האדם הוא כמו חומר ביד היוצר, כמו שהיוצר עד רגע אחרון יכול, באובניים הוא יכול לשנות את הצורה, ככה הקדוש ברוך הוא עד רגע אחרון יכול לשנות.

יהודה בן פזי בשם דבית ינאי: עיקר עיבור של דינה זכר היה. כלומר, בעצם דינה הייתה אמורה להיות זכר אצל לאה, ומאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. כלומר, בבבלי זה נשמע כאילו שבעצם דינה הייתה בבטן של רחל ויוסף היה בבטן של לאה, והם פשוט התחלפו. לפי הירושלמי פשוט העיבור השתנה. כלומר, היא הייתה בהתחלה אמורה להיות זכר והשתנתה, אבל היא נשארה אצל רחל.

דרך אגב, משתמשים ברעיון הזה לעניין של השתלת עוברים לקבוע מי האמא. לפי הבבלי, מה שהיולדת היא האמא, גם אם המקור של הביצית והזרע מאמא אחרת - כיוון שאנחנו יודעים שלאה לפי המדרש הייתה בעצם התעברה בבטן של רחל, אבל בעצם מי שילדה אותה זה לאה והיא נקראת בתה, כלומר היא נקראת הבת של לאה. אז רואים מכאן שהיולדת היא האמא. אבל לפי הירושלמי זה לא כך - לפי הירושלמי מה שקרה זה שפשוט התחלף המין.

הדא היא דכתיב: ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. כלומר, מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. כלומר, בעצם גם עוד הבדל בין ירושלמי לבבלי - בבבלי בעצם לאה התפללה, כדי שאחותה לא תתבייש. אבל פה רחל התפללה ודינה הפכה מבן לבת.

אמר רבי יהודה בן פזי בשם דבית רבי ינאי: אמנו רחל מנביאות הראשונות היתה. אמרה: עוד אחר יהיה ממני. למה היא קראה לו יוסף? שייתן לה בן אחר. הדא הוא דכתיב: יוסף ה' לי בן אחר. כלומר יהיה לי עוד בן אחד אחר. בנים אחרים' לא אמרה, אלא עוד אחר יהיה ממני. כלומר היא ידעה שרק עוד בן אחד יהיה לה.

תנן: היה בא בדרך ושמע קול זעקה בעיר, ואומר יהי רצון שלא יהא בתוך ביתי. שואלת הגמרא ואילו הלל הזקן אמר: אני שאין בתוך ביתי. הוא שמע צעקה, אז הוא אמר בטוח שזה לא ביתי. ומה שהלל אמר זה לא היה תפילה, אלא הפגנת ביטחון. כלומר, הוא בטוח, כמו שכתוב משמועה רעה לא יירא. זה קצת לחדל למתניתין.

הנכנס לכרך, מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בן עזאי אומר ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. ונותן הודאה לשעבר, וצועק על העתיד לבא.

אומרת הגמרא: תנן, נכנס לכרך מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מה אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום. ביציאתו אומר: מודה אני לפניך ה' אלהי וכולי, שהחזרתני לשלום.

בן עזאי אומר, מברך ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. בכניסתו הוא אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום. נכנס, אומר: מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנכנסתי לשלום, כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום. וכשיצא, אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי מכרך זה לשלום. יצא, אומר: מודה אני לפניך ה' אלהי, שהוצאתני לשלום, כן יהי רצון מלפניך, שתוליכני לביתי לשלום או למקום פלוני לשלום.

הדא דאמר, במדורות עובדי כוכבים - כלומר כל השאר צריך להתפלל שיחזור לעיר, זה דווקא אם זה מקומות של גויים, אבל בישראל אין צריך לברך. אבל אם היה מקום שהורגין שם, כלומר יש שם פושעים, אז אפילו מדורות ישראל, צריך לברך.

נכנס לבית הכסא מברך שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מה אומר? כבוד לכם, המכובדים משרתי קודש, דרך ארץ הוא, פנו דרך! ברוך האל הכבוד. כשהוא יוצא מה אומר? ברוך אשר יצר את האדם בחכמה.

נכנס למרחץ מתפלל שתים: בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מה אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתצילני משריפת האש, ומהיזק החמין, ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי, ואם יארע, תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא. כן, כמו מאש או מגיהינום. וכשהוא יוצא אומר: מודה אני לפניך ה' אלהי, שהצלתני מן האור.

אמר רבי אבהו, הדא במרחץ שהיא ניסוקת, כלומר שבאמת מדליקים אש מתחת, אבל במרחץ שאינה ניסוקת, אינו אומר אלא מהיזק חמין בלבד. רבי חלקיה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי: תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

45 ט_מה מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה י"ב , טור או"ח סימן תרמא, סמ"ג עשין מג :

46 ט_מו מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"א סעיף ה':

47 ט_מז מיי' פ"ה מהל' תפילין הלכה ז' , טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ט סעיף א' , סמ"ג עשין כג:

48 ט_מח מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' כ"ה סעיף ה' , סמ"ג עשין כא :

49 ט_מט מיי' פ"ג מהל' ציצית הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ח' סעיף ה':

50 ט_נ מיי' פ"ב מהל' תרומות הלכה ט"ז , מיי' פי"א מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ע"ח:

51 ט_נא מיי' פ"א מהל' שחיטה הלכה ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' י"ט סעיף א' , סמ"ג עשין סג :

52 ט_נב מיי' פי"ד מהל' שחיטה הלכה א' , טור ושו"ע יו"ד סי' כ"ח סעיף ב':

53 ט_נג מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה א' , מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ב' , מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ג' , טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ה סעיף א' , סמ"ג עשין כח :

54 ט_נד מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה א' , מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ב' , מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ג' , טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ה סעיף א' , סמ"ג עשין כח :

55 ט_נה מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' כ"ה סעיף ח':

56 ט_נו מיי' פי"א מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ח סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :

57 ט_נז מיי' פ"א מהל' שחיטה הלכה ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' י"ט סעיף א':
[ע"ב]
58 ט_נח מיי' פ"ו מהל' שחיטה הלכה י"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' כ"ה סעיף ג' , סמ"ג עשין סג :

59 ט_נט מיי' פ"ו מהל' שחיטה הלכה י"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' כ"ה סעיף ג' , סמ"ג עשין סג :

60 ט_ס מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ה , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ל סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

61 ט_סא מיי' פ"ז מהל' תפילה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ו' סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

62 ט_סב מיי' פ"ז מהל' תפילה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ו' סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

63 ט_סג מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ל סעיף ג':

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סז


^[דף סז עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סז עמוד א132

מתני': ט_סד§חייב אדם לברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה, שנאמר: (דברים ואתחנן ו ה) "ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך". "בכל לבבך", בשני יצרים, ביצר טוב וביצר רע; "בכל נפשך", אפילו נוטל את נפשך; "בכל מאודך", בכל ממונך. דבר אחר: "בכל מאודך", בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו מאד מאד. ט_סה§לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. ט_סו§ולא יכנס להר הבית: במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא, קיצור ורקיקה מקל וחומר. כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: "ברוך אתה ה’ מן העולם". ומשקלקלו המינין ואמרו: אין עולם אלא אחד, התקינו שיהו אומרים: "ברוך אתה ה’ מן העולם ועד העולם", והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, שנאמר: (רות ב ד) "והנה בועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים: ה' עמכם." ואומר: (שופטים ו יב) "ה' עמך גבור החיל". ואומר: (משלי כג כב) "אל תבוז כי זקנה אמך" ואומר: (תהילים קיט קכו) "עת לעשות לה' הפרו תורתך" °רבי נתןרבי נתן תנא · דור ד׳רבי נתן אומר: הפרו תורתך עת לעשות לה'
גמ': תנן: מברך על הרעה מעין הטובה. אמר רבי ברכיהרבי ברכיה אמורא א״י · דור ה׳רבי ברכיהרבי חלבו° הכהן בשם רבי לוירבי לוי אמורא א״י · דור ג׳רבי לוירבי יהושע דסכנין°: על שם (תהילים צב ט) "ואתה מרום לעולם ה'". לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם יושב ודן, כשהוא נותן דימוס, רחמים שחרור ופטור הכל מקלסין אותו. וכשהוא נותן ספקולה, חיוב מוות הכל מרננים אחריו. למה? ששטף הקפיד בדינו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא: "ואתה מרום לעולם ה':. לעולם ידך על עליונה. אמר רבי הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° בשם רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא° כתיב: (תהילים קא א) "לדוד מזמור, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: אם חסד אתה עושה עמי, "אשירה", ואם משפט אתה עושה עמי, "אשירה". בין כך ובין כך "לך ה' אזמרה". אמר רבי תנחומא בן יהודהרבי תנחומא בן יהודה° מהכא: (תהילים נו יא) "באלהים אהלל דבר, בה' אהלל דבר". בין על מדות הדין, בין על מדות הרחמים, אהלל דבר. ורבנן אמרין: מהכא (תהילים קטז יג) "כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא", (תהילים קטז ג) "צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא". בין כך ובין כך "בשם ה' אקרא". אמר רבי יודן בן פילהרבי יודן בן פילה°: הוא שאיוב אמר: (איוב א כא) "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך". כשנתן, ברחמים נתן. וכשלקח, ברחמים לקח. ולא עוד, אלא כשנתן, לא נמלך בבריה, וכשלקח, נמלך בבית דינו. אמר רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת: כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו. בנין אב שבכולם מדכתיה: (דברי הימים ב יח כב) "וה' דבר עליך רעה". צוותה תורה עשה מאהבה, ועשה מיראה; עשה מאהבה, שאם באתה לשנוא, דע כי אתה אוהב, ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באתה לבעט, דע שאתה ירא, ואין ירא מבעט. שבעה פרושין הן: פרוש שיכמי, ופרוש ניקפי, ופרוש קיזאי, פרוש מה הנכיי, פרוש אדע חובתי ואעשנה, פרוש יראה, פרוש אהבה. פרוש שיכמי, טעין מצוותא מראה כאילו טוען מצוה על כיתפא. שמראה לכולם שעושה מצוה פרוש ניקפי, אקיף לי ואנא עביד מצוה, שתמיד אומר: המתן עד שאסים את המצוה שאני עסוק בה, וכך מודיעה לכולם צדקותו. פרוש קיזאי, עביד חדא חובה וחדא מצוה, ומקזז חדא בחדא. פרוש מה הנכייה, מן מה דאית לי, מה אנא מנכי עביד מצוה? שמראה כמה הוא צדיק, שחוסך מהמעט שיש לו כדי לקיים מצוות.
📖 באר משה — דף סז עמוד א

חייב אדם לברך על הרע כשם שמברך על הטובה, שנאמר: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך." בכל לבבך, כוונה בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע. בכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך. בכל מאודך, זה בכל ממונך. דבר אחר, בכל מאודך, בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו מאוד, מאוד.

לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קודשי הקודשים. ולא ייכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר. כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: "ברוך אתה ה' מן העולם." ומשקלקלו המינים אמרו: "אין העולם אלא אחד." לכן התקינו שיהיו אומרים: "ברוך אתה ה' מן העולם ועד העולם." והתקינו שיהא אדם שואל שלום חברו בשם, שנאמר: "והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם." ואומר: "ה' עמך גיבור החיל." ואומר: "אל תבוז כי זקנה אמך." ואומר: "עת לעשות לה' הפרו תורתך." רבי נתן אומר: הפרו תורתך עת לעשות לה'.

ועת הגמרא. אמר רבי ברכיה בשם רבי לוי, איזה פסוק קורא מזה זה? כתוב: "ואתה מרום לעולם ה'." כלומר, לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם יושב ודן, כשהוא נותן דימוס, כלומר שהוא נותן זיכוי, הכל מקלסים אותו. וכשהוא נותן ספקולה, כלומר שהוא מחייב, הכל מרננים אחריו. למה? ששטף בדינו, כלומר הוא הגזים, הקפיד. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא "ואתה מרום לעולם ה'", לעולם ידך על עליונה. כלומר תמיד משבחים את הקדוש ברוך הוא ואומרים שהדין דין אמת.

אמר רבי הונא בשם רב אחא: כתוב "לדוד מזמור, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה." אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: "אם חסד אתה עושה עמי, אשירה, ואם משפט אתה עושה עמי, אשירה." לא משנה איך הקדוש ברוך הוא מתנהג עם דוד, ככה דוד אומר, תמיד אני אשיר לקדוש ברוך הוא ואודה לו. בין כך ובין כך "לך ה' אזמרה."

אמר רבי תנחומא בן יהודה: כתוב "באלהים אהלל דבר, בה' אהלל דבר." אלוקים זה מידת הדין וה' זה מידת הרחמים. אז בין על מידת הדין בין מידת הרחמים, אהלל דבר. ורבנן אמרין: כתוב "כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא", "צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא." בין כך ובין כך "בשם ה' אקרא."

אמר רבי יודן בן פילה: הוא שאיוב אמר: "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך." כשנתן, ברחמים נתן, וכשלקח, ברחמים לקח. ולא עוד, אלא כשנתן, לא נמלך בבריה, וכשלקח, נמלך בבית דינו.

אמר רבי אלעזר: כל מקום שנאמר וה', הכוונה הוא ובית דינו. בנין אב שבכולם, זה מה שכתוב: "וה' דבר עליך רעה." מכאן שבעצם זה היה ביחד עם בית דין.

ציוותה תורה עשה מאהבה, ועשה מיראה. למה שניהם? עשה מאהבה, שאם באת לשנוא, דע כי אתה אוהב, ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באת לבעוט, דע שאתה ירא, ואין ירא מבעט.

שבעה פרושים הם: פרוש שיכמי, פרוש ניקפי, פרוש קיזאי, פרוש מה הנכיי, פרוש אדע חובתי ואעשנה, פרוש יראה, פרוש אהבה. פרוש שיכמי - זה אדם שמראה את עצמו כאילו טעין מצוותא על כתפיה, כאילו הוא מראה לכולם שהוא עושה מצוות, להראות כמה הוא צדיק. פרוש ניקפי - הוא אומר "אקיף לי ואנא עביד מצוה", כלומר תמיד אומר, המטען שלי רק לקיים את המצווה, אני כרגע עסוק באיזה מצווה לגמור אותה לי, והוא כל כך מודה לכולם כמה הוא צדיק. פרוש קיזאי - הוא אומר, עשיתי חובה אחת, אני אעשה מצווה אחת כדי לקזז אחד באחד. פרוש מה הנכייה - כלומר, מן דאית לי, מה נא מנכי עביד מצוה, הוא מראה לכולם כמה הוא צדיק, שהוא חוסך מהמעט שיש לו, מוציא מהפה של הילדים שלו כדי לקיים עוד מצווה. פרוש אדע חובתי ואעשנה - הוא אומר לכולם תגיד לי איזה מעשה עבירה עשיתי שאני אעשה מצווה כנגדה. פרוש יראה - זה כאיוב. פרוש אהבה - זה כאברהם. אין לך חביב מכולם, אלא פרוש אהבה כאברהם.



^[דף סז עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סז עמוד ב133
פרוש אדע חובתי ואעשה, הי דא חובתה עבדית, איזה עברה עשיתי דאעבד מצוה כוותה. פרוש יראה, כאיוב. פרוש אהבה, כאברהם. אין לך חביב מכולם, אלא פרוש אהבה כאברהם. אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב: (נחמיה ט, ח) "ומצאת את לבבו נאמן לפניך". אמר רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא° שהפשיר עמו, ועשה עימו שלום. דכתיב: (נחמיה ט, ח) "וכרות עמו הברית, לתת את ארץ הכנעני". אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו, והרגו בלבבו. מאי טעמא? איזה פסוק רומז על זה דכתיב: (תהילים קט כב) "ולבי חלל בקרבי". °רבי עקיבארבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא בן יוסף הוה קיים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע, והיו סורקים את בשרו במסרקות ברזל. רחתת הגיעה ענתה דקרית שמע, שרי קרי קרית שמע וגחך. צחק אמר ליה: סבא! אי חרש מכשף את, אי מבעט ביסורין את. אמר ליה: תיפח רוחיה דההוא גברא! לא חרש אנא, ולא מבעט ביסורין אנא. אלא כל יומי קריתי פסוק זה, והייתי מצטער ואומר: אימתי יבואו שלשתן לידי (דברים ואתחנן ו ה) "ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". רחמתיה אהבתיו בכל לבי, ורחמתיה אהבתיו בכל ממוני, ובכל נפשי לא הוה בדיק לי. וכדון דמטת בכל נפשי, והגיעה זמן קרית שמע, ולא אפלגא הסחתי דעתי, לפום כן אנא קרי וגחך. לא הספיק לומר, עד שפרחה נשמתו. °נחמיה עימסונינחמיה עימסוני שימש את °רבי עקיבארבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא בן יוסף עשרים ושתים שנה, ולימדו שאתים וגמים ריבויין, אכין ורקין מיעוטין. אמר ליה: מהו הוא ההן דכתיב: (דברים ואתחנן ו יג) "את ה' אלהיך תירא"!? אמר ליה: אותו ואת תורתו. פיסקא: לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. ולא יכנס להר הבית: במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא, קיצור ורקיקה מקל וחומר. תני: ט_סז§המטיל מים ביהודה, הרי זה הופך פניו כלפי צפון. ט_סח§המיסך את רגליו, הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא°: הדא דאמר מתניתא, מן הצופים ולפנים. °רבי עקיבהרבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא אומר: בכל מקום, ובלבד במקום שאין שם כותל. תני: ט_סט§המיסך את רגליו, לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב, אלא לצדדין. °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר: בשעת המקדש. °רבי יוסירבי יוסי בן חלפתא תנא · דור ד׳רבי יוסי בן חלפתארבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן חלפתא אומר: מן הצופים מקום שרואים ממנו את המקדש ולפנים. °רבי עקיבהרבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא אומר: ט_ע§בכל מקום, ובלבד במקום שאין בו כותל. ט_עא§אמר °רבי עקיבהרבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא: נכנסתי אחר °רבי יהושערבי יהושע בן חנניה תנא · דור ב׳רבי יהושע בן חנניהרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבארבי ישמעאל בן חנניה לראות המעשה. אמרו לו: מה ראיתה: אמר להן: ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב, ולא ישב עד ששיפשף, ט_עב§ולא קינח בימין, אלא בשמאל. אף °שמעון בן עזאיבן עזאי תנא · דור ג׳בן עזאי היה אומר כן: נכנסתי אחר °רבי עקיבהרבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא לראות את המעשה. אמרו לו: מה ראיתה? אמר להן: ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב, ולא ישב עד ששיפשף, ולא קינח בימין אלא בשמאל. תני: ט_עג§לא יכנס אדם להר הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו צרורין בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ. מה טעם? כדכתיב: (קהלת ד יז) שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים. °רבי יוסי בר יהודהרבי יוסי בר' יהודה תנא · דור ה׳רבי יוסי בר' יהודה אומר: הרי הוא אומר (אסתר ד ב) ויבא עד לפני שער המלך, כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק — לפני שער ליחה סרוחה, כן על אחת כמה וכמה לפני שער המקום. לא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר: מה אם נעילה שהוא של כבוד את אומר אסור, רקיקה שהוא של בזיון לא כל שכן? תני: לא היו עונין אמן בבית המקדש. מהו היו אומרים? ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. מניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר (נחמיה ט, ה) קומו וברכו את ה' וגו'. מניין שעל כל ברכה וברכה? תלמוד לומר (נחמיה ט, ה) ומרומם על כל ברכה ותהילה. אמר רבי יהושע דרומיארבי יהושע דרומיא אמורא א״י · דור ה׳רבי יהושע דרומיא° שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן ואילו הן: חרמה של יריחו, ומגילת אסתר, ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו — דכתיב (יהושע ז יא) חטא ישראל, ולא יהושע גזר חרמה של יריחו, אלא מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן. מגילת אסתר — דכתיב (אסתר ט כז) קיימו וקבלו וגו'. רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אמר: וקבל כתיב, כביכול הקדוש ברוך הוא מלמד שהסכימו ושאילת שלום בשם דכתיב (רות ב ד) והנה בועז בא מבית לחם ומנין שהסכימו בית דין של מעלה עמהן תלמוד לומר (שופטים ו יב) וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל אמר רבי אבוןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° בשם רבי יהושע בן לוי°: אף המעשרות שקבלו בימי עזרא לתת מעשרות אף שלא היו רוב יושביה עליה ומנין שהסכימו שנאמר (מלאכי ג י) הביאו את כל המעשר וכ"ו והריקותי לכם ברכה עד בלי די מהו עד בלי די אמר רבי יוסי בר שמעון בר אבארבי יוסי בר שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: דבר שאי אפשר לו לומר די והוא ברכה שברכם בכל מה שיעשו ולזה אין גבול רבי ברכיהרבי ברכיה אמורא א״י · דור ה׳רבי ברכיהרבי חלבו° הכהן ורבי חלבורבי חלבו אמורא א״י · דור ד׳רבי חלבורב הונארבי ברכיה° ורב אבא בר עילאירב אבא בר עילאי°

📖 באר משה — דף סז עמוד ב

אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב: "ומצאת את לבבו נאמן לפניך." הלב שלו היה שלם, גם היצר הטוב, גם היצר הרע היה שלם עמו. אמר רב אחא: "וכרות עמו הברית." אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו, והרגו בלבבו. מאי טעמא? דכתיב: "ולבי חלל בקרבי." כלומר הרג את היצר הרע.

רבי עקיבא הוה קאים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע, היו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל. רחתת ענתה דקרית שמע, כלומר הגיע זמן קריאת שמע. שרי קרי קרית שמע וגחך, הוא התחיל לקרוא קריאת שמע וחייך, שמח. אמר ליה: "סבא! אי חרש את, אי מבעט ביסורין את." כלומר אחד מהשתיים - או שאתה מכשף, או שאתה מבעט ביסורים. אמר ליה: "תיפח רוחיה דההוא גברא! לא חרש אנא, ולא מבעט ביסורין אנא. אלא כל יומי קריתי פסוק זה, והייתי מצטער ואומר: אימתי יבואו שלשתן לידי." הרי כתוב בפסוק: "ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך." רחמתיה בכל לבי, אהבתי את הקדוש ברוך הוא בכל לבי. ורחמתיה בכל ממוני. ובכל נפשי לא הוה בדיק לי, אף פעם לא קרה לי שיכולתי לבדוק אם אני באמת אוהב את הקדוש ברוך הוא ומוכן למסור את נפשי. וכדון דמטת בכל נפשי, והגיעה זמן קרית שמע, ולא אפלגא דעתי, כלומר לא הסחתי דעתי, לפום כן אנא קרי וגחך - לכן אני שמח שעמדתי בזה. לא הספיק לומר, עד שפרחה נשמתו.

נחמיה עימסוני שימש את רבי עקיבא עשרים ושתים שנה, ולימדו אתים וגמים ריבויין, אכין ורקין מיעוטין. אמר ליה: מהו הוא ההן דכתיב: "את ה' אלהיך תירא"!? הרי לפי מה שאתה אומר "את" זה ריבוי, אז את מי עוד צריך לירא? אמר ליה: אותו ואת תורתו, כלומר תלמידי חכמים.

פיסקא. כתוב במשנה לא יקל אדם את ראשו, ורקיקה מקל וחומר. תני: המטיל מים ביהודה, הרי זה הופך פניו כלפי צפון. כי בעצם מבחינתם, אם הם נמצאים ביהודה, מזרח-מערב זה כיוון בית המקדש, ולכן יפנו לכיוון צפון. המיסך את רגליו, הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון: הדא דאמר מתניתא, מן הצופים ולפנים, כלומר דווקא במקום שממנו רואים את ירושלים, את הר הבית. צופים זה כל האזור מסביב לירושלים שממנו רואים, זה לא הר הצופים שאנחנו מכירים, אלא כל ההרים שמסביב נקראים הר הצופים, כי הם צופים. רבי עקיבה אומר: בכל מקום, ובלבד במקום שאין שם כותל. אם יש כותל שחוסם, אפשר לכל כיוון, אבל אם אין כותל אז אפילו לא במקום שרואים את ירושלים, גם לא יפנו לכיוון מזרח.

תני: המיסך את רגליו, לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב, אלא לצדדין. רבי יהודה אומר: בשעת המקדש, כלומר דווקא כשבית המקדש היה קיים. רבי יוסי אומר: מן הצופים ולפנים, שוב פעם רק מהאזור שממנו רואים את ירושלים. רבי עקיבה אומר: בכל מקום, כלומר אפילו מחוץ לארץ, ובלבד במקום שאין בו כותל. אם יש כותל אפשר לכל כיוון.

אמר רבי עקיבה: נכנסתי אחר רבי יהושע לראות המעשה, כלומר איך הוא מתפנה, מה הוא עושה בשירותים. אמר לו: מה ראיתה? אמר להן: ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב, כלומר לא גילה את עצמו עד שהוא ישב, ולא ישב עד ששיפשף, ולא קינח בימין, אלא בשמאל. אף שמעון בן עזאי היה אומר כן: נכנסתי אחר רבי עקיבה לראות את המעשה. אמר לו: מה ראיתה? אמר להן בדיוק אותו דבר.

תני: לא יכנס אדם להר הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו, ומעותיו בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ, כלומר הארנק שלו גלוי. מה טעם? "שמור רגליך תלך אל בית האלהים." כלומר צריך להיות בצורה מכובדת, בצורה שלמה. רבי יוסי בר יהודה אומר: הרי הוא אומר "ויבא עד לפני שער המלך, כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק", כלומר לפני השער של אחשוורוש צריך להקפיד לבוא בלבוש שלם - "לפני ליחה סרוחה". על אחת כמה וכמה לפני שער המקום.

לא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר. מה קל וחומר? מה אם נעילה שהוא של כבוד - הרי אין בזה ביזיון ללכת עם נעליים - אתה אומר אסור, רקיקה שהוא של בזיון, לא כל שכן?

תני: לא היו עונין אמן בבית המקדש. מהו היו אומרים? ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. מניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר קומו וברכו את ה' וגו'. ומניין על כל ברכה וברכה? תלמוד לומר ומרומם על כל ברכה ותהילה.

אמר רבי יהושע דרומיא: שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן, ואילו הן: חרמה של יריחו, ומגילת אסתר, ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו - דכתיב "חטא ישראל" - הרי יהושע הוא זה שהחרים את יריחו, מה זה שהקדוש ברוך הוא אומר "חטא ישראל"? אלא מכאן שהקדוש ברוך הוא הסכים איתו, מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן.

מגילת אסתר - דכתיב "קיימו וקבלו" וגו'. רב אמר: "וקבל" כתיב, כביכול הקדוש ברוך הוא קיבל, מלמד שהסכימו. ושאילת שלום בשם - דכתיב "והנה בועז בא מבית לחם" ואמר להם שלום. ומניין שהסכימו בית דין של מעלה עמהן? תלמוד לומר "וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל." כלומר רואים שבאמת הסכימו מהשמיים שאפשר להשתמש בשם ה' כשאומרים שלום.

אמר רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי: אף המעשרות, שקיבלו בימי עזרא לתת מעשרות, אף על פי שהם לא היו מחויבים בזה, גם בזה הסכימו מהשמיים. ומניין שהסכימו? שנאמר: "הביאו את כל המעשר" וכו', "עד בלי די." בעצם למרות שזה הם קיבלו על עצמם, הקדוש ברוך הוא קיבל שזה יהיה כמו דאורייתא, ובעצם יזכו לשכר גדול על זה.

אמר רבי יוסי בר שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן: דבר שאי אפשר לומר עליו "די" - זו ברכה. אין סוף לברכה, שברכה בכל מה שיעשו לזה אין גבול. רבי ברכיה ורבי חלבו ורב אבא בר עילאי אמרו: עד שיהיו אצלכם מלומר "דיינו".

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף סח


^[דף סח עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף סח עמוד א134
אמרו בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° עד שיבלו שפתותיכם מלומר דיינו ברכות דיינו ברכות מאי דכתיב (משלי כג כב) אל תבוז כי זקנה אמך אמר רבי יוסי בר בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא°: אם נתיישנו דברי תורה בפיך אל תבוזה תרגיש מבוזה עליהן מה טעמא דכתיב אל תבוז כי זקנה אמך אמר רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°: אם נזדקנה אומתך שנעשו כזקנים שרפו ידהם עמוד וגדרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים הדא הוא דכתיב (שמואל א א ג) ועלה האיש מעירו וגו' כתיב (תהילים קיט קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך °רבי נתןרבי נתן תנא · דור ד׳רבי נתן מסרס קראי הפרו תורתך עת לעשות לה' אמר רבי חלקיהרבי חלקיה אמורא א״י · דור ד׳רבי חלקיה° בשם רבי סימוןרבי שמעון בן פזי אמורא א״י · דור ג׳רבי שמעון בן פזירבי יהושע בן לוירבי יהודה בן פזי°: העושה תורתו עתים — הרי זה מיפר ברית. מאי טעמא? דכתיב הפרו תורתך, עת לעשות לה'. תני °רבי שמעון בן יוחאירבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא אומר: אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד — עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם. מאי טעמא דכתיב הפרו תורתך, עת לעשות לה'. הלל הזקן היה אומר:: בשעה דמכנשין — בדר, ובשעה דמבדרין — כנוש. וכן היה הלל אומר: אם ראיתה את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה — בדר; ואם לאו — כנוש. אמר רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת: מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום, כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום אמר רבי יונהרבי יונה אמורא א״י · דור ד׳רבי יונהרבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בשם רבי יוסי בן גזירהרבי יוסי בן גזירה° כל פיטטיא דיבור בישין, ופיטטיא דאורייתא, טבין כל כדבייא שקרים בישין רעים וכדבייא דאורייתא טבין שמותר לשקר ולומר לא למדתי מסכת זו כדי שלא יחזיקו אותו תלמיד חכם ויש גורסין: כל כדבייא טבין, וכדבייא דאורייתא בישין. הכוונה שמותר לשקר כדי לעשות שלום, כמו שמסופר על אהרון הכהן, אבל בדברי תורה לעולם אסור לשקר, שנאמר תורת אמת הייתה בפיהו אמר רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° במגילת חסידים מצאו כתיב. יום תעזביני, ימים אעזבך משל לשנים שיצאו, אחד מטבריא ואחד מציפורין, ופגעו זה בזה בחדא משכנא. לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל, נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין וכן לאשה שהיתה יושבת וממתנת לאיש, כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו, כיון שהפליג דעתו ממנה היא היתה הולכת ונישאת לאחר תני בשם °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא אין לך אחד מישראל שאינו עושה ט_עד§מאה מצות בכל יום: קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא אומר: אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו — תפילין בראשו, ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהילים קיט קסד) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך וכן הוא אומר (תהילים לד ח) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. נכנס למרחץ, ראה את עצמו ערום, אמר: אוי לי שאני ערום מן המצות. כיון שהביט במילה שלו, התחיל לקלס להקדוש ברוך הוא היינו דכתיב (תהילים יב א) למנצח על השמינית מזמור לדוד. אמר רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת בשם רבי חנינארבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° בר חמא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. מה טעם? כדכתיב (ישעיהו נד יג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך
📖 באר משה — דף סח עמוד א

אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות, דף ס"ח.

אומרת הגמרא: מאי דכתיב אל תבוז כי זקנה אמך? אומר רבי יוסי בר בון: אם ישנו דברי תורה בפיך אל תבוז, כלומר אל תרגיש מבוזה עליהם. מה טעם דכתיב אל תבוז כי זקנה אמך. אמר רבי זעירא: אם נזדקנה אומתך, כלומר נעשו זקנים שנרפו ידיהם, עמוד וגדרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים.

כן, אנחנו יודעים שאף אחד לא עולה לרגלים, כן? בגלל, הבנים של עלי, ובעצם מה שהוא היה עושה, הוא פשוט מסתובב, כן? למרות שהיה גר קרוב מאוד למשכן, הוא עשה סיבוב, כן? הקיף את כל ארץ ישראל כדי לאסוף עוד ועוד אנשים שיעלו איתו, וככה בעצם הוא הפיח רוח חיים באומה.

הדא הוא דכתיב ועלה האיש מעירו וגו. כתיב עת לעשות לה' הפרו תורתך. רבי נתן מסרס קראי, כלומר הוא קורא את זה הפוך, הפרו תורתך עת לעשות לה'. כלומר, אם יראו תורתך, זה הזמן צריך לעשות לה'.

רבי חלקיה בשם רבי סימון: העושה תורתו עתים הרי זה מיפר ברית. כלומר, אם הוא מתייחס לזה בתור איזה משהו, אוקיי, יש לי חובה לסיים, כן? מתפלל, שם איזה וי, לומד, שם וי, זה בעיה. מאי טעמא? הפרו תורתך, עת לעשות לה'. כלומר כשעושים את התורה עתים בתור איזה משהו שאני, פה חובה, שם חובה, אז זה בעיה.

תני רבי שמעון בן יוחאי אומר: אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד, עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם. כן, יש מושג שנקרא מת מצווה. כל דבר שהציבור לא מתעסקים איתו, כן? יש לו גדר של מת מצווה. אתה היחיד שעושה את זה, אתה מקבל שכר כנגד כולם, וברוך השם אנחנו מתעסקים בירושלמי. אנחנו יודעים שזה לצערנו, כן, מעט מאוד מתעסקים עם זה, ובעזרת השם בקרוב זה ישתנה, כן?

מאי טעמא הפרו תורתך, עת לעשות לה'. הלל הזקן היה אומר: בשעה דמכנשין בדר, כלומר אם אתה רואה שכולם אוספים, כלומר כולם רוצים ללמוד תורה, תבדר, תפזר, תן להם, תפזר, תלמד תלמידי תורה. ובשעה דמבדרין כנוש, אם אתה רואה שאנשים לא רוצים, כן? והתורה בעצם אף אחד לא רוצה לשמוע אותה, אתה שב תלמד, כנוש.

וכן היה הלל אומר: אם ראית את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה, בדר; ואם לאו, כנוש.

אמר רבי אלעזר: מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום, כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום.

רבי יונה בשם רבי יוסי בן גזירה: כל פיטטיא בישין, ופיטטיא דאורייתא טבין, כלומר כל דיבור זה ביש, שזה רע, ופתיתיה דאורייתא, אתה תבין, דיבור שבתורה תמיד זה טוב. כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין, כלומר כל שקר זה רע, אבל שקרים שמופיעים בתורה הם טובים, כן? אז יש אומרים שהכוונה למותר לאדם לשקר ולהגיד שהוא לא למד מסכת כדי שלא יחזיקו אותו תלמיד חכם. ויש אומרים הכוונה למה שאנחנו יודעים ש-- שרה צחקה והקדוש ברוך הוא אמר לאברהם שבעצם היא צחקה ואמרה "ואני זקנתי" במקום להגיד "ואדוני זקן".

אמר רבי שמעון בן לקיש: במגילת חסידים מצאו כתיב, יום תעזביני, ימים אעזבך. לשנים שיצאו, אחד מטבריה ואחד מציפורין, ופגעו זה בזה בחדא משכנא, נפגשו באיזה פונדק, ואז ממשיכים משמה כל אחד לדרכו. לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל, נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין, כיוון שכל אחד הלך לכיוון הפוך, אז בעצם כשהם הולכים כל אחד מיל, יצא שהמרחק ביניהם הוא שני מיל.

אז כך אם אדם מתרחק מהקדוש ברוך הוא, גם הקדוש ברוך הוא מתרחק ממנו, ואז בעצם יוצא שהמרחק הוא כפול. וכן לאישה, משל לאישה שהיתה יושבת וממתנת לאיש, כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו, כיון שהפליג דעתו היא היתה הולכת ונישאת לאחר, ואז בעצם הנתק ביניהם הוא מוחלט.

תניא בשם רבי מאיר: אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום: קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן.

וכן היה רבי מאיר אומר: אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו, תפילין בראשו, ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר, כלומר אדם מוקף מכל הכיוונים, ולכן הוא אומר שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך, וכן הוא אומר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם.

נכנס למרחץ, כלומר דוד המלך נכנס למרחץ, ראה את עצמו ערום, אמר: אוי לי שאני ערום מן המצות. כיון שהביט במילה שלו, התחיל לקלס להקדוש ברוך הוא, כן? הוא שכתוב למנצח על השמינית מזמור לדוד.

אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. מה טעם? וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך.

הדרן עלך פרק הרואה, וחסלת מסכת ברכות. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען.

הדרן עלך פרק הרואה וחסלת מסכת ברכות בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען

הֲדָרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת ברכות וַהֲדָרָךְ עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת ברכות וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא נִתְנְשֵׁי מִנָּךְ מַסֶּכֶת ברכות וְלֹא תִתְנְשֵׁי מִנָּן, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי: יש נוהגים לחזור 3 פעמים

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, רָמִי בַּר פָּפָּא, נַחְמָן בַּר פָּפָּא, אַחַאי בַּר פָּפָּא, אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא, רַפְרָם בַּר פָּפָּא, רָכִישׁ בַּר פָּפָּא, סוּרְחָב בַּר פָּפָּא, אָדָא בַּר פָּפָּא, דָּרוּ בַּר פָּפָּא:

הַעֲרֵב נָא, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ (וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ) וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.
מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי:
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ:
לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָּם חִיִּיתָנִי:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:
אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים: אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תוֹרָה, וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים; אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים: אָנוּ עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר, וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר; אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים: אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שָׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, כד): וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, כְּשֵׁם (שֶׁעֲזַרְתָּנִי) [שֶעֲזַרְתָּנוּ] לְסַיֵּם מַסֶּכֶת ברכות כֵּן (תַּעְזְרֵנִי) [תַּעְזְרֵנוּ] לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד (לִי וּלְזַרְעִי) [לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ] שֶׁלֹּא יָמוּשׁ הַתּוֹרָה (מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי) [מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ] עַד עוֹלָם, וְתִתְקַיֵּם (בִּי) [בָּנוּ] (משלי ו, כב): "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", (שם ט, יא): "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים", (שם ג, טז): "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶר וְכָבוֹד", (תהלים כט, יא): "יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם":

קדיש בנוסח אשכנז / ספרד

[עריכה]

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחֲדַתָּא, וּלְאַחֲיָא מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִּירוּשְׁלֶם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכְלֵיהּ בְּגַוַּהּ, וּלְמֶעֱקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וְלַאֲתָבָא פּוּלְחָנָא דִּשְׁמַיָּא לְאַתְרֵיהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵיהּ (נ"ס: וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ). בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אַמֵן:
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא דִּי בְאַתְרָא [בא"י: קַדִּישָׁא] הָדֵין וְדַי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יִהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָא (וְאַרְעָא) וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים (נ"ס: טוֹבִים), עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם [בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם] בִּמְרוֹמָיו הוּא (נ"ס: בְּ‏רַחֲמָיו) יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

קדיש בנוסח הספרדים ועדות המזרח

[עריכה]

יש נוהגים לומר קדיש תתכלי חרבא:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)

​דְּהוּא עָתִיד לְחַדְתָּא עָלְמָא. וּלְאַחְיָאָה מֵיתַיָּא. וּלְשַׁכְלָלָא הֵיכְלָא. וּלְמִפְרַק חַיָּיָא. וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם. וּלְמִעְקַר פּוּלְחָנָא דֶאֱלִילַיָּא מֵאַרְעָא. וּלְאָתָבָא פוּלְחָנָא יַקִּירָא דִשְׁמַיָּא לְהַדְרִיהּ וְזִיוֵיהּ וִיקָרֵיהּ (ועונים: אמן) בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָֽלְמֵֽי עָֽלְמַיָּֽא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (ועונים: אמן)

לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָֽלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.(ועונים: אמן)

תִּתְכְּלֵי חַרְבָּא וְכַפְנָא וּמוֹתָנָא. וּמַרְעִין בִּישִׁין. יַעְדֵּא מִנָּנָא וּמִנְּכוֹן וּמֵעַל עַמֵּיהּ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאוּלָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶֽוַח וְהַצָּלָה לָֽנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.(ועונים: אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן. (ועונים: אמן)


ויש נוהגים במקום:

יִתְגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (קהל - אמן), בְּעָלְמָא דְהוּא עָתִיד לְאִתְחַדְּתָא, וּלְאַחְיָאָה מֵתַיָא, וּלְאַסָּקָא יַתְהוֹן לְחַיֵי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם, וּלְשַׁכְלְלָא הֵיכָלֵהּ בְּגַוָּה, וּלְמֶעְקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאַתָּבָא פּוּלְחָנָא דִשְּׁמַיָא לְאַתְרֵהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ (קהל - אמן) בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם [וּ]לְעָלְמֵי עַלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (קהל - אמן) לְעֵילָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן דְעַסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קְדִישְׁתָא דִי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָא וְחִסְדָא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)