ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק תשיעי
פרק תשיעי - הרואה
[עריכה]

מתני': ט_א§הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". ט_ב§מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר: "ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו".
גמ': מתניתיה - בנסי ישראל. ט_ג§ אבל בנסי יחידי שנעשו לו, אין צריך לברך אלא הוא. ואם היה אדם מסויים - כגון יואב בן צרויה וחביריו, או אדם שנקדש בו שם שמים - כגון חנניה מישאל ועזריה, צריך לברך. מהו ט_דשיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו? ונסי שבטים מהו שיברך? מאן דאמר ט_ה§ "כל שבט ושבט איקרי קהל" - צריך לברך. מאן דאמר "כל השבטים קרויין קהל" אין צריך לברך. הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות: ראה פרת, אומר: "ברוך עושה בראשית" ראה
[דף סב עמוד ב]
[דף סג עמוד א]
[דף סג עמוד ב]
[דף סד עמוד א]
מתני': ט_כ§ על הזיקים, כוכב שביט ועל הזועות, רעידת אדמה ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, הוא אומר: "ברוך שכחו מלא עולם". ט_כא§על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, הוא אומר: "ברוך עושה בראשית" °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר: הרואה את הים הגדול אומר: "ברוך שעשה את הים הגדול", בזמן שהוא רואה לפרקים. ט_כב§על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר: "ברוך הטוב והמטיב"; ועל שמועות הרעות הוא אומר: "ברוך דיין אמת".
גמ': תני בר קפרא°: ט_כג§מתריעין על הזועות. רעידת אדמה אמר שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: אין עבר ההן זיקא כוכב שביט בכסיל, מערכת כוכבים יש אומרים שזה אוריון מחריב העולם. מתיבון לשמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: והא אנן חמין ליה דעבר? והרי רואים שהוא עובר אמר להון: לית איפשר שעבר, אלא או לעיל מינה מעליו או לרע מינה, מתחתיו ורק נראה כעבר. אמר שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא: חכים אנא אני מכיר בשקקי שמיא, כשקקי נהרדעי קרתי. בקי בנתיבות השמים כמו ברחובות העיר נהרדעי בר מן ההן זיקא, חוץ מכוכב שביט דלית אנא ידע מה הוא. וכי שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא עלה לשמים? אלא על שם: (איוב לח לז) "מי יספר שחקים בחכמה". אליהו זכור לטוב שאל ל°רבי נהוריירבי נהוראי תנא · דור ד׳רבי נהוראי: מפני מה באין זועות רעידות אדמה לעולם? אמר ליה: בעון תרומה ומעשרות. שכתוב אחד אומר: (דברים עקב יא יב) "תמיד עיני ה' אלהיך בה" וכתוב אחד אומר: (תהילים קד לב) "המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו". הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו? בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן, "תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה", ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן, "המביט לארץ ותרעד". אמר ליה: בני, חייך כך היא סברא דמילתא. אבל כך עיקרו של דבר: בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות, יושבות בטח ושאנן ושלוה, ובית מקדשו חרב, הוא מתמלא אף על עולמו להחריבו, הדא הוא דכתיב: (ירמיהו כה ל) "שאוג ישאג על נוהו", בשביל נויהו. אמר רבי אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא°: בעון משכב זכר. אמר הקדוש ברוך הוא: אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך, חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש. ורבנן אמרו: מפני המחלוקת כדכתיב: (זכריה יד ה) "ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרים אל אצל". נסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיהו ושם הייתה מחלוקת שעוזיהו ערער על הכהונה ורצה להיכנס לקדש הקדשים להקטיר קטורת שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא אמר: אין רעש אלא הפסק מלכות, כמה דאת אמר: (ירמיהו נא כט) "ותרעש הארץ ותחל" מפני מה? (ירמיהו נא כט) "כי קמה על בבל מחשבות ה'". אליהו זכור לטוב שאל ל°רבי נהוריירבי נהוראי תנא · דור ד׳רבי נהוראי: מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו? אמר לו: לצורך נבראו. בשעה שהבריות חוטאין, הוא מביט בהן ואמר: מה אלו שאין בהן צורך, הרי אני מקיימן, אלו שיש בהן צורך, לא כל שכן? אמר ליה: עוד הן יש בהן צורך: זבוב לצירעה, פשפש לעלוקתה, נחש לחפפית, שחין שבלול לחזיות, סממית לעקרב. פיסקא: על הברקים וכו' רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° ורבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° אמרו בשם רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב° דיו פעם אחת בכל היום. אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: מה אנן קיימין? ט_כדאם בטורדין, דיו
[דף סד עמוד ב]
[דף סה עמוד א]
[דף סה עמוד ב]
מתני': ט_לט§בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: "ברוך שהגיענו לזמן הזה". ט_מ§מברך על הרעה מעין הטובה, ועל הטובה מעין הרעה. ט_מא§והצועק לשעבר, הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואומר: "יהי רצון שתלד אשתי זכר", הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואומר: "יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי", הרי זו תפלת שוא.
גמ': תנן: וקנה כלים חדשים אומר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה" אמר רבי חייא בר אבארבי חייא בר אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר אבארבי יוחנן°: לא סוף דבר חדשים, אלא ט_מבאפילו שחקים, כאילו הם חדשים לו. אמר רבי יעקב בר זבדירבי יעקב בר זבדי אמורא א״י · דור ד׳רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי חייא בר אבארבי חייא בר אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר אבארבי יוחנן°: קנה, אומר: "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ט_מג ניתן לו, אומר: "ברוך הטוב והמטיב". רבי אבא אבוה דרבי אבא מארירבי אבא אבוה דרבי אבא מארי° אמר בשם רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא°: קנה, אומר: "ברוך שהגיענו לזמן הזה". ניתן לו, אומר: "ברוך הטוב והמטיב". ט_מדלבש בגדים, אומר: "ברוך מלביש ערומים".
[דף סו עמוד א]
[דף סו עמוד ב]
מתני': ט_ס§הנכנס לכרך, מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. °בן עזאיבן עזאי תנא · דור ג׳בן עזאי אומר: ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. ונותן הודאה לשעבר, וצועק על העתיד לבא.
גמ': תנן: נכנס לכרך מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? "יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום". ביציאתו אומר: "מודה אני לפניך ה' אלהי" וכו' °בן עזאיבן עזאי תנא · דור ג׳בן עזאי אומר: מברך ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. בכניסתו הוא אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתכניסני לכרך זה לשלום". נכנס, אומר: "מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שנכנסתי לשלום, כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום". כשיצא, אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוציאני מכרך זה לשלום". יצא, אומר: "מודה אני לפניך ה' אלהי ואלוקי אבותי, שהוצאתני לשלום, כן יהי רצון מלפניך, שתוליכני לביתי לשלום" או "למקום פלוני לשלום". הדא דאמר, במדורות עובדי כוכבים ומזלות, אבל בישראל אין צריך לברך. אם היה מקום שהורגין שם, אפילו במדורות ישראל, צריך לברך. ט_סא§נכנס לבית הכסא מברך שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? "כבוד לכם, המכובדים משרתי קודש, דרך ארץ הוא, פנו דרך! ברוך האל הכבוד". ט_סב§כשהוא יוצא מהו אומר? "ברוך אשר יצר את האדם בחכמה" ט_סג§נכנס למרחץ מתפלל שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? "יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתצילני משריפת האש, ומהיזק החמין, ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי, ואם יארע, תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא". כשהוא יוצא אומר: "מודה אני לפניך ה' אלהי, שהצלתני מן האור". אמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°: הדא דאת אמר, במרחץ שהיא ניסוקת, אבל במרחץ שאינה ניסוקת, אינו אומר אלא "מהיזק חמין" בלבד. רבי חלקיהרבי חלקיה אמורא א״י · דור ד׳רבי חלקיה° ורבי סימוןרבי שמעון בן פזי אמורא א״י · דור ג׳רבי שמעון בן פזירבי יהושע בן לוירבי יהודה בן פזי° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי°: תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה.
[דף סז עמוד א]
מתני': ט_סד§חייב אדם לברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה, שנאמר: (דברים ואתחנן ו ה) "ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך". "בכל לבבך", בשני יצרים, ביצר טוב וביצר רע; "בכל נפשך", אפילו נוטל את נפשך; "בכל מאודך", בכל ממונך. דבר אחר: "בכל מאודך", בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו מאד מאד. ט_סה§לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. ט_סו§ולא יכנס להר הבית: במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא, קיצור ורקיקה מקל וחומר. כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: "ברוך אתה ה’ מן העולם". ומשקלקלו המינין ואמרו: אין עולם אלא אחד, התקינו שיהו אומרים: "ברוך אתה ה’ מן העולם ועד העולם", והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, שנאמר: (רות ב ד) "והנה בועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים: ה' עמכם." ואומר: (שופטים ו יב) "ה' עמך גבור החיל". ואומר: (משלי כג כב) "אל תבוז כי זקנה אמך" ואומר: (תהילים קיט קכו) "עת לעשות לה' הפרו תורתך" °רבי נתןרבי נתן תנא · דור ד׳רבי נתן אומר: הפרו תורתך עת לעשות לה'
גמ': תנן: מברך על הרעה מעין הטובה. אמר רבי ברכיהרבי ברכיה אמורא א״י · דור ה׳רבי ברכיהרבי חלבו° הכהן בשם רבי לוירבי לוי אמורא א״י · דור ג׳רבי לוירבי יהושע דסכנין°: על שם (תהילים צב ט) "ואתה מרום לעולם ה'". לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם יושב ודן, כשהוא נותן דימוס, רחמים שחרור ופטור הכל מקלסין אותו. וכשהוא נותן ספקולה, חיוב מוות הכל מרננים אחריו. למה? ששטף הקפיד בדינו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא: "ואתה מרום לעולם ה':. לעולם ידך על עליונה. אמר רבי הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° בשם רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא° כתיב: (תהילים קא א) "לדוד מזמור, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: אם חסד אתה עושה עמי, "אשירה", ואם משפט אתה עושה עמי, "אשירה". בין כך ובין כך "לך ה' אזמרה". אמר רבי תנחומא בן יהודהרבי תנחומא בן יהודה° מהכא: (תהילים נו יא) "באלהים אהלל דבר, בה' אהלל דבר". בין על מדות הדין, בין על מדות הרחמים, אהלל דבר. ורבנן אמרין: מהכא (תהילים קטז יג) "כוס ישועות אשא, ובשם ה' אקרא", (תהילים קטז ג) "צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא". בין כך ובין כך "בשם ה' אקרא". אמר רבי יודן בן פילהרבי יודן בן פילה°: הוא שאיוב אמר: (איוב א כא) "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך". כשנתן, ברחמים נתן. וכשלקח, ברחמים לקח. ולא עוד, אלא כשנתן, לא נמלך בבריה, וכשלקח, נמלך בבית דינו. אמר רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת: כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו. בנין אב שבכולם מדכתיה: (דברי הימים ב יח כב) "וה' דבר עליך רעה". צוותה תורה עשה מאהבה, ועשה מיראה; עשה מאהבה, שאם באתה לשנוא, דע כי אתה אוהב, ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באתה לבעט, דע שאתה ירא, ואין ירא מבעט. שבעה פרושין הן: פרוש שיכמי, ופרוש ניקפי, ופרוש קיזאי, פרוש מה הנכיי, פרוש אדע חובתי ואעשנה, פרוש יראה, פרוש אהבה. פרוש שיכמי, טעין מצוותא מראה כאילו טוען מצוה על כיתפא. שמראה לכולם שעושה מצוה פרוש ניקפי, אקיף לי ואנא עביד מצוה, שתמיד אומר: המתן עד שאסים את המצוה שאני עסוק בה, וכך מודיעה לכולם צדקותו. פרוש קיזאי, עביד חדא חובה וחדא מצוה, ומקזז חדא בחדא. פרוש מה הנכייה, מן מה דאית לי, מה אנא מנכי עביד מצוה? שמראה כמה הוא צדיק, שחוסך מהמעט שיש לו כדי לקיים מצוות.
[דף סז עמוד ב]
[דף סח עמוד א]
הֲדָרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת ברכות וַהֲדָרָךְ עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת ברכות וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא נִתְנְשֵׁי מִנָּךְ מַסֶּכֶת ברכות וְלֹא תִתְנְשֵׁי מִנָּן, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי: יש נוהגים לחזור 3 פעמים
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, רָמִי בַּר פָּפָּא, נַחְמָן בַּר פָּפָּא, אַחַאי בַּר פָּפָּא, אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא, רַפְרָם בַּר פָּפָּא, רָכִישׁ בַּר פָּפָּא, סוּרְחָב בַּר פָּפָּא, אָדָא בַּר פָּפָּא, דָּרוּ בַּר פָּפָּא:
הַעֲרֵב נָא, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ (וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ) וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.
מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי:
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ:
לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָּם חִיִּיתָנִי:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:
אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד:
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים: אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תוֹרָה, וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים; אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים: אָנוּ עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר, וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר; אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים: אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שָׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, כד): וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, כְּשֵׁם (שֶׁעֲזַרְתָּנִי) [שֶעֲזַרְתָּנוּ] לְסַיֵּם מַסֶּכֶת ברכות כֵּן (תַּעְזְרֵנִי) [תַּעְזְרֵנוּ] לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד (לִי וּלְזַרְעִי) [לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ] שֶׁלֹּא יָמוּשׁ הַתּוֹרָה (מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי) [מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ] עַד עוֹלָם, וְתִתְקַיֵּם (בִּי) [בָּנוּ] (משלי ו, כב): "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", (שם ט, יא): "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים", (שם ג, טז): "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶר וְכָבוֹד", (תהלים כט, יא): "יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם":
קדיש בנוסח אשכנז / ספרד
[עריכה]יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחֲדַתָּא, וּלְאַחֲיָא מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִּירוּשְׁלֶם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכְלֵיהּ בְּגַוַּהּ, וּלְמֶעֱקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וְלַאֲתָבָא פּוּלְחָנָא דִּשְׁמַיָּא לְאַתְרֵיהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵיהּ (נ"ס: וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ). בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אַמֵן:
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא דִּי בְאַתְרָא [בא"י: קַדִּישָׁא] הָדֵין וְדַי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יִהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָא (וְאַרְעָא) וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים (נ"ס: טוֹבִים), עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם [בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם] בִּמְרוֹמָיו הוּא (נ"ס: בְּרַחֲמָיו) יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:
קדיש בנוסח הספרדים ועדות המזרח
[עריכה]יש נוהגים לומר קדיש תתכלי חרבא:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
דְּהוּא עָתִיד לְחַדְתָּא עָלְמָא. וּלְאַחְיָאָה מֵיתַיָּא. וּלְשַׁכְלָלָא הֵיכְלָא. וּלְמִפְרַק חַיָּיָא. וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם. וּלְמִעְקַר פּוּלְחָנָא דֶאֱלִילַיָּא מֵאַרְעָא. וּלְאָתָבָא פוּלְחָנָא יַקִּירָא דִשְׁמַיָּא לְהַדְרִיהּ וְזִיוֵיהּ וִיקָרֵיהּ (ועונים: אמן) בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (ועונים: אמן)
יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָֽלְמֵֽי עָֽלְמַיָּֽא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (ועונים: אמן)
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָֽלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.(ועונים: אמן)
תִּתְכְּלֵי חַרְבָּא וְכַפְנָא וּמוֹתָנָא. וּמַרְעִין בִּישִׁין. יַעְדֵּא מִנָּנָא וּמִנְּכוֹן וּמֵעַל עַמֵּיהּ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאוּלָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶֽוַח וְהַצָּלָה לָֽנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.(ועונים: אמן)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן. (ועונים: אמן)
ויש נוהגים במקום:
יִתְגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (קהל - אמן), בְּעָלְמָא דְהוּא עָתִיד לְאִתְחַדְּתָא, וּלְאַחְיָאָה מֵתַיָא, וּלְאַסָּקָא יַתְהוֹן לְחַיֵי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם, וּלְשַׁכְלְלָא הֵיכָלֵהּ בְּגַוָּה, וּלְמֶעְקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאַתָּבָא פּוּלְחָנָא דִשְּׁמַיָא לְאַתְרֵהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ (קהל - אמן) בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם [וּ]לְעָלְמֵי עַלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (קהל - אמן) לְעֵילָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן דְעַסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קְדִישְׁתָא דִי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָא וְחִסְדָא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)